עיתונות | תקשורת המונים

העיתונאי והסופר אדם ברוך הוא היה גיבור

0
0

נפטר כתוצאה מסיבוך של מחלת הסוכרת • זוכה פרס אביחי על פועלו בתחום התרבות • בוגר מדרשיית נעם בישוב פרדס חנה • שימש כעורך העיתון גלובס ואף ערך את העיתונים “מעריב”, “מושג”, “מוניטין” ומוסף 7 ימים של “ידיעות אחרונות”
העיתונאי והסופר אדם ברוך הוא היה גיבור
העיתונאי והסופר אדם ברוך הוא היה גיבור

העיתונאי, האמן והסופר אדם ברוך (רוזנבלום), נפטר אתמול אחר הצהריים (שבת) במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, כתוצאה ממחלת הסוכרת. בן 63, היה במותו והותיר אחריו את אשתו, שירה אביעד ואת ילדו איתי אשר. כמו כן, את הילדים מאשתו לשעבר, איש הטלוויזיה עידו רוזנבלום והסופרת עמליה רוזנבלום.

ברוך רוזנבלום (9 באפריל 1945 – 24 במאי 2008), שנודע יותר בשם העט אדם ברוך, היה עיתונאי, עורך, סופר, אוצר ומבקר אמנות ישראלי.

אדם ברוך נולד בשכונת מאה שערים בעיר ירושלים. אביו הוא המשפטן וסוחר היודאיקה ר’ אשר רוזנבלום, ששימש כמנכ”ל משרד הפנים מטעם המזרחי בשנות החמישים. סבו מצד אמו הוא הרב יצחק יעקב וכטפויגל (ראש ישיבת מאה שערים ואב בית דין למקהלות האשכנזים).

ברוך, גדל בעיר רמת גן. בוגר מדרשיית נעם בישוב פרדס חנה-כרכור. התגורר בשכונת נגה ב-יפו. היה נשוי לצלמת אריאלה שביד אם שני ילדיו הראשונים עידו, עמליה והיה בן-זוגה של שירה אביעד אם בן זקוניו איתי אשר. נפטר כתוצאה מסיבוך של מחלת הסוכרת.

▼ עיתונות

ערך את כתבי העת “מושג” (1976-1974), “מוניטין” (1982-1978), “שישי-תרבות” (1996-1995) ואת העיתון גלובס (1996-1992). במהלך שנות השמונים היה עורך מוסף “7 ימים” של “ידיעות אחרונות” (ואף הוביל את העריכה המחודשת של רשת המקומונים מקבוצת ידיעות אחרונות).

למשך תקופה קצרה ב־1992 שימש כעורך “מעריב” (כשהעיתון היה בבעלות איל ההון היהודי רוברט מקסוול). בשנותיו האחרונות היה בעל טור קבוע ב”מוסף השבת” של “מעריב” בשם “שישי” (טורים אישיים בעבר: ’קשר עין’ / עמוד אמנות שבועי בידיעות אחרונות ו-’צבע שני’ ב-“כותרת ראשית”).

אחד מהישגיו העיתונאיים החשובים של ברוך הוא ראיון שקיים עם האלוף בדימוס שמואל גונן בג’ונגל של הרפובליקה המרכז אפריקאית, ראיון שעליו התבסס המחזאי הלל מיטלפונקט במחזהו “גורודיש”, שהוצג בתיאטרון הקאמרי (האיש והעיתונאי ברוך היה דמות מרכזית בהצגה).

כמו כן, ראיין ברוך את הרב עובדיה יוסף לעיתון מעריב לאחר סערה ציבורית שהתעוררה בעקבות התבטאות של הרב יוסף.

ברוך התחיל את דרכו כמבקר אמנות משפיע

במדיה המשודרת יצר ברוך את סדרת הראיונות “אדם ברוך מחפש תשובה” (ששודרה ב-ערוץ הראשון), ואת הסרט הקצר (24 דקות) “עד ראייה” (2003) בערוץ 2 (שעובד גם לתערוכה מוזיאונית). ב־2001 שימש כחבר ב-מליאת רשות השידור. היה שותף עם התעשיין סטף ורטהיימר בחברת התקשורת “היום”, ושמו נקשר בהתמודדות על המכרז להפעלת ערוץ המורשת יחד עם איש העסקים שלמה בן-צבי.

הוא נחשב ה”אניגמה” הגדולה של התקשורת הישראלית, והתראיין אצל העיתונאית אורנה בן דוד, לפני כ-3 שנים בתוכנית ה”פירמה” HOT – לסרטון – חפשו “אדם ברוך” באתר msn, מסמך מרתק על האיש ודעתו על התקשרות.

▼ סגנון כתיבתו

בתחילת כתיבתו העיתונאית נטה ברוך לכתיבה בסגנון ה-ניו-ג’ורנליזם (שמבשרה היה האנטר ס. תומפסון) וכעורך קידם כתבים בסגנון זה (כ-רון מיברג ו-דוד אבידן) אך עם השנים, כאשר צמצם את כתיבתו העיתונאית לכדי טור שבועי אחד, זנח ז’אנר זה לטובת סגנון כתיבה חדש המזוהה עמו במדורו “שישי”.

הטור הוא אוסף רשימות קצרות מאוד המתייחסות לנושאים שעל סדר היום הציבורי. ברבות מאותן רשימות ענה ברוך על שאלות הקוראים (בעיקר בתחומי היהדות וה-הלכה) והם למעשה שו”ת (שאלות ותשובות) הלכתי. בנוסף כלל הטור בוקסה אמנותית קבועה, ואת הרפליקה ’יקירתי’. סגנון כתיבתו של ברוך נטה לפשטות וקיצור והוא הושפע במידה ניכרת מסגנונם של ספרי השו”ת ההלכתיים שבהם עסק ועליהם הרבה לכתוב.

כתיבת הפרוזה של ברוך (כפי שהיא מתבטאת בספרו “הוא היה גיבור”) אופיינה גם היא בפשטות וריאליזם, אך גם ביכולת לבנות סיפור מורכב כשצריך.

מלבד עיסוקיו העיתונאיים-אמנותיים הקפיד ברוך להציג עצמו כמשפטן (חבר לשכת עורכי הדין בישראל, בעל רישיון עורך דין) וכלכלן. בטוריו עסק גם בשאלות משפטיות וכלכליות.

▼ יהדות

בכתיבתו ניסה אדם ברוך להלך על קו התפר בין היהודי לישראלי (למשל בסדרת ספריו ההלכתיים־למחצה: ’סדר יום’, ’חיינו’ ו-’בתום לב’) ופעל כפרשן בתחומים שבין המסורתי למודרני בראי ההלכה.

ברוך, גדל ברמת גן. בוגר מדרשיית נעם בישוב פרדס חנה-כרכור

לצד הערכה לפעלו התורני של ברוך וסיועו להסברת ההלכה במגזר שאינו שומר תורה ומצוות, רבים מהממסד הרבני זילזלו בניסיונו של ברוך להפוך למעין אדמו”ר חילוני ללא כל הסמכה (השכלתו התורנית הפורמלית כוללת רק ישיבה תיכונית), הקלות, לדעתם, שבה הרשה לעצמו לפסוק בעניינים הלכתיים ואתיים, והעובדה שאורח חייו לא היה דתי במובן האורתודוקסי המקובל.

למעשה, כתיבתו התמציתית בנושאים אלה, מעידה על ידיעה רחבה והבנה מעמיקה בתחומי היהדות השונים, ובעיקר בממשק שבין מוסר, רוח ההלכה והלכה, ומכאן מעמדו כמורה רוחני בלתי מוצהר.

ברוך היה ממעריציו ומקורביו של הרב עובדיה יוסף (מסה על תפיסתו של הרב יוסף ע”פ הפסיקות ההלכתיות שלו נמצאת בספרו של ’סדר יום’) ושימש פעמים רבות כמסבירו בציבור. בנוסף הוא הרבה להתעסק בתפיסתו התאולוגית של הרב יואל טייטלבוים (האדמו”ר מ-סאטמר).

אורח חייו היה מסורתי (הוא חבש בקביעות כובע קסקט כסוג של כיסוי ראש), והיה ממחדשי בית הכנסת “זיכרון ברוך” ב-יפו. היה החתן הראשון של פרס ישעיהו ליבוביץ למחשבה מודרנית (1999), וזכה בפרס אבי-חי (2002).

▼ אמנות ותרבות

ברוך התחיל את דרכו כמבקר אמנות משפיע מטעם ’ידיעות אחרונות’ ונמנה עם מעצבי דעת הקהל באמנות הישראלית. בין השנים 1996-2002 כיהן כנשיא בית הספר לאמנות קאמרה אובסקורה.

● תערוכות באוצרות אדם ברוך:

• הביתן הישראלי בביאנלה של ונציה ב־1988 וב־1990
• הביתן הישראלי בביאנלה הבינלאומית לצילום בעין חרוד 1988
• זהו טבע, והוא לא האלוהים, אברהם פסו, ציור, [

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן