בין המשרות הבכירות המאוישות על ידי נשים במשרד המשפטים ניתן למנות את שרת המשפטים, המנהלת הכללית, האפוטרופסה הכללית והכונסת הרשמית, היועצת המשפטית של משרד המשפטים, שתי משנות ליועץ המשפטי לממשלה, משנה לפרקליט המדינה, 8 פרקליטות מחוז ו-3 מנהלות מחלקות בפרקליטות המדינה, 4 סנגוריות מחוזיות ושתי המשנות לסנגור הארצי, סמנכלית ההון האנושי וסמנכלית השירות, ראשת בתי הדין לעררים, מנהלת מחלקת החנינות וראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
כמו כן, השנה, מונתה לראשונה, אישה לעמוד בראש המחלקה לחקירות שוטרים – עורכת דין קרן בן מנחם – מידע זה, אינו של משתתפות קורס לדוגמנות – אלא הדין וחשבון שפרסם שלשום (שלישי, כ”ח באדר א’ התשע”ט) לרגל ציון ‘יום האישה הבינלאומי‘ שהחל מחר (שישי, 8.3.19), מציין ומציג משרד המשפטים, זו השנה הרביעית את תמונת המצב של הגיוון התעסוקתי מקרב עובדיו בשיעור תעסוקת נשים, בתחום הייצוג ההולם ובוחן את פערי השכר בין גברים לנשים המועסקים במשרד.
ואחרי האופטימיות הזהירה, עוד עולה מדוח הגיוון התעסוקתי לשנת 2018, כי המגמה הנשית בדרגים הבכירים, נשמרת גם בקרב אוכלוסיות ייצוג הולם; 30% מהדרגות הבכירות המאוישות על ידי בני החברה הערבית הדרוזית והצ’רקסית, מאוישות על ידי נשים.
בין היתר, ניתן למצוא נשים בנות המגזר הערבי, הדרוזי והצ’רקסי בתפקידים הבאים: קאדית בבית הדין השרעי, מנהלת מחלקה בסנגוריה הציבורית, מנהלת אגף משאבי אנוש, בוחנות פטנטים ויועצת למנכלית.
יתרה מכך, מדוח הגיוון התעסוקתי לשנת 2018, מתברר, כי 16% מקרב עובדי משרד המשפטים משתייכים לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם; בני החברה הערבית, הדרוזית והצ’רקסית (11%), יוצאי אתיופיה (1.85%) ובני ובנות האוכלוסייה החרדית (כ-2%), כשהשנה נעשה מאמץ מיוחד בגיוס אנשים עם מוגבלות על ידי ייעוד משרות ייחודיות לעובדים אלו.
המשרות שיועדו הינן משרות אקדמיות בלבד, ולא רק בתחום המשפט. נכון להיום, אחוז האנשים עם מוגבלות מקרב עובדי משרד המשפטים, הינו כ- 3.5% אחוזים.
█ מנכלית משרד המשפטים, עורכת דין, פלמור; “משרד המשפטים, ימשיך לשאת את דגל ההעסקה השוויונית, הן בהיבט של תעסוקת נשים
מבין 1256 עובדים חדשים שנקלטו השנה במשרד המשפטים, 19% שייכים לאוכלוסיות ייצוג הולם – 14% בני החברה הערבית, הדרוזית והצ’רקסית, 2.6% יוצאי אתיופיה, 1.4% אנשים עם מוגבלות ו-1.7% בני העדה החרדית – והדבר מעיד על המכוונות המתמדת לגיוון מצבת עובדי המשרד.
מעבר להצלחה באיוש המשרות הייעודיות לאוכלוסיות ייצוג הולם, חשוב לציין, כי מספר נכבד מהעובדים השייכים לאוכלוסיות הייצוג התקבלו למשרות שלא יועדו לייצוג הולם, תהליך מבורך, המעיד על כך שהמועמדים מאמינים, כי יבחרו בכל מכרז תחרותי בזכות מקצועיותם וזאת ללא העדפה מתקנת, מתמודדים וזוכים.
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים באמצעות דובר היחידות המקצועיות, מר יובל גורן, מסר והוסיף לפורטל ‘כאן ישראל | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה‘ כי; בנוסף, על פי הנתונים בדוח, פערי השכר בין גברים לנשים במשרד המשפטים, נמוכים משמעותית מהפער הממוצע במשק הישראלי ואף מהפער הממוצע במדינות ה-OECD.
כך, למשל, סנגורית ציבורית מהדרג הזוטר, תרוויח בממוצע 14% יותר מעובד גבר ואילו פרקליטה בדרג הבכיר, תרוויח שכר בגובה 94% ממשכורתו של עובד גבר.
בנוסף, בשנים האחרונות, מכניס משרד המשפטים, יותר ויותר דרוגים להסדרים המאפשרים תגמול על שעות עבודה נוספות שנעשות מהבית, דבר המאפשר גמישות לעובדות ומצמצם את פערי השכר הנוצרים כאשר שעות נוספות מתבצעות רק במשרד.
מנכלית משרד המשפטים, עורכת דין אמי פלמור, גאה לספר, כי; “משרד המשפטים, המהווה כיום מעסיק של כ-5000 עובדים, ימשיך לשאת את דגל ההעסקה השוויונית, הן בהיבט של תעסוקת נשים והן בהיבט של שילוב כלל המגזרים בין שורותיו, בתפקידים משפיעים ומתגמלים.
“ברור לנו” – מוסיפה מנכלית משרד המשפטים, עורכת דין פלמור, כי; “יש לכך חשיבות רבה גם בהיבט של אמון הציבור במכלול הפעילות שלנו ולכן, אנו משקיעים בכך מאמצים רבים ופועלים באופן אקטיבי על מנת להוות אבן שואבת לצעירות וצעירים מעולים מכל גווני החברה הישראלית”.
◄אל הדוח המלא של חוברת גיוון תעסוקתי משרד המשפטים 2018 – מונגש.
