לפני כשנה, מורה בת שלושים וארבע, מאחת הקריות, הגב’ חן טסלר, ילדה תאומים כ’פונדקאית’ למשפחה שלא יכלה להביא ילדים. ההחלטה של הגב הגב’ טסלר, נבעה מטעמים של זוּלָתָנוּת או חסד (אלטרואיסטים) אחרי שילדה שלושה ילדים משלה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הנתון הזה לא מאוד נדיר, אלא שהגברת חן טסלר היא למעשה ‘חלוּצת הפונדקאות במגזר הדתי-לאומי‘. יצוין, כי ‘פונדקאות‘ היא נשיאת עוּבר על ידי אשה עד לידתו של התינוק, לשם מסירתו לאחר הלידה להורים מיועדים.
לפני כמה ימים, שנה בדיוק, אחרי שנולדו התאומים, הגיעה הגב’ טסלר מ-קרית שמואל, השוכנת בלב הקריות והגובלת בעיר קריית ים ממערב ומצפון, אל חדר הלידה במרכז הרפואי רמבם – הקריה הרפואית לבריאות האדם, כדי ללדת את בנה הרביעי.
מדוברות בית החולים רמבם – הקריה הרפואית לבריאות האדם, מסרה סגנית הדובר הגב’ דגנית קניג, לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי; בזמן שהיא במחלקת יולדות רמבם, מתאוששת מהלידה ומעבירה תמונות מן האירוע המשמח ל’אם התאומים‘ היא קיבלה תמונות מאירוע יום ההולדת המשותף הראשון שלהם.
“אנחנו שומרות על קשר ומתעדכנות אחת בחייה של האחרת” – סיפרה טסלר והוסיפה; “מה שעשיתי לפני שנה, היה מעשה של חסד, שמוקדש כולו לאושר של אנשים אחרים.
זה מילא אותי וגרם לי לשמחה גדולה. אין דבר המשתווה לתחושת הנתינה הזו. עכשיו, עם הרחבת המשפחה שלנו, אני סוגרת מעגל עם אושר צרוּף משלי”.
█ פונדקאות, היבטים הלכתיים
גם ה’הלכה היהודית‘ נדרשה לנושא. פוסקי הלכה והמעיינים בה עסקו בהיבטים הלכתיים של סוגיות “תחילת החיים” במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות ולאפשרויות הפריון החדשות שהופיעו בעטיָם.
הדיון ההלכתי, בנושאי הפריה מלאכותית לשלביה, התנהל בטרם לדיון בשאלות הנוגעות לפונדקאות ופסקי ההלכה שניתנו לגבי היבטים הלכתיים של הפריה חוץ-גופית מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, הובאו אל הדיון ההלכתי בשאלות הנוגעות לפונדקאות המלאה, שעל פי רוב פוסקי ההלכה מוּתרת בתנאים מגבילים.
פסקי ההלכה, דנים בשאלות של הגדרת ההורות, וכפועל יוצא בשאלה מהי אמהות; הגדרת האמהות משליכה על מושא קיום מצוות כיבוד אב ואם, על איסור נישואי קרובים, וכן קובעת את זהותו הדתית של היילוד וממילא משליכה על שאלת הצורך ב’גיורו’.
למשל (כאשר הפונדקאית אינה יהודייה, התינוק הנולד אינו יהודי, ועליו לעבור גיור קטנים בשביל שיגודל כ’יהודי‘). כן עסקו הפוסקים בשאלה האם ישנם מקרים בהם הפונדקאות כרוכה באיסורים.
מותר לגבר להשתמש בשירותי פונדקאות, אך יש הסבורים שאסור לאישה נשואה להיות אם פונדקאית לביצית שהופרתה בזרעו של גבר זר.
יש פוסקי ההלכה שפסקו שאמו של התינוק היא האֵם היולדת, או הפונדקאית, יש שפסקו שהיא האֵם הגנטית, ויש שהסתפקו בשאלה זו, או שהעלו את האפשרות ששתיהן נחשבות לאמהות.
עוד בנושא; פונדקאות – קרא בהרחבה.
