נשים הרות למזהמים סביבתיים באזור מפרץ חיפה וההשלכות על הילודים, מעלה, כי רמות של חלק מן המתכות וחלק ממרכיבי ה-BTEX ראשי התיבות של תרכובות נפט גולמי ומוצריו; בנזן, טולואן, אתילבנזן וקסילן, נמצאו ב–שתן, גבוהים משמעותית בדגימותיהן של אימהות מ-מפרץ חיפה בהשוואה לאימהות ממרכז הארץ – כך עולה ממחקר חדש מטעם המשרד להגנת הסביבה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
המחקר, כיצד משפיעה חשיפה למזהמים סביבתיים על היריון ולידה? בדק חשיפת נשים הרות למזהמים סביבתיים באזור מפרץ חיפה וההשלכות על הילודים, בוצע בהשתתפות; מרכז רפואי רמבם, מרכז רפואי שמיר (“אסף הרופא”) ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
כאמור, במחקר, נמצא, כי רמות של חלק מן המתכות וחלק ממרכיבי ה-BTEX ראשי התיבות של תרכובות נפט גולמי ומוצריו; בנזן, טולואן, אתילבנזן וקסילן.
התרכובות;
■ בנזן (Benzene) תרכובת אורגנית דליקה, חסרת צבע ורעילה.
■ טולואן (Toluene) תרכובת כימית, הידוע גם כמתיל בנזן הוא חומר כימי ארומטי, נוזל בטמפרטורת החדר).
■ אתיל בנזן – תרכובת אורגנית דליקה ביותר ומצויה במצב צבירה נוזל בטמפרטורת החדר. לתרכובת, ריח הדומה לבנזין וחסרת צבע.
■ קסילן (Xylene) או דימתיל־בנזן (Dimethyl-benzene) – תרכובת כימית המורכבת מבנזן המוּתְמָר בשתי קבוצות מתיל.
מקור השם ביוונית שפירושו עץ. קסילן הוא נוזל צלול, חסר צבע, דליק מאוד ובעל ריח מתוק המשמש כממס בתעשיית הדפוס, הגומי והעור.
החומר משמש לניקוי פלדה ושבבים אלקטרוניים.
בכל התרכובות הללו, נמצאו ב-שתן, גבוהים משמעותית בדגימותיהן של אימהות ממפרץ חיפה בהשוואה לאימהות ממרכז הארץ.
יחד עם זאת, הרמות אשר נמדדו במחקר ב’מפרץ חיפה‘ נמוכות לאין שיעור מרמות שדווחו באזורים מזוהמים ברחבי העולם, ונמוכות מהרמות המוגדרות כמזיקות על-ידי ארגון הבריאות העולמי.
במסגרת מחקרים בתחום בריאות וסביבה במפרץ חיפה, שמקדמת לשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם משרד הבריאות, מתפרסם מחקר חדש המודד את החשיפה של נשים הרות למזהמים סביבתיים במפרץ חיפה ובחן את השפעתה האפשרית על ילודים.
את המחקר מובילים פרופ’ עידו שולט ממרכז רפואי רמב”ם, פרופ’ עמליה לוי מאוניברסיטת בן גוריון ופרופ’ מתי ברקוביץ’ מהמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) יחד עם הדוקטורנט טל מיכאל חוקרים נוספים.
█ רמות של חלק מן המתכות וחלק ממרכיבי ה-BTEX (תרכובות בנזן, טולואן, אתילבנזן וקסילן) בשתן גבוהים משמעותית בדגימותיהן של אימהות ממפרץ חיפה בהשוואה לאימהות ממרכז הארץ.
מטרת המחקר היא לבדוק אם נשים הרות נחשפות למתכות כבדות ומזהמים אורגנים נדיפים ואת הקשר שבין חשיפה אימהית לבין תוצאי היריון בלתי רצויים.
החשיפה נבדקה על ידי מדידת המזהמים בדגימות שתן וההשוואה נערכה בין 826 זוגות של אימהות וילודים, כמחציתן מחיפה וכמחציתן ממרכז הארץ, בין השנים; 2016 ל-2019.
בשנים האחרונות, פורסמו עדויות משמעותיות המציעות, כי נשים בהיריון ועובריהן המתפתחים מהווים קבוצת סיכון לפגיעה מרעלנים ומזהמים סביבתיים, הגורמים להשלכות שליליות ב-עוברים.
המחקרים, מצאו קשרים בין רמת החשיפה למזהמים לבין שינויים תוך רחמיים בעוברי האימהות שנחשפו למזהמים. עם זאת, המידע הקיים על רמת החשיפה היה מוגבל ולעיתים שנוי במחלוקת.
עד כה לא בוצע במפרץ חיפה מחקר מקיף שבחן את הקשר שבין החשיפה למזהמים סביבתיים במהלך ההיריון לבין תוצאים בלתי רצויים ביִלּוֹדיהן של האימהות.
במחקר נמצא, עוד כי רמות של חלק מן המתכות וחלק ממרכיבי ה-BTEX (תרכובות בנזן, טולואן, אתילבנזן וקסילן) בשתן גבוהים משמעותית בדגימותיהן של אימהות ממפרץ חיפה בהשוואה לאימהות ממרכז הארץ.
יחד עם זאת, הרמות אשר נמדדו במחקר במפרץ חיפה הינן נמוכות לאין שיעור מרמות שדווחו באזורים מזוהמים ברחבי העולם, ונמוכות מהרמות המוגדרות כמזיקות על-ידי ארגון הבריאות העולמי.
בהתאם, לא נמצאו הבדלים מובהקים בהיקפי הראש בין הקבוצות.
המחקר, מצא, כי בבנים שנולדו באזור מפרץ חיפה, נולדו במשקל גבוה יותר מבנים בקבוצת הביקורת, אך נראה שלנתוּן זה אין חשיבות קלינית שכן מדובר בעשרות בודדות של גרמים.
█ רמותיהן של חלק מהמתכות וכלל מרכיבי ה-BTEX שנמדדו היו גבוהים משמעותית בדגימותיהן של אימהות שגויסו למחקר במפרץ חיפה בהשוואה לרמות בדגימותיהן של אימהות שגויסו במרכז הארץ.
מן ממצאים בקרב הילודים, בין היתר, עוד עולה;
• משקל הילודים – משקלם של הבנים, נמצא גבוה יותר באופן משמעותי ב-חיפה, 3,329.43gr ± לעומת 3,458.64gr ± 409.68gr( במרכז הארץ שנולדו לבנים בהשוואה 22gr.407) תוצאה אשר נשמרה גם בעת העיבוד הרב משתני וגם לאחר ניתוח רגישויות וזיווג.
• היקפי הראש – לא נמצאו כלל הבדלים מובהקים בהיקפי הראש של בנים ובנות אשר נולדו ב-חיפה בהשוואה לאלו שנולדו במרכז הארץ.
• מרחק אנוגניטלי – בבחינת המרחקים האנוגניטלים, מצאנו, כי המרחק האנוגניטלי המכונה ״ארוך״ – נמצא ארוך יותר באופן משמעותי בקרב הבנים )מ-פי הטבעת ועד קצה הפין( שנולדו בחיפה, וקצר יותר באופן משמעותי בקרב הבנות שנולדו בחיפה (מפי הטבעת ועד הקליטוריס).
לעומתו המרחק האנוגניטלי המכונה ״קצר״, נמצא קצר יותר באופן משמעותי בקרב הבנים (מפי הטבעת ועד שק האשכים) שנולדו בחיפה, .
בקרב הבנות מנגד ארוך יותר (מפי הטבעת ועד הפורשט אזור דמוי חצי הירח המצוי מאחורי פתח הנַרְתִּיק (וָגִינָה – Vagina) שנולדו בחיפה.
מסקנות המחקר, מצביעות על כך שרמותיהן של חלק מן המתכות וכלל מרכיבי ה-BTEX שנמדדו היו גבוהים משמעותית בדגימותיהן של אימהות שגויסו למחקר במפרץ חיפה בהשוואה לרמות בדגימותיהן של אימהות שגויסו במרכז הארץ.
החוקרים, מציינים; “יחד עם זאת, יציין, כי הרמות אשר נמדדו במחקרנו, נמוכות לאין שיעור מרמות אופייניות בספרות, ונמוכות יותר מן הרמות המוגדרות כמזיקות על- ידי ארגון הבריאות העולמי.
רמות הסלניום היו גבוהות יותר בקרב הנדגמות במחקר, נתוּן אשר דורש התעמקות נוספת במחקרים עתידיים.
החוקרים, טוענים; “מצאנו, כי לידה באזור מפרץ חיפה, נמצאה קשורה באופן מובהק למשקלי לידה גבוהים יותר בבנים, אולם לנתוּן זה אין חשיבות קלינית שכן מדובר בעשרות בודדות של גרמים.
לא נמצאו הבדלים מובהקים בהיקפי הראש, אך כן נמצאו הבדלים מובהקים במרחקים האנוגניטליים, אשר עלולים להיות קשורים לשינויים אפשריים במערכת האנדוקרינית של הילודים (מערכת של בלוטות ואיברים בגוף שמפרישים הורמונים ומאפשרים כך תקשורת בין-תאית) כאלו הדורשים עוד מעקב ממושך ומחקר”.
◄אל; תקציר המחקר המלא; ניטור ביולוגי של מתכות כבדות ומזהמים אורגניים בנשים הרות וילודים – קבוצת עוקבה במפרץ חיפה לעומת קבוצת ביקורת.
