משרד המשפטים, מציג, דין וחשבון לשנים 2019-2020, בו נתונים מעודדים בתחום הַעֲסָקָה שִׁיוְויוֹנִית ורב-גונית. עולה, כי 70% מעובדי משרד המשפטים, הן נשים ו-58% ממשרות הניהול בדרגות הגבוהות במשרד מאוישות על ידי נשים, מתוך 4,845 עובדי המשרד, 17.5% משתייכים לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם: עובדים מהחברה הערבית, הדרוזית והצ’רקסית, יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות ועובדים מאוכלוסייה החרדית.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הדוח, התפרסם אתמול (רביעי, ט”ו/סיון/תשפ”א) זו השנה החמישית מאז יצא לראשונה ביוזמת משרד המשפטים, מציג את נתוני הגיוון התעסוקתי במשרד ואת הפעולות שהמשרד מבצע לשם קידום ההעסקה השוויונית והגיוון התעסוקתי בו.
משרד המשפטים הוא בין המשרדים הגדולים בממשלה ומונה כ-4,580 עובדים בהַעֲסָקָה יְשִׁירָה, בהם עורכי דין, עובדי מנהלה, מתמחים וסטודנטים, עוד כ-200 מתנדבי שירות לאומי וכ-1,100 עובדים במִיקּוּר חוּץ.
נכון לשנת 2020, כ-17.5% מעובדי המשרד משתייכים לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם; עובדים מהחברה הערבית, הדרוזית והצ’רקסית (9.9%), יוצאי אתיופיה (2%), אנשים עם מוגבלות (כ-3.2%) ועובדים מהחברה החרדית (2.4%).
משרד המשפטים מעניק שירותים משפטיים לציבור בכל רחבי המדינה, באמצעות כ-40 יחידות מקצועיות; רישום והסדר מקרקעין, רישום חברות ועמותות, רישום פטנטים וסימני מסחר, מתן סיוע משפטי, ייצוג באמצעות הסנגוריה הציבורית וכן רישום צוואות וירושות.
תחת המשרד, פועלים גם גופי מטה ואכיפת חוק מרכזיים, בתי דין מנהליים ורגולטורים משמעותיים, כגון; פרקליטות המדינה, הייעוץ המשפטי לממשלה, בתי הדין לפי חוק הכניסה לישראל.
כמו כן, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, היחידות הממשלתיות לתיאום המאבק בסחר בבני אדם ולמאבק בגזענות ו-הרשות להגנת הפרטיות.
בשנה האחרונה, לאחר פרוץ משבר הקורונה, החלו לפעול במשרד המשפטים גם מנהלת ועדות ערר לענייני קורונה בתחום התעסוקה ובתחום המסים.
█ משרד המשפטים, תמונת מצב: העסקת נשים
במשרד המשפטים, קיים רוב נשי מובהק, הן בשיעורן מתוך כלל העובדים במשרד (70%) והן בשיעורן מתוך משרות הניהול בדרג הבכיר (58%).
השיעור הגבוה של העסקת נשים במשרד המשפטים בכלל ובתפקידי ניהול בפרט, בולט במיוחד בהשוואה לשיעור העסקתן בשירות הציבורי – 64% נשים מכלל העובדים בשירות הציבורי ו-40% נשים בתפקידי ניהול בשירות הציבורי.
דובר היחידות המקצועיות באגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים מר יובל גורן, מסר לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי מבין הנשים בעמדות מפתח במשרד המשפטים, ניתן לציין את;
- ממלאת מקום המנהלת הכללית שהיא גם האפוטרופסה הכללית והכונסת הרשמית,
- היועצת המשפטית של המשרד, משנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי),
- משנה לפרקליט המדינה (אזרחי), משנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית),
- שמונה פרקליטות מחוז,
- ארבע סנגוריות מחוזיות,
- שתי משנות לסנגור הציבורי הארצי,
- מנהלת מחלקת חנינות,
- ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון שהיא גם ממ ראש הרשות להגנת הפרטיות,
- סמנכ”לית שירות, מבקרת המשרד,
- ראשת בית הדין לעררים ועוד.
█ משרד המשפטים, תמונת מצב: העסקת עובדים מהחברה הערבית, הדרוזית והצ’רקסית
החלטת הממשלה מס’ 2578 משנת 2007, מחייבת את משרד הממשלה בייצוג הולם לבני החברה הערבית, ה-דרוזית וה-צ’רקסית בהיקף של 10% מכלל העובדים.
לאורך השנים בוצעו במשרד המשפטים פעולות יזומות לגיוס מועמדים מקרב החברה הערבית, הדרוזית והצ’רקסית, בהם פרסום מכרזים ייעודיים, השתתפות בירידי תעסוקה והכשרת מראיינים לניהול ראיון רב-תרבותי.
מאמצים אלו, הביאו לגידול במספרם ושיעורם של עובדי המשרד מחברה זו, אשר גדל ב-8 השנים האחרונות מ-242 עובדים בשנת 2012 (שהיוו 7.3% מכלל העובדים במשרד) ל-478 עובדים כיום המהווים 9.9% מכלל העובדים במשרד בשנת 2020.
בנוסף, משרד המשפטים, מעסיק באמצעות מיקור חוץ של יחידות הסיוע המשפטי ו-הסנגוריה הציבורית עורכי דין רבים מאוכלוסיות ייצוג הולם – 260 עורכי דין מהחברה הערבית, הדרוזית והצ’רקסית, מועסקים בסיוע המשפטי, המהווים 22.6% מכלל עורכי הדין המועסקים במיקור חוץ ב-סיוע המשפטי.
ב-סנגוריה הציבורית. הועסקו בשנה החולפת 201 עורכי דין מהחברה ה; ערבית, דרוזית ו-צ’רקסית, המהווים 23.3% מעורכי הדין, המועסקים ב’סנגוריה הציבורית‘.
█ משרד המשפטים, תמונת מצב: העסקת עובדים יוצאי אתיופיה
החלטת הממשלה מספר 1065 משנת 2016, קובעת, כי שיעור שילובם של יוצאי אתיופיה ב-שירות המדינה, יהיה כפי שיעורם באוכלוסייה (כ-1.7% כיום).
בשנתיים האחרונות, נקלטו 36 עובדים יוצאי אתיופיה במשרד המשפטים ונרשמה עלייה בייצוגם של יוצאי אתיופיה מסך המועמדים ל-מכרזים פומביים הפתוחים לאוכלוסייה הכללית מ-280 ל-405 מועמדים.
נכון לשנת 2020, שיעור העובדים יוצאי אתיופיה במשרד המשפטים, עמד על 2% אחוזים.
█ משרד המשפטים, תמונת מצב: העסקת עובדים מהאוכלוסייה החרדית
2.4% (שהם 115 עובדים) מעובדי משרד המשפטים בשנת 2020 הם עובדים מהאוכלוסייה החרדית, נתון זה מהווה עלייה משיעור של 1.6% לשנת 2019 (שהם 81 עובדים).
נכון לשנת 2020, עולה, כי 62% מן העובדים החרדים במשרד המשפטים מועסקים במשרות לא מיועדות (הפתוחות לאוכלוסייה הכללית). בשנה זו, נקלטו אף 32 עובדים חדשים מן החברה החרדית, המהווים 3.25% מהעובדים החדשים.
█ משרד המשפטים, תמונת מצב: העסקת אנשים עם מוגבלות
על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, 2.5-5% מבין 4,845 עובדי משרד המשפטים הם עובדים עם מוגבלות. הנתונים אינם מייצגים שיעור מדויק שכן חלק מהעובדים בוחרים לא לחשוף את מוגבלותם בפני המעסיק.
תיקון ל’חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‘ מחייב את המגזר הציבורי בייצוג הולם של לפחות 5% אנשים עם מוגבלות בקרב העובדים, ומעבר לחובה בחוק משרד המשפטים, רואה בהעסקת אנשים עם מוגבלות חובה חברתית ואינטרס לאומי ופועל למימושה במהלכים שונים בהם;
הגדלת כמות המכרזים הייעודיים לאנשים עם מוגבלות, פרסום מכרזים אלו ברשתות חברתיות ובקרב עמותות וארגונים העוסקים בהשמת אנשים עם מוגבלות, השתתפות בירידי תעסוקה ייעודיים ועוד.
בנוסף, משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי הראשון שהשתתף בתוכנית ‘מנטורינג בתעסוקה לאנשים עם מוגבלות‘, שהוקמה על ידי הג’וינט ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, במסגרתה עשרות מנהלים בכירים במשרד, העניקו ליווי מקצועי לעשרות משתתפים עם מוגבלות המבקשים להשתלב בעולם העבודה.
שר המשפטים, חבר כנסת בני גנץ; “שוויון הוא מהעקרונות החשובים ביותר של המשטר הדמוקרטי, ובבסיסו האמונה, כי כל בני האדם נולדו חופשיים, שווים ובעלי זכויות. אזרחי מדינת ישראל, לפני דתם, מגדרם, וזהותם, הם קודם כל אזרחים.
אני רואה חשיבות עליונה בכך שעובדי משרד המשפטים, ישקפו את כלל גווני האוכלוסייה הישראלית באופן המגביר את האפקטיביות שלנו כמשרד ממשלתי, מרחיב את נקודות המבט ומאפשר מתן שירות מצוין ורגיש לכל הנזקקים לשירותיו.
ערך השוויון, הגיון בתוך המחלקות והאגפים והיחס השוויוני והמכבד, היו וימשיכו להיות חלק בלתי נפרד מהעשייה היום-יומית של משרד המשפטים.
ממלאת מקום מנכלית משרד המשפטים, עורכת דין סיגל יעקבי; “משרד המשפטים בהיותו משרד מטה מרכזי ו-משרד חברתי, חרט על דגלו להיות חוד החנית ב-קידום זכויות אדם.
מעבר לחובתנו החוקית, זוהי חובתנו הערכית להיות מקום עבודה מגוון, המעסיק עובדים המייצגים את הפסיפס החברתי ממנו בנויה החברה בישראל.
בהתאם לכך, המשרד, פועל כל העת לשיפור התהליכים לגיוס, קליטה, שימור, קידום והעצמה של עובדים בכלל ועובדים מאוכלוסיות גיוון בפרט ובכוונתנו אף להעמיק את הפעילות לקידום אוכלוסיות הגיוון השונות ולשילובן בעשרות היחידות של משרד המשפטים“.
◄אל; חוברת גיוון תעסוקתי משרד המשפטים 2019-2020 – דיגיטל.
