העיתונאי הוותיק מוטי רוזנבלום שנפטר מ’דום לב’ ביום ששי-שבת בחצות בגיל 75 בשבת (י”א בסיון, התשפ”א) יובא מחר יום ראשון (י”ב בסיון התשפ”א) למנוחת עולמים בבית העלמין, בשעה 14:00, גני אסתר שער 4 בעיר ראשון לציון.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
העיתונאי הוותיק רוזנבלום, מילא מגוון תפקידים בעיתונות הכתובה והמשודרת, מנכל מועצת העיתונות בישראל, מילא מגוון רחב של תפקידים בעיתונות הישראלית, בהם בעיתון “מעריב” בתחנת “גלי צהל” וב’חדשות הטלוויזיה בכבלים‘
תדהמה ואבל כבד, ירדו לפנות בוקר (שבת) כשהבוקר פרסמה מועצת העיתונות והתקשורת בישראל, הודעה מיוחדת בה הביעה השתתפותה בצער משפחת רוזנבלום על פטירתו של יקירם מוטי רוזנבלום.
מוטי, זכרו לברכה, כיהן כמנכל מועצת העיתונות והתקשורת (בשנים; 2016-2021) חי ונשם את המסע להגנת והעצמת התקשורת בישראל והיה בין המובילים אותו.
“מוטי רוזנבלום פעל זאת תוך הזדהות מוחלטת ומעורבת מאד עם המאמץ הנמשך להטמעת תקנון האתיקה של המועצה גם בעידן הניו מדיה“. נכתב בהודעת מועצת העיתונות והתקשורת בישראל.
הקישו על הלינק בו דברי העיתונאי מוטי רוזנבלום, שכתב על; שורת מפגשים פנים אל פנים עם הציבור הישראלי שנועדו להעמיק את המודעות לפעילות המועצה ולהיותה נגישה לכל מי שמצא את עצמו נפגע מדיווח עיתונאי.
█ תגובות על פטירת מרדכי (מוטי) רוזנבלום; “העיתונות בישראל, איבדה אחד מבניה המצוינים. ידידיו הרבים איבדו חבר של אמת“.
█ כבוד שופטת בית המשפט העליון בדימוס, הגב’ דליה דורנר נשיאת מועצת העיתונות בישראל, עד 2021;
“מותו של מוטי זעזע אותי. לפני כחמש שנים מוטי התגייס בהתנדבות לתפקיד מנכל מועצת העיתונות. מאז חבר יקר היה לי.
המועצה, זכתה וזכיתי אני במנכל מצוין, עתיר ניסיון וידע, שניהל את המועצה ביד בוטחת, ביזמות, ברוח טובה ובאהבה.
אהבת העיתונות, אהבת הארץ, ואהבת האדם.
תנחומיי ל-לביאה, לבנות יפעת ועטרה, לנכדות ולנכדים, ולכל אוהביו הרבים של מוטי.
יהי זכרו ברוך“.
█ עורכת דין ארנה לין ממלאת מקום נשיאת מועצת העיתונות בישראל;
“מוטי יקירי, כל כך צר לי להיפרד ממך. הכרתי אותך כמנכל מועצת העיתונות בישראל, בין השנים; 2016 ל-2021.
הכרתי אדם מלבב, בעל הומור, אהבת חיים נפלאה, ניסיון ומומחיות תקשורתית גדולים, ואופטימיות מדבקת.
מועצת העיתונות בישראל, היתה חשובה לך והשקעת בה הרבה, גם בתחומי הכתיבה העיתונאית והאתיקה העיתונאית וגם בניסיון להנגיש ולהסביר את פעילות מועצת העיתונות לכלל הציבור בישראל.
עשית את כל הדרך מן העיתונות המודפסת אל הניו-מדיה, והיית סמל לגשר בין הדורות הוותיקים לדורות הצעירים של העיתונאים.
לכתך לשלום מוטי, מועצת העיתונות מודה לך על השירות הטוב, ונפרדת ממך בכאב גדול. תנחומינו למשפחה.
█ יחיאל לימור פרופסור לתקשורת, חבר נשיאות מועצת העיתונות והתקשורת בישראל ומכהן כיושב ראש בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל;
“צדיקים, כך אומרת המסורת, זוכים למות מיתת נשיקה. מוטי רוזנבלום, שנפרד מאתנו בלילה שבין ששי לשבת, מת מיתת נשיקה.
מוטי היה שנים רבות כתב ועורך ספורט ב”מעריב” ולאחר מכן מחלוצי הטלוויזיה המקומית.
הוא היה איש רחב לב, שופע חיוכים, מוכן לסייע ולעזור – לכולם ובכל עת – אך מעל הכל חבר אוהב ונאמן.
בשנים האחרונות, לאחר שפרש לגמלאות, ניתב את מרצו ויזמתו לשלושה תחומי פעילות;
האחד, הנצחת זכרו של אחיו היחיד, שנהרג בקרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן;
השני, טיולים ברחבי הארץ ותיעוד רגעים ונופים יפים במצלמה שתמיד היתה אתו;
והשלישי – פעילות התנדבותית כמנכל מועצת העיתונות והתקשורת בישראל (תפקיד שממנו פרש לפני כחודשיים) ובראשה מאבק למען חופש העיתונות ולשמירת האתיקה העיתונאית.
העיתונות בישראל, איבדה אחד מבניה המצוינים. ידידיו הרבים איבדו חבר של אמת“.
█ דר’ ענת פלג, חברת נשיאות מועצת העיתונות בישראל;
מוטי רוזנבלום, מנכל מועצת העיתונות בישראל, ייזכר בלב רבים מאיתנו כמופת לעשייה, למחויבות, לחום אנושי, לאהבת נופי הארץ ואנשיה, לחמלה.
הכרתי אותו ב’גלי-צהל‘ בשנת 1976, כעיתונאי ספורט, עורך מוכר בעיתון “מעריב” ואיש מילואים בתחנת השידור הצעירה.
תמונתו של מוטי, צרוּבה בליבי: הכתיבה המהירה והמקצועית, העברית העשירה, החיוך הרחב, והסבלנות ללמד את שגרות העבודה העיתונאית למתחילות ולמתחילים, ללא טיפה של יוהרה, של רוגז.
זו התרבות הארגונית שהביא למועצת העיתונות; מקצועיות, יכולת ארגון וביצוע, יחסי אנוש מעולים, הקשבה ועמידה בכל האתגרים שהציבה לו המציאות שבה החריפו האיומים על חופש העיתונות בישראל.
מוטי, חתר בכל מאודו לחיזוק האתיקה העיתונאית ויזם וארגן בהקפדה רבה סדרת מפגשים ראשונים מסוגם בין ראשי מועצת העיתונות לקהילות שונות בפריפריה.
את תפקידו כמנכל סיים, לצערי, לאחר ישיבות פוצעות. פגשתי אותו לארוחת צהריים לפני עשרה ימים, ואף כי דיבר על הכאב, פרש גם את תכניותיו להמשיך לצלם ברחבי הארץ ולמצוא יופי גם בקרוב ובמוכר.
מוטי, התכוון לכתוב ספרים ולהתמיד בכתיבתו היומית בפייסבוק שם תעד את שמחת החיים שבו, לצד התמודדות עם האבל מפלח הלב, שאותו הנציח בספר שירים ובמכתבים לאחיו הצעיר דובי זכרו לברכה שנפל במלחמת ששת-הימים.
תנחומיי למשפחתו שכה אהב. יהי זכרו ברוך.
█ עיתונאי, סופר ועורך דין חיים שיבי, חבר נשיאות מועצת העיתונות בישראל, כשליח אגודת העיתונאים בירושלים;
הטלפון צלצל. “זה מוטי. חיים, תודה על עריכת האתר. חשוב לנו להדגיש את הקשר לשטח. לאדם באשר הוא אדם שפתח עיתון או שמע מהדורת חדשות ומצא את עצמו נפגע. שידעו שיש כתובת. שאפשר להגיש תלונה. ובכל אחת נטפל בכל הרצינות”.
ובשיחות רבות נוספות; “תבוא לסיור הקרוב. יהיה מעניין. ראש העיר יבוא. חברי מועצת העיר, יהיו שם.
גם במישור המקומי חשוב להטמיע את המסר שלנו – גם עיתונות מקומית חייבת להיות עיתונות אחראית ואתית אם היא ראויה לשמה.
חבר, אדם שרוצה לתקן, עיתונאי. וכשזה בדי. אן. איי – זאת דרך חיים.
מוטי יקר, תחסר לכולנו.
█ ברוריה ביגמן עיתונאית הספורט הראשונה בארץ לשעבר, חברת מערכת “מעריב” מנהלת שיווק ,פרסום, יחסי ציבור ודוברת הוועד האולימפי ב-הוועד האולימפי בישראל;
“בשורה מרה. מסרבת להאמין. עבדנו שנים רבות יחד בהרמוניה מלאה במדור הספורט של מעריב.
אישיות יוצאת דופן. תמיד הישרה רוגע על כולנו. לרעיה לביאה והבנות והמשפחה כולה, משתתפת בצערכם, כי רב”!
█ שמעון בניון (Shimon Binoun), מנכל המועצה אזורית באר טוביה, חברת פייסבוק;
אני המום! איזו אבידה! מוטי, היה מזכיר החטיבה המקצועית בתנועת הנוער העובד והלומד בעיר רמת גן בשנת 1970 בה הייתי חבר.
זיכרו יהיה ברוך וילווה אותי תמיד.
█ דליה לוין (Dalia Levin), חברת פייסבוק;
“לא יאומן, לפני שנתיים ערב יום הזכרון לחללי צהל אירחנו את מוטי בבית ספרנו ״מרחבים״.
מוטי, סיפר במפגש על מאות רבות של מכתבים שכתב אל אחיו הצעיר דובי שנפל, בהם נהג לשתף אותו בכל מה שקורה בחיי המשפחה, במדינה ובחייו האישיים, ותיבל אותן בהגיגים…
התלמידים וצוות בית הספר גילו התעניינות, שאלו שאלות ומוטי בדרכו הכל כך מיוחדת, ענה על כל שאלה. היה מפגש מרתק
.
אני באופן אישי עקבתי אחרי כל הפוסטים שמוטי כתב. אהבתי לקרא את דבריו וגיליתי דרכם את אישיותו הנפלאה.
יהי זכרו ברוך.
█ ירון מיכאלי (Yaron Michaeli) חבר פייסבוק;
מוטי רוזנבלום איננו. שבת בבוקר. קשה להבין. כל כך מפתיע.
מוטי או מרדכי כפי שתמיד הקפדתי לקרוא לו היה איש מיוחד. תמיד רואה את החיים מהצד החיובי, גם כשהיה לו דרק הקפיד לנטוע אופטימיות ולהבטיח שיהיה מעולה.
הכרתי אותו במחצית השנייה של שנות ה 80, הוא היה בכיר במעריב ואני דג רקק בידיעות אחרונות. אחר כך התהדק הקשר בינינו בראשון לציון.
מרדכי, היה אחראי על רצועת הספורט ב-חברת הכבלים גוונים. היתה לו תוכנית מגזין שבועית, הוא נתן לי את ההזדמנות הראשונה לשדר כדורסל וכדוריד בטלוויזיה ובהמשך אפילו להחליף אותו בהגשה כשיצא לחופשה קצרה.
רוזנבלום היה מקצוען אמיתי. עיתונאי מעולה ומעל הכל איש מדהים וחבר אמיתי שתמיד ידע לתת את העצה הנכונה מתוך ניסיונו הרב.
יכולנו שלא לדבר במשך חודשים, אבל ברגע שהייתי מתקשר, הייתי מרגיש כאילו לא חלפו חודשים מאז השיחה האחרונה.
הייה שלום מרדכי, תחסר לכולנו מאוד.
█ מרדכי (מוטי) רוזנבלום | תמצית ביוגרפיה
ב-4 בינואר 1946, הגיח לאוויר העולם מרדכי (מוטי) רוזנבלום עם סיום מלחמת העולם השנייה בקזחסטן, שהייתה אז חלק מברית המועצות לשעבר.
לאחר מספר חודשים, שבה המשפחה הצעירה, לעיר ורשה בירת פולין, כדי לחפש קרובי משפחה אשר נותרו בחיים לאחר השואה.
ב’מחנה העקורים וצלר‘ שבגרמניה, המיועדים לעלייה לארץ ישראל באוקטובר 1947, נולד אחיו הצעיר דוב (דובי) שהתגייס לצהל כבר בגיל 17 ושירת בחטיבת גולני.
בגיל 19 וחצי ה-9 ביוני 1967, ביומה האחרון של מלחמת ששת הימים, נפל סמל דוב רוזנבלום, שהיה לוחם ב’גדוד 12 של גולני‘ בקרב תל פאחר.
משפחתו עלתה לארץ ישראל בספטמבר 1948 והתיישבה בעיר העולים, לוד. אבי המשפחה, שלמה רוזנבלום התקבל לעבודה ברכבת ישראל ובתוך זמן קצר נחשב לאחד מנהגי הקטר הראשונים במדינת ישראל.
מוטי, נשוי ללביאה, אב לשתי בנות וסבא לארבעה נכדים ומתגורר בעיר ראשון לציון.
בתחילת שנת 1971, החל רוזנבלום את הקריירה העיתונאית שלו, כפרילנסר במדור הספורט של העיתון מעריב ואחרי מלחמת יום הכיפורים, התקבל לעבודה במשרה מלאה בעיתון שהיה אז הנפוץ במדינה.
באותה תקופה הוזמן רוזנבלום לתחנת גלי צהל כאיש מילואים ובמשך 35 שנים, הגיש פינות ותוכניות ספורט בהן התמחה וגם אקטואליה, והגיש את מבזקי החדשות של גלצ בלילות.
משנת 1989, הצטרף אל תחנת הטלוויזיה בכבלים “גוונים“, שפעלה באזור ראשון לציון, רמלה ו-לוד.
בתוך כך, פעל מוטי רוזנבלום בצנעה בפעילות למען הקהילה רצופה בעמותות שונות לטובת הציבור. בין היתר היה חבר בעמותת “לב החסד“, שעסקה בחלוקת מזון למשפחות נצרכות, בכל סוף שבוע; וכן ב”עמותה למלחמה בסמים” בעיר ראשון לציון.
זאת ועוד; רוזנבלום משנת 2014, עד היום, הוא נרגש ונלהב להיות פעיל בעמותת “ידידי הסיסים” ואף משמש כיושב ראש העמותה.
העוסקת בשימור אוכלוסיית הסיסים בארץ ישראל (עופות המבלים את עיקר זמנם באוויר וקרובים למשפחת ה’סיסיים‘. במשפחה סוג יחיד, סיס מצויץ, ובו 4 מינים) ובהעלאת מוּדעות ציבורית לקיומה של ציפור זו.
█ פרסומים נוספים;
מוטי רוזנבלום, כתב מאות רבות של מכתבים אל אחיו הצעיר דובי שנפל, בהם נהג לשתף אותו בכל מה שקורה בחיי המשפחה, במדינה ובחייו האישיים, ותיבל אותן בהגיגים בתחומים השונים של החיים.
רוזנבלום, פרסם במקביל מספר ספרים, ביניהם; “קל לגדל סבא” (נכתב בשיתוף עם ידידו הסופר והעיתונאי ברוך מאירי מעיתון ‘מעריב’); “על מי אני חושב“, כמו גם את סיפורו של נח שקלאר; “לפני המבול ואחריו“.
בשנת 2017, זמן קצר לאחר שהתקבל כחבר באגודת הסופרים העבריים בישראל, פרסם רוזנבלום, חלק מהמכתבים שכתב לאחיו הצעיר דובי הי”ד בשם: “החמסין נשבר דובי וגשם החל לרדת…“.
█ סרטים דוקומנטריים של העיתונאי מוטי רוזנבלום;
מוטי רוזנבלום, הפיק וביים עשרות סרטי תעודה, בהם;
- “ילדים ברמה” עם סי היימן – סיפורם של ארבעה ילדים ברמת הגולן.
- “היי אדם” – סיפור חייו ומותו של האלוף אלברט מנדלר.
- “רני אחד” – סיפורו של אלוף ישראל באגרוף תאילנדי, במהלך אליפות בינלאומית בתאילנד.
- “להיות נקי” – על כפר זוהרים, המשמש ככפר גמילה מסמים.
- “גבולות מסוכנים” – מסע חיפוש אחר צעיר ישראלי שנרצח ונשדד בבהוטן שבהרי ההימליה.
