מורן מלכי נבו תושבת העיר רחובות, בת 38, בשבוע 38 להריונה, שהובהלה אמש (ערב שבת, י”ז בסיון התשפ”א) אל חדר הטראומה ב’מרכז הרפואי קפלן’ במצב אנוש ותוך כדי מאמצי החייאה, בוצע בה ניתוח קיסרי חירום, אך בתוך זמן קצר לאחר מכן, ולמרות מאמצי הצוות הרפואי, נקבע, כי היילוד נפטר. נבו, הועברה לטיפול נמרץ ונפטרה מספר שעות מאוחר יותר, ככל הנראה מ’תסחיף מי שפיר’.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מורן מלכי נבו, בעלת תואר ראשון במדעי החברה בהדגשת לקויות למידה מהאוניברסיטה הפתוחה ובעלת תעודת מטפלת בבעיות בוויסות חושי, עבדה במחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, משנת 2019.
היא הצטרפה למחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה לאחר שעבדה שבע שנים כמזכירת שותפים ב-משרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות‘.
קודם לכן, מורן, עבדה 7 שנים ב’בית החולים איכילוב‘ בתפקיד מזכירת מנהל המחלקה האורתופדית.
השאירה מאחוריה שתי בנות מקסימות. משפחתה אמרה; “כל תשומת ליבנו כעת נתונה לתמוך בבנות. אנו מודים לכולם על התמיכה והעזרה ולבית חולים קפלן על כל המאמצים להחיותה”.
חבריה לעבודה של נבו, מהמחלקה למשפט בין-לאומי, אמרו לאחר היוודע האסון; “מורן, הייתה אישה טובת לב ועובדת מצטיינת, שתרמה תרומה גדולה לעבודת המחלקה הנאבקת בשם מדינת ישראל בזירה המשפטית הבין-לאומית. זהו אובדן נוראי. כולנו שבורי לב”.
מבית החולים קפלן ברחובות, נמסר; היולדת נבו, הייתה חתומה על ‘כרטיס אׇדִי‘ (המרכז הלאומי להשתלות מנהל בין היתר את מאגר החותמים על נכונות לתרומת איברים אחרי מותם. החתימה מתבצעת באמצעות כרטיס תורם הקרוי; כרטיס אדי).
המשפחה של מורן מלכי נבו, אישרה את תרומת איבריה, שתתבצע בבית החולים קפלן ביממה הקרובה.
מנהל חטיבת הנשים ויולדות במרכז הרפואי קפלן, פרופ׳ אלון בן אריה, אמר לתקשורת, כי; “למרות ניסיונות לייצב את מצבה ומאמצי החייאה מתקדמים, לצערנו הרב, היא נפטרה במהלך הלילה.
סיבת הפטירה של האם והיילוד, אינה ידועה בוודאות, אולם אנו מעריכים, כי מדובר ב’תסחיף מי שפיר‘ העלול להתרחש לעתים רחוקות בהריון. יצוין, כי פטירה של האם והיילוד כתוצאה מתסחיף מי שפיר, הנה מקרה נדיר וחריג“.
█ תסחיף מי שפיר | אודות;
תסחיף מי שפיר נחשב אחד הסיבוכים החמוּרים והמסוּכנים של היריון ולידה. הוא נגרם עקב חדירת תסחיף של מי שפיר (שמכיל חומרים שהמקור שלהם הוא ב-עוּבר, תאים עובריים, שערות או חלקיקים אחרים) אל מחזור הדם הריאתי של ה-אם.
אין שום דרך לחזות מראש מתי תתרחש התסמונת הזאת ולכן גם אין שום דרך למנוע אותה. מצב זה, גורם לשינוי פתאומי במצבה של האישה ולפגיעה באחת או יותר מהמערכות הבאות; מערכת הנשימה, המערכת הקרדיו-וסקולארית ו-מערכת הקרישה.
‘תסמונת תסחיף מי שפיר‘ אמנם נחשבת נדירה, אך קשורה עם שיעור גבוה של ‘תמותת אימהות‘. על פי נתוני ויקיפדיה תדירות התסמונת, נעה בין 1:8,000 לידות לבין 1:80,000 לידות.
בין גורמי הסיכון ל’תסמונת תסחיף מי שפיר‘ כוללים גיל האם מעל 35 ויותר בגילאי 40, ולדנית, הריון מרובה עוברים, עובר זכר, השראת לידה, לידות קודמות קשות.
הלידות, הסתיימו בניתוח קיסרי או בעזרת מכשירים כמו; ואקום ומלקחיים. טראומה לצוואר הרחם, קרע של הרחם, גירוי יתר של הרחם, פרה-אקלמפסיה, אקלמפסיה, שליית פתח, היפרדות שליה.
גורמים סוציו אקונומיים, נחשבו כגורם סיכון נוסף. שימוש בחומרים מזרזי לידה, כגון; Misoprostol, עשוי כמעט להכפיל את הסיכוי לתסחיף.
בעבר הייתה התמוּתה גבוהה מאוד, מתסחיף מי שפיר בין 86%-61%, וכיום, ירדה ל-26%-13%. המצב מתרחש בדרך כלל בעת הלידה, או זמן קצר (עד 48 שעות) אחריה, אך יכול להופיע גם בשליש השני של ההיריון.
למרות שהמידע לגבי תסמונת זו מוגבל, הרי נכון להיום אין עדות להישנות התופעה בהריונות חוזרים. בספרות הרפואית העולמית תוארו 9 מקרים של הריונות תקינים לאחר אירוע מתוּעד של תסחיף מי שפיר.
ברפואה המודרנית המקרה הראשון שתואר של תסחיף מי שפיר, אירע בשנת 1926, אך חשיבותו הקלינית תוארה רק בשנת 1941.
█ תסחיף מי שפיר; כדי לנסות לייצב את מצבה של החולה, יש לתמוך במערכת הנשימה שלה (למשל באמצעות חיבורה למכונת הנשמה).
התסמינים של תסחיף מי שפיר, הם; מצוקה נשימתית עד כיחלון, נפילה של לחץ הדם, הפרעת קרישה, מצוקה עוברית, דום לב, הלם כתוצאה מאובדן דם ושינויים במצב ההכרה.
גם בנשים שלקו בתסחיף מי שפיר ושרדו את האירוע, יש שכיחות גבוהה של נזקים נוירולוגיים וכן סובלות לרבות מהן נגרמת מפגיעה רב־מערכתית ב-כבד או ב-כליות וחייבות לעבור כריתת רחם.
גם ל-עוּברים השורדים תסחיף מי שפיר, ייתכנו סיבוכים עצביים, כמו שיתוק מוחין.
הטיפול היחיד שאפשר לתת במקרה של תסחיף מי שפיר הוא בעיקר ממהירות מתן טיפול תומך של הצוות הרפואי; על הרופאים לפעול במהירות, כדי לנסות לייצב את מצבה של החולה, לתמוך במערכת הנשימה שלה (למשל באמצעות חיבורה למכונת הנשמה).
וכמו כן, לתת מענה לבעיות במערכת הקרישה ובמערכת הלב. עם זאת לעתים גם טיפול מסור ומיומן של הצוות אינו מועיל.
ה‘מרכז הרפואי קפלן’ יבדוק לעומק את הנסיבות הטרגיות וכן יקים ועדת חקירה של משרד הבריאות, אשר תבדוק את נסיבות האסון. בין השאר תבדוק מהו הטיפול שניתן לגב’ מורן נבו, שלקתה בתסחיף מי שפיר.
יצוין, כי התגובה של הצוות הרפואי לתסחיף מי שפיר היא בעיקר מתן מהיר של טיפול תומך;
האם פעלו הרופאים במהירות, כדי לנסות לייצב את מצבה של מורן נבו, האם תמכו כמתבקש במערכת הנשימה שלה והאם ניתן המענה לבעיות במערכת הקרישה ובמערכת הלב של היולדת מורן נבו, זיכרונה לברכה.
