בירת ישראל נמצאת כאן, אבל הקשר עם ירושלים הפנימית אבד. רק אם נוסיף לחיינו תוכן רוחני נוכל לשוב אל העיר שחוברה לה יחדיו ■ כדי להיכנס ל”ירושלים של מעלה”, האדם צריך לחפש את “שערי העיר”.
ירושלים שבלב / הטור האישי של אבירם שדה
כשביקרתי בארה”ב לפני כמה שנים, עצרתי לחנייה בג’קסון, עיר בירה קטנה במדינת מיסיסיפי.זה היה יום בהיר ויצאתי לשבת בגינה של בית המלון שבו התארחתי. לידי התיישב תייר גרמני בגיל העמידה. הוא חייך אלי ובירך אותי לשלום. אחרי כמה דקות הוא קם, ניגש אלי ושאל אותי אם אני מישראל. עניתי לו שכן, וחיוך גדול התפשט על פניו. דיברנו מעט ולפתע הוא הרצין ושאל אותי בכאב: “תגיד מה קורה איתכם שם?”.
לא הבנתי את השאלה. חשבתי שהוא מתכוון כרגיל, לבעיות הפוליטיות וכן הלאה. הכנתי את עצמי לתשובה הרגילה שאני נוהג לענות במקרים כאלה כדי לצאת ידי חובה, אבל אז הוא הסתכל בי במבט ישיר ושאל: “מתי כבר תבנו את בית המקדש, זה הרי תפקידכם לא?”.
הופתעתי מאד מהשאלה וכמה שניות לאחר מכן, יריתי את התשובה הראשונה שעלתה בי: “איך אפשר לבנות את בית המקדש אם אצלנו בלב יש חורבן?”.
האיש הביט בי בחום וראיתי עד כמה הנושא קרוב לליבו. הוא חשב לרגע ואמר: “אז בוא נתחיל מזה, יש לנו עוד הרבה עבודה”. המשכנו לשוחח עוד כמה דקות, נפרדנו לשלום ומאז לא ראיתי אותו.
■ איבדנו את הנשמה
לפני כמה ימים, כשנסעתי במעלה הכביש לירושלים, נזכרתי בדברים שאמר לי אותו תייר גרמני. התחושה שהציפה אותי הייתה שכולנו איבדנו את הנשמה. אפילו אוהדי הכדורגל בוכים, למרות שקבוצת בית”ר ירושלים זכתה השנה באליפות, בשוק מחנה יהודה אומרים שהקבוצה איבדה את הנשמה, מכרה את הלב תמורת כסף.
ככה זה כשיש חורבן בלב. יש אבנים, בתים, כבישים, רחובות, אבל את העיר בעצמה אנחנו לא מרגישים. אנחנו לא מצליחים למצוא את הקשר הנכון בינינו לבין “ירושלים העליונה”. כי את ירושלים האמיתית אפשר להרגיש רק כאשר הלב מתוקן.
■ מערכת חוקים נסתרת
השבוע נחגוג את יום ירושלים. לפני ארבעים שנה שיחררו לוחמי הצנחנים את העיר העתיקה ונתנו תקווה לעם שלם. במהלך השנים התקווה הפכה לגאווה וכיום משתיהן לא נשאר לנו דבר.
דומה, כי מצבה העגמומי של ירושלים מסמל יותר מכל את המצב השפוף שבו אנו נמצאים היום. אפילו הטקס המסורתי לחגיגות איחוד העיר נתקל השנה בהתנגדויות מכל העולם.
טיול קצר בעיר מגלה אוסף מרשים של מבנים היסטוריים, אנדרטאות ואבנים קדושות. כל אחד מהם כמו מזכיר את הרוחניות שהייתה כאן פעם.
חכמת הקבלה, מעוררת מחדש את העיסוק ברוחניות שאבדה לנו, ומלמדת אותנו שלכל דבר בעולם שלנו קיים שורש עליון, שורש רוחני. כל תהליך או אירוע בעולם, מתנהל על פי מערכת חוקים מורכבת שנסתרת מאיתנו. אין מקריות או אירועים בלתי-צפויים.
הקבלה ממשיכה ומסבירה שהמצב הכללי שלנו הוא תוצאה ישירה של המצב הפנימי שלנו. כלומר, המצב הכללי בארץ, והמצב של בירת ישראל בפרט, הם תוצאה ישירה מחוסר העיסוק של כל אחד מאיתנו בפנימיות.
כדי לשפר את המצב, אנו צריכים להוסיף לחיים שלנו את התוכן הפנימי, הרוחני שלו אנו כל כך זקוקים. ורק חכמת הקבלה יכולה לעזור לנו בכך.
■ לחפש את שער העיר
לפי חכמת הקבלה, מקור השם “ירושלים” הוא בצירוף המילים “יראה-שלמה”. המילים הללו מתייחסות למצב רוחני בלב האדם. כלומר, “ירושלים” זו דרגה רוחנית שמשיג האדם במהלך התפתחותו הרוחנית.
חכמת הקבלה מלמדת אותנו שהאדם מורכב מאוסף של רצונות, ביניהם רצונות אגואיסטיים, לטובת עצמו, ורצונות רוחניים לטובת הזולת. הרצון הרוחני שמשתוקק להכיר את הבורא ולהידמות לו בתכונתו, תכונת האהבה והנתינה, נקרא; “ישראל”. מקור השם, בצירוף המילים; ’ישר-אל’ – ישר אל הבורא.
“ירושלים” מסמלת את הנקודה המרכזית שבתוך הרצון הזה, ו”בית המקדש” מסמל את הנקודה המרכזית שבתוך “ירושלים”. כלומר; “בית המקדש” הוא סמל לרצון הנעלה ביותר שקיים באדם.
כדי לממש את תפקידנו הרוחני ולהשיג את המצב הנעלה שנקרא “ירושלים של מעלה”, אנו צריכים לתקן את הרצונות האגואיסטיים שבליבנו. אך התהליך הזה לא נעשה בבת אחת: בשלב הראשון האדם צריך לבנות “חומה” ולהפריד בין הרצונות האגואיסטים שבליבו לבין רצונותיו לתת לזולת. החומה הזו היא כמו “חומת העיר”.
לאחר מכן, כדי להיכנס ל”ירושלים של מעלה”, האדם צריך לחפש את “שערי העיר”.
“שערי העיר” הוא מקום מיוחד, ליתר דיוק תכונה מיוחדת – תכונת האהבה. לאחר שהאדם רוכש את התכונה הזו, הוא כבר יכול להיכנס, דרך השערים, ל”ירושלים הרוחנית”.
את “ירושלים של מעלה” ניתן להרגיש רק מתוך הלב המתוקן. בהתאם למידת התיקון של הלב, האדם מתחיל לפתח חוש רוחני מיוחד. אז, הוא כבר לא משתוקק לשלוט על אנשים, קירות, רחובות או אבנים, אלא רק להיות אוהב ונותן, כמו הכוח העליון.
לאחר שכולנו נעשה זאת, עמי העולם כבר לא ישאלו אותנו בכאב: “תגידו, מה קורה איתכם שם?”. וגם ירושלים, עיר הבירה שלנו, תתמלא באור העליון ובאהבה.
__________
* הכתבה פורסמה לראשונה בעיתון “קבלה לעם”.
* צילום: אתר תמונות ירושלים
Add Comment