מחקרי רפואה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כי עור האדם מתנהג כאנטנות זעירות

0
0

הממצאים יכולים להוות בסיס לטכנולוגיה בראשיתית לחישה מרחוק של פרמטרים פיזיולוגיים ואמוציונאליים שונים ולהביא לפיתוח מגוון יישומים בתחום ההנדסה הרפואית וטכנולוגיות האבטחה • התוצאות הראשוניות של המחקר פורסמו בעיתון Physical Review Letters
חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כי עור האדם מתנהג כאנטנות זעירות
חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כי עור האדם מתנהג כאנטנות זעירות

מדענים במחלקה לפיסיקה יישומית באוניברסיטה העברית בעיר ירושלים גילו שעור האדם מהווה למעשה מערך אנטנות זעירות (הפועלות בתחום התדירויות המכונה “תת-טרהרץ”). על בסיס התגלית הצליחו החוקרים לבצע חישה מרחוק של שינויים בלחץ דם וכן של דופק, ומידת ה-הזעה.

התגלית ופיתוח שיטת החישה נעשתה ע”י הפרופסורים יורי פלדמן ו-אהרון אגרנט בשיתוף הדוקטורנט פול בן ישי, ועמיתי המחקר ד”ר אלכסנדר פוזנסקו וד”ר אנדריאס קדוף.

התגלית התבססה על ממצאים אנטומיים שפורסמו לאחרונה שחשפו, כי לתעלות הזיעה (הצינוריות המובילות את ה-זיעה מבלוטות הזיעה לנקב שעל פני ה-עור) מבנה סלילי – בדומה לאנטנות סליליות במערכות תקשורת אלחוטית.

לדברי פרופ’ אהרון אגרנט; “הגילוי הניע אותנו לחשוב כי הדמיון בין מבנה תעלות הזיעה לאנטנות סליליות יכול להתבטא גם בתפקודן כאנטנות זעירות”. בעזרת חישוב פשוט הראו החוקרים שסלילים במימדים של תעלות הזיעה יתפקדו כאנטנות סליליות בתדירויות מאוד גבוהות של מאות גיגה הרץ (תת-טרהרץ).

על בסיס חישובים אלה שיערו החוקרים שהאות החוזר מהעור בתחום תדירויות זה יהיה מושפע מרמת הפעילות של מערכת ה-הזעה.

על מנת לאשש את השערתם, ערכו החוקרים סדרת מדידות שבהן שידרו אלומת גל לכיוון כף היד של הנבדק ומדדו את עצמת הגל המוחזר.

החוקרים הצליחו לבצע חישה מרחוק של שינויים בלחץ דם וכן של דופק, ומידת ה-הזעה.

המדידות נערכו אצל קבוצת נבדקים בפרק הזמן של חזרה להרגעות לאחר פעילות גופנית מאומצת. במדידות נמצאה התאמה גבוהה ביותר בין האות החוזר בתחום התדירויות שבין 75 ל-110 גיגה הרץ לשינויים ב-לחץ הדם וקצב פעימות ה-לב. השערת החוקרים כי תעלות הזיעה מתפקדות כאנטנות התבררה כנכונה.

חשוב לציין שהמדידה נעשתה כאשר אנטנת מכשיר המדידה הייתה מרוחקת כ- 22 ס”מ מכף היד של הנבדקים.

התוצאות הראשוניות של המחקר פורסמו לאחרונה בעיתון המדעי היוקרתי Physical Review Letters, וזכו לתהודה רחבה בקרב רופאים ומדענים.

החוקרים מציינים במאמרם כי ממצאי המחקר יכולים להוות בסיס לטכנולוגיה בראשיתית לחישה מרחוק של פרמטרים פיזיולוגיים ואמוציונאליים שונים ולהביא לפיתוח מגוון יישומים בתחום ההנדסה הרפואית וטכנולוגיות האבטחה.

עם זאת, הדגישו החוקרים שהמחקר נמצא עדיין בראשיתו, ויש לעבור דרך ארוכה לפני שניתן יהיה לעמוד על מלוא משמעותו וליישם את מלוא הפוטנציאל הטכנולוגי הגלום בו.

שיטת חישה זו מוגנת על ידי פטנט וממוסחרת על ידי יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן