‘קולנוע שרון נתניה’ המיתולוגי, קם לתחייה זה נשמע כאילו הרעיון לקוח מהסרטים אבל לא. קבוצת איציק תשובה, חברות הנדלן הבולטות בישראל, הודיעה היום (יום רביעי, ו’ בכסלו התשפ”ב) כי היא עם קרן ‘קרן מרתון’ המתמחה בהשבחת נדלן ובעסקאות דיסטרס, מחדשת את המתחם המיתולוגי נוסטלגי.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
קולנוע ותיאטרון “שרון” הוא שמו של בית קולנוע בעיר נתניה, אשר פעל עד 1985. בית הקולנוע, הכיל אולם ויציע, הכוללים 1,300 מקומות ישיבה.
המבנה הוקם בשנת 1950 ביוזמתו של אהרון לנדה, וחדל לתפקד כבית קולנוע בשנת 1985. כיום נותר המבנה נטוּש. בשנת 2003, עלתה הצעה להפוך את המתחם ל-סינמטק ולמרכז תרבות עירוני.
בשנת 2008, אישרה ועדת הכספים של עיריית נתניה תקציב מיוחד שנועד לרכישת המבנה ושיפוצו. אך נכון לשנת 2021, עומד הקולנוע נטוּש.
לדברי איציק תשובה, בעלים של קבוצת איציק תשובה; “כמי שנולד, גדל ומתגורר בעיר נתניה, הפרויקט הזה, ממש מרגש אותי ומעלה בי זיכרונות ילדות.
אני שמח וגאה שיש לי את ההזדמנות להקים פרויקט אשר ישלב התחדשות עירונית ו-שימור של המבנה המיתולוגי. המתחם, יהיה שוקק חיים ויחזיר את אירועי התרבות אל מרכז העיר נתניה“.
קבוצת איציק תשובה יחד עם ‘קרן מרתון‘ מקדמות באחרונה תוכנית אשר תכלול שטחי מסחר, תעסוקה ומגורים ב’מתחם קולנוע השרון‘ במרכז העיר נתניה, אשר נרכש בשבוע שעבר בכ-40 מיליון ₪ מבעלים פרטיים.
את המוכרים, ייצגו עורכי הדין ענת בירן וטל אור. התוכנית, תכלול שימור מבנה הקולנוע והוספת מגדלים בעירובים שונים, הכוללים; שטחי מסחר, תעסוקה ומגורים.
הקרקע, בשטח של כ-5.3 דונם, ממוקמת במרכז העיר נתניה בסמוך לרחוב הרצל ולכיכר ציון, וכן בסמוך ל-קו הכתום המתוכנן ב’רכבת הקלה העתידית של העיר נתניה‘.
חידוש מתחם קולנוע השרון הוא הפרויקט השני של קבוצת איציק תשובה במרכז העיר נתניה. כזכור, לפני פחות משנה, רכשה הקבוצה גם את מתחם השוּק נתניה, אשר צפוי לעבור מתיחת פנים.
עוד נודע, כי החברה, תקים במתחם השוּק נתניה, פרויקט עירוב שימושים, שיכלול מתחם; בילוי פתוח, שוק קולינארי ססגוני ומגדל, שבו משולבים מסחר, משרדים ומגורים.
מטעם דוברות עיריית נתניה, מסרה סגנית דוברת העירייה הגב’ לידיה טלבי לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי; “מדובר במבנה בקרקע פרטית ובבעלות פרטית.
בחודשים האחרונים מגובש מתווה תכנוני לפיו, במסגרת תוכנית פינוי בינוי שתערך למתחם שער הגיא – הנוטע – סמילנסקי, יופרש מבנה הקולנוע כשטח ציבורי ויקבעו לגביו הוראות לשימורו. ככל ויתגבש המתווה, נוכל לעדכן בהמשך”.
█ קולנוע שרון \ סיפורו של אהרון לנדה
קולנוע ותיאטרון “שרון” הוקם על המגרש עליו נטוּ ראשוני המתיישבים את אוהליהם, גבעת הכורכר הגבוהה בשטח, מצדו האחד פנה לרח’ סמילנסקי, הרחוב בו נבנו עשרת הבתים הראשונים של הישוב.
הגבעה, נקראה גם; “גבעת הנוטע” עקב כך שעל מגרש זה, הוקם בית האבן הראשון בנתניה, והיה שייך לחברת “הנוטע“.
בבניין שכנו משרדי הנוטע, משרדי ועד הכפר, ולשכת העבודה, מאוחר יותר תחנת הנוטרים. המגרש, נרכש על ידי לנדה אהרון, מראשוני המתיישבים לצורך הקמת בית הקולנוע.
בית הקולנוע, נבנה בשנת 1951 ותוכנן על ידי המהנדס חיים פנכל והאדריכל סם ברקאי, בסגנון הבינלאומי, הבאואז.
היה זה בית קולנוע גדול במיוחד, הוא הכיל 1300 מקומות ישיבה באולם וביציע, במה גדולה עם חדרי הלבשה ובקדמתה תא מיוחד לתזמורת.
בית הקולנוע שימש במשך שנים רבות גם כבית התרבות של העיר, ונערכו בו האירועים המרכזיים כמו חצי יובל לעיר, ואזרחיות כבוד.
אהרון לנדה בספר “סיפור לנכדי מספר על הקמת בית הקולנוע / תיאטרון “השרון“; “החלטתי בליבי לרכוש את הגבעה הזאת.
ה”פרוספריטי” של תעשיית היהלומים משך לנתניה עובדים ואנשי יוזמה מכל הארץ.
האוכלוסייה גדלה במהירות וחסר היה בעיר אולם שיעניק לה צביון של עיר גדולה.
כך נכנס לי ה”ייתוּש” להקים על גבעת “הנוטע” אולם לתיאטרון וקולנוע ראוי לשמו. זה הפך למין “דיבוק” הרעיון כבש אותי כליל.
כאילו ביקשתי להוכיח מה מסוגל לתת לנתניה ה”מוסקובי” מחוסר – הכול, שבא אליה מ-כפר ויתקין לחפש יום עבודה. גמרתי אומר, שאם כבר להקים אולם לתיאטרון, אזי שיהיה זה משהו שאין דוגמתו בארץ.
כך חיסלתי את עסקי היהלומים שלי והשקעתי את החסכונות שצברתי בהקמתו של בניין תיאטרון וקולנוע “שרון“. את התכנון מסרתי לאחד מתכנני התיאטרונים בארץ – לאדריכל חיים פנכל מ-תל אביב.
מה שהתברר לי, לאחר שהשלמתי את המפעל… כי נתניה, היתה קטנה עדיין לממדיו ולשכלוליו של אולם גדול ורפרזנטטיבי אשר כזה.
הבניין, שהוקם על שטח של שלושה דונם מכיל 1300 מקומות ישיבה, במה גדולה, עם חדרי איפור ותלבושות להצגה הגדולה ביותר. בקדמת הבמה, נבנה תא מיוחד לתזמורת…
כך התחילה תקופה חדשה בחיי האמנות התרבות של נתניה. טובי התיאטרונים, שהציגו ב”אולם שרון” גמרו את ההלל על ציודו ושכלוליו.
המהנדס היה סם בקראי. המבנה נבנה ב-1951, החזית המרשימה שלו בסגנון הבינלאומי היא לכיוון רח’ שער הגיא”. (מתוך; ארכיון עיריית נתניה – לנדה אהרון, תשל”א, סיפור לנכדי, הוצאת דפוס אריאלי).
