לאילו מחוזות עשוי להגיע זִכרו של יצחק רבין ז”ל • פרופ’ מנדלס; “הקורא יוכל לצפות כבר עתה מהם התהליכים שיעבור הזיכרון הציבורי של יצחק רבין המנוח בעתיד ומה יהיו דפוסיו” • יש לספר חשיבות רבה למתעניינים בזיכרון אישי, בזיכרון ציבורי ובתעתועי הזיכרון
מהו זיכרון ציבורי בספר חדש של פרופ’ דורון מנדלס מהאוניברסיטה העברית
ספר חדש, בעריכת פרופ’ דורון מנדלס מהמחלקה להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עשוי להבהיר לקורא לאילו מחוזות צפוי להגיע ביום מן הימים זִכרו של יצחק רבין ז”ל – כמו גם זִכרם של אישים אחרים – בקרב קהלים מסוימים בארץ. הספר עוסק בין היתר בתהליך יצירת זיכרונות אותנטיים וחלופיים, בהתקבלותם ובדחייתם, בהתנהלותו של זיכרון ציבורי ובתעתועיו, בשבירתו לרסיסים, בביטוייו הפיסיים והרשמיים ובהיעלמותו מהזירה הציבורית בחברה הישראלית.
לנוכח הקולות הצורמים המנסים ליצור תמונה מעוותת של ’זיכרון אלטרנטיבי’ לאירוע הרצח הנתעב, אומר פרופ’ מנדלס; “הקורא יוכל לצפות כבר עתה מהם התהליכים שיעבור הזיכרון הציבורי של יצחק רבין המנוח בעתיד ומה יהיו דפוסיו”.
הספר (2007) “On Memory: an Interdisciplinary Approach” בעריכתו של פרופ’ דורון מנדלס מהמחלקה להיסטוריה באוניברסיטה העברית מאגד שישה-עשר מאמרים של כותבים שונים, העוסקים בזיכרון ציבורי מנקודות מבט של תחומי ידע שונים.
המאמרים יוצרים תמונת פסיפס מעמיקה ומגוונת של המושג; “זיכרון ציבורי” ושל אמצעי התקשורת והמוסדות שמשמרים אותו בתוך כל מדינה, חברה או ארגון אחר.
יש לספר חשיבות רבה למתעניינים בזיכרון אישי, בזיכרון ציבורי ובתעתועי הזיכרון, אך גם ליועצים ולמנהלים של ארגונים וקבוצות שקיימת בהם בעיה של שימור הזיכרון הארגוני לאורך זמן – זיכרון שהוא לעתים הבסיס לעצם קיומו של הארגון או הקבוצה. מהיכרות עם הדיון ההיסטורי, הפיזי-ביולוגי, האנתרופולוגי והחברתי אפשר להתחיל ליצור מנגנונים בני קיימא לשמירת הזיכרון הקבוצתי והארגוני בחברות.
הספר, בהוצאת פטר לנג באוקספורד, כולל בין היתר שני מאמרים של אנשי מדעי הטבע, עידן שגב וחרמונה שורק, הדנים בתופעה של היווצרותו של זיכרון במוח האנושי; יורם בילו דן בגורל זיכרונות קברי הצדיקים שהביאו עימם העולים ממרוקו; משה שוקד כותב על היחס הביקורתי של האנתרופולוג לזיכרונות שמהם הוא שואב את המידע שלו; ג’פרי ברש דן בשאלת הזיכרון ה”קולקטיבי” מנקודת מבט פילוסופית, ודן דינר על המעבר מחברה ביורוקרטית לחברת זיכרון; נילי כהן מציגה את התקדים המשפטי כמדיום של זיכרון ציבורי רב משמעות ויעל זרובבל מראה כיצד פועלים זיכרונות בחברה הישראלית על גווניה השונים ועל מה הם מבוססים למעשה.
דורון מנדלס עצמו מציג בספר מאמר שמעמיד את מודל הזיכרון הציבורי שיצר במבחן האוניברסליות באמצעות בחינת ספרו; “הילוך הסרטן” של גינטר גראס.
המודל של מנדלס מבוסס על מחקר קודם שערך, שבו מצא קשר בין טיבה, אופייה ומשטרהּ של החברה, הסוכנים והמוסָדות המתווכים בתוכה, הזמן שלוקח לזיכרונות שלה לעלות על הכתב לאופיים של הזיכרונות עצמם.
במאמרו, בוחן מנדלס את המסקנות האלה לנוכח הספר “הילוך הסרטן”, המתאר את סבלותיהם של הגרמנים בימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה ואת טיבוע אניות הפליטים הגרמנית “גוסטלוף”.
מתיאורו של גראס, יוצא, כי זיכרונות קיבוציים בחברה הגרמנית וסוכניהם הם רבי משמעות לתפקודה של החברה ושל קבוצות מסוימות בתוכה. שנים רבות לאחר האירוע המכונן את הזיכרון יש לו כוח רב יותר מאשר לזיכרון הקולקטיבי הכללי.
כל אחד מהמאמרים בספר מספק נקודת מבט ייחודית, אך קיבוצם לספר אחד מאפשר מבט מורכב, רבגוני ומרתק על תופעת הזיכרון והזיכרון הקבוצתי והדרכים לנתחה.
Add Comment