דין וחשבון של ייעוץ וחקיקה לשנת 2020 על העשייה הממשלתית בתחום החקיקה, הפעם בשנת מגיפת קורונה | Covid-19, הוכיחה ‘ייעוץ וחקיקה’ כי המחלקה מתפקדת היטב גם בעתות חירום, מתפרסם היום (שלישי, כ”ד בטבת התשפ”ב) ביוזמת ובהכנת המחלקה לניהול ותפקידים מיוחדים בייעוץ וחקיקה, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורך דין רז נזרי.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
דוח זה מתפרסם, זו השנה השלישית, ביוזמת ובהכנת המחלקה לניהול ותפקידים מיוחדים בייעוץ וחקיקה, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורך דין רז נזרי וזאת כחלק ממגמה של הגברת השקיפות והנגשת מידע לציבור על אודות פעילותם של גורמים ממשלתיים בכלל, וגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה בפרט.
הדוח, מאפשר לציבור הרחב להיחשף לעשייה הרבה, המגוונת והחשובה של ייעוץ וחקיקה, ללמוד על יעדיה ותפקידיה ועל אופן מעורבותה בקידום המדיניות הממשלתית.
היועץ המשפטי לממשלה, דר’ אביחי מנדלבליט, בירך על פרסום הדוח המשקף את העשייה המבורכת בכלל הנושאים בהם עוסקים אנשי ייעוץ וחקיקה; “בשנת הקורונה, הוכיחה ‘ייעוץ וחקיקה‘ כי המחלקה מתפקדת היטב גם בעתות חירום.
כאשר משפטני ייעוץ וחקיקה, עושים כל שלאל ידם כדי לסייע לממשלה בשגרה ובחירום להגשים את מדיניותה בגבולות החוק, תוך הקפדה על כך שפעולות הממשלה, יבוצעו בסמכות ותוך שמירה על האיזונים הנדרשים.
אציין, כי הקורונה לא עצרה את העשייה המשמעותית השוטפת של ייעוץ וחקיקה, גם בעמדות משפטיות חשובות, בהתייצבויות יועץ, בדיונים בכנסת ובבגץ , וכל זאת נעשה באופן מקצועי הראוי לשבח”. סיכם היועץ המשפטי לממשלה, דר’ מנדלבליט.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים) רז נזרי, בירך אף הוא על הפרסום; “פרסום הדוח הוא חלק ממגוון פעולות בהן אנו נוקטים לצורך הגברת השקיפות במשרדנו והנגשת מידע לציבור.
דוח ייעוץ וחקיקה השלישי’ משקף את העשייה הענפה והחשובה של ייעוץ וחקיקה הן בעתות שגרה, והן בעתות חירום.
בשנת 2020, טופלו בייעוץ וחקיקה כ-770 דברי חקיקה הקשורים להתמודדות עם מגיפת הקורונה, זאת בנוסף לסוגיות ייעוציות רבות בהקשרי הקורונה ובפעילות השוטפת של הממשלה, ובמקביל לטיפול בסוגיות משפטיות רבות הכרוכות במערכת בחירות שלישית ובסוגיות משפטיות אשר עלו בהיעדר ממשלה קבועה.
כפי שניכר גם בממצאי הדוח, משפטני ייעוץ וחקיקה עמדו באופן ראוי להערכה במשימות השונות על אף העומס הרב”.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), נזרי, הוסיף ואמר; אושר מתווה לקיום הפגנות אשר נועד להבטיח שמירה על האיזונים הנדרשים בין הזכות להפגין לבין הצורך המובהק לרסן את התפשטות התחלואה בנגיף הקורונה.
וכן, נדרשו התאמות משפטיות אשר מבטיחות, כי גם במהלך ימי הסגר, תתאפשר פעילות מפלגתית לצורך היערכות לבחירות הכלליות לכנסת.
בסוגיות אלה ואחרות, נדרשו עובדי ייעוץ וחקיקה ליתן מענה משפטי מהיר, מספק ובלתי מתפשר, בעולם של חוסר ודאות, והכל במשך תקופה אינטנסיבית וארוכה, לילות כימים, בימי חול ומועד.
ייעוץ וחקיקה מסייעת ליועץ המשפטי לממשלה במתן חוות דעת משפטיות, אחראית על ליווי כלל הליכי החקיקה הממשלתיים ועל קידום חקיקתם של חוקי יסוד וחוקים שבאחריות שר המשפטים.
במסגרת זו, פועלת ייעוץ וחקיקה מול היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה וברשויות המוסמכות האחרות בהכוונה משפטית, מקצועית וחוקתית.
בשנה החולפת, נטלה ייעוץ וחקיקה חלק משמעותי ביותר במאמץ הממשלתי של ההתמודדות עם התפשטותו של נגיף הקורונה, במסגרת התקנת עשרות תקנות שעת חירום ובהתאמת החקיקה הראשית.
לרבות חוק המסגרת, אשר העניק לממשלה סמכויות רבות להתמודדות עם המצבים הייחודיים שנוצרו בשל התפשטות הנגיף, וכן בליווי משפטי שוטף וצמוד של עבודת קבינט הקורונה.
כחלק מההתמודדות עם המשבר, המדינה, נאלצה לנקוט צעדים מרחיקי לכת שהעלו שאלות מורכבות מבחינה חוקתית והצריכו איזון עדין בין שמירה על זכויות היסוד של אזרחי ותושבי המדינה, לבין הענקת כלים פרקטיים לממשלה להתמודדות עם המגפה המתפשטת.
אנשי ייעוץ וחקיקה, העניקו מענה מקצועי, יעיל ומסור לכל שאלה שעלתה באופן מהיר ומדויק. בכלל זה, הוענק ייעוץ משפטי שוטף למשרדי הממשלה השונים בסוגיות משפטיות מגוונות הנוגעות להתמודדות עם הנגיף; סיוע לממשלה בהתקנת תקנות שעת חירום;
וכן, גיבוש וקידום של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש”ף-2020, והתקנות שהותקנו מכוחו.
בשנת 2020, נוצרו כ-770 דברי חקיקה הקשורים להתמודדות עם המגיפה, נתון המלמד על העומס והאתגרים שניצבו בפני ייעוץ וחקיקה.
בנוסף, שנת 2020, כללה מערכת בחירות נוספת במקביל לתחילת הופעת נגיף הקורונה בישראל. מערכת הבחירות הזו, הצריכה מענה בנוגע לאופן שבו ניתן לבצע תעמולת בחירות ולקיים את יום הבחירות תחת אי-הוודאות הבריאותית, לצד הצורך בשמירה על טוהר הבחירות וזכות היסוד לבחור ולהיבחר.
כמו כן, מערכת הבחירות השלישית המשיכה תקופה לא מבוטלת ללא ממשלה נבחרת, דבר שהצריך מתן חוות דעת משפטיות בנוגע למינויים ולהחלטות ממשלתיות בתקופה הזו, כדי לאפשר את המשך הפעילות התקינה של הרשות המבצעת.
בדוח זה, מוצגים גם נתונים בנוגע להתייצבויות היועץ המשפטי לממשלה ולהתנגדות להסכמי פשרה בתובענות ייצוגיות.
בשנת 2020, השתתפו משפטני ייעוץ וחקיקה בגיבושן של 44 עמדות מטעם היועץ המשפטי לממשלה שהוגשו לבתי המשפט מכוח פקודת ההתייצבות, ובגיבושן של 45 התנגדויות להסכמי פשרה מטעם היועץ המשפטי לממשלה שהוגשו לבתי המשפט במסגרת תובענות ייצוגיות.
כך למשל, רק לאחרונה, קיבל בית הדין האזורי לעבודה את התנגדות היועץ המשפטי לממשלה והורה על דחיית הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות בגין ליקויים ברכיבי שכר מסוימים (חופשה ופנסיה) המשולמים לעובדים זרים בתחום הסיעוד המועסקים על ידי חברות סיעוד והשמה“.
דוברת היחידות המשפטיות של אגף דוברות הסברה ותקשורת במשרד המשפטים, הגב’ אפרת אורן, הוסיפה ומסרה לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי עוד כולל הדוח סקירה של תחומי האחריות של ייעוץ וחקיקה, ואת תמצית הנושאים העיקריים שבהם עסקו המחלקות השונות בייעוץ וחקיקה בשנה החולפת.
█ להלן פירוט נתונים מרכזיים של מקצת הפעילות של ייעוץ וחקיקה המתוארת העולים מן הדין וחשבון, על פעילות 2020;
█ הרפורמה בסדר הדין האזרחי; המחלקה למשפט ציבורי חוקתי פעלה לקידומה והטמעתה של הרפורמה בסדר הדין האזרחי שנכנסה לתוקף בתחילת חודש ינואר 2021, והכנת מערכת תקנות המתאימה את הרפורמה לערכאות ייחודיות כגון בית-משפט לענייני משפחה, בית-משפט לנוער ובתי-הדין לעבודה.
█ הכנת תכנית לאומית להפחתת הנטל הרגולטורי; במטרה לסייע למגזר העסקי ולמשק לאחר משבר הקורונה, החליטו ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים לקדם תכנית לאומית לשיפור הרגולציה והפחתת הנטל הרגולטורי העודף.
התכנית שהוכנה על ידי המחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה כוללת לראשונה חקיקה של חוק מסגרת לרגולציה שימסד תשתיות ארוכות טווח לגיבוש רגולציה בישראל והקמה של רשות רגולציה שתפקח על תהליכי קביעת רגולציה חדשה, ותפעל להפחתת הנטל הרגולטורי העודף.
במסגרת החוק, ייקבעו עקרונות לרגולציה מיטבית ביניהם ניהול סיכונים, התבססות על סטנדרטים בין-לאומיים, קידום כלכלה תחרותית, הפחתת יוקר מחייה ורגולציה מותאמת לעסקים קטנים ובינוניים.
█ קידום נושא מניעת הטרדות מיניות ושיפור הרגולציה בתחום מניעת הטרדה מינית; המחלקה למשפט ציבורי חוקתי יצאה בהליך של שיתוף ציבור לטיוב רגולציה למניעת הטרדה מינית בגופי ספורט.
לאחר הליך של שיתוף ציבור והכנת דוח RIA (הערכת השפעות רגולציה), פורסמה טיוטת תקנות באתר החקיקה הממשלתי להערות הציבור.
לאחר קבלת ההערות, התקנות הוצגו בפני הוועדה לקידום מעמד האישה, והתקנות הותקנו על-ידי שר המשפטים עם אישורן על-ידי הוועדה.
█ פרסום תזכיר חוק החברות (ממשל תאגידי בחברות שאין בהן בעל שליטה), תשפ”א-2021; בתזכיר החוק מוצע להתאים ולעדכן את כללי הממשל התאגידי החלים על חברות שאין בהן בעל שליטה, לנוכח היקפן ההולך וגדל של חברות אלו בשוק ההון המקומי.
התיקונים המוצעים עוסקים בהגדרת שליטה, בהרכב הדירקטוריון ובכלל זה בהחלפת החובה למנות דירקטורים חיצוניים בחברה שאין בה בעל שליטה בחובה למנות רוב בלתי תלוי בדירקטוריון וכן התאמות במנגנוני מינוי הדירקטורים ובאישור עסקאות עם בעלי מניות מרכזיים.
█ פרסום תקנות חדלות פירעון ליישום חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; שר המשפטים חתם על תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון), התשפ”א-2020.
המחלקה למשפט כלכלי, עסקה בשלוש השנים האחרונות בגיבוש תקנות רבות לפי חוק חדלות פירעון החדש וסטים נוספים של תקנות צפויים להתפרסם בשנת 2021.
התקנות שאושרו עוסקות בין השאר בסדרי דין לעניין הסדרי חוב של יחידים ותאגידים; אופן ההודעה על הגשת בקשה להסדר חוב, הגשת התנגדויות והדיון בהן, אישור הסדר החוב בידי בית-המשפט והוראות בעניין הקמת ועדת הנושים והחברות בה.
█ ייעוץ משפטי במסגרת “הסכמי אברהם” ועיגון הנורמליזציה ביחסים עם מספר מדינות באזור; המחלקה למשפט בין לאומי סייעה לאגף היועץ המשפטי במשרד החוץ בטיפול בהסכמים השונים מול איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו.
הטיפול, כלל ניסוח סעיפים שונים בהסכמים וסיוע בקידום ההליכים הנדרשים לאישורם מבחינת ישראל.
בעקבות שיתוף הפעולה עם משרד החוץ ועם גורמים נוספים הסתיימו הליכי האישור של ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין בממשלה ובכנסת בזמן שיא ותוך עמידה בלוחות הזמנים הצפופים.
█ סיוע להשלמת המשא ומתן על הסכמי רכישת החיסונים מפני נגיף הקורונה; המחלקה למשפט בין לאומי, סייעה ללשכה המשפטית במשרד הבריאות בהיבטים שונים הקשורים להסכמים לרכישת חיסונים ממספר חברות תרופות גדולות וארגונים בין-לאומיים.
הטיפול כלל ייעוץ שוטף בכל היבטי המשפט הבין-לאומי שעלו בהסכמים, והשתתפות בשיחות משא ומתן מול נציגי החברות המתקשרות.
הליווי והסיוע הישיר אפשרו למשרד הבריאות להתגבר על מספר פערים במשא ומתן ולהגיע להסכמים אשר מדינת ישראל נהנית מפירותיהם במבצע החיסונים.
█ טיפול בהשפעות משבר הקורונה על קיום חוזים; בסמוך לאחר התפשטות מגפת הקורונה בישראל, התעורר, חשש, כי יש ועוד תהיינה למשבר השלכות רחבות על ביצועם של חוזים בענפים שונים במשק.
לכן, הקימה המחלקה למשפט אזרחי צוות בין-משרדי שמטרתו להביא למיתון השפעות המשבר על התקשרויות חוזיות.
לאחר איסוף מידע מן הציבור וקיום שיחות עם שורה ארוכה של גורמים במשק ונציגים מהציבור, הצוות פרסם דוח המלצות.
הדין וחשבון, כלל המלצה כללית, שנועדה לתמרץ צדדים לחוזה להגיע להסכמות בקשר לקיום החוזה, וכן המלצות פרטניות למתווים מאוזנים במספר ענפים במשק.
█ דיגיטציה; נוכח המגבלות שהוטלו בתקופת הקורונה, התעורר צורך מידי לספק שירותים דיגיטליים מרחוק.
המחלקה למשפט אזרחי עודדה את משרדי הממשלה להגביר את השימוש בכלים דיגיטליים במכתב שנשלח לכל משרדי הממשלה עם פרוץ המשבר ושימשה כתובת קבועה למשרדי הממשלה בהסרת חסמים משפטיים לשם מתן שירותים דיגיטליים לציבור.
כמו כן, קידמה המחלקה לאורך התקופה את האפשרות לספק שירותים באופן דיגיטלי.
█ פרויקט הדיגיטציה של תהליך החקיקה; במסגרת הפרויקט, לו שותפה המחלקה לניהול ותפקידים מיוחדים, מקודמת מערכת ממוחשבת שבה ינוהל הליך החקיקה הממשלתי לכל שלביו, החל מהפצת תזכיר ועד להנחה על שולחן הכנסת.
המערכת תהיה מסונכרנת גם עם מאגר החקיקה הלאומי ותאפשר לכל משפטן ומנהל לדעת מהם דברי החקיקה (חקיקה ראשית וחקיקת משנה) שתחת אחריותו ומה הסטטוס העדכני שלהם – בממשלה או בכנסת.
במסגרת פרויקט זה, עלה לרשת בשנה החולפת אתר התזכירים החדש.
█ גיבוש חוות דעת למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים של הממשלה ה-35; לאחר כינונה של הממשלה ה-35, החלה המחלקה למשפט ציבורי – מנהלי לגבש את חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים של שרי הממשלה וסגניהם.
לראשונה, תהליך גיבוש חוות הדעת נעשה באופן שיטתי וסדור בהתאם לנוהל “טיפול במניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים” שאושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.
הנוהל קובע את השלבים השונים בגיבוש חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים; מילוי שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים, עריכת טיוטת חוות הדעת, העברת טיוטת חוות הדעת להערות השר (תוך הבהרת תחולתה המחייבת עד לגיבוש ההסדר הסופי).
העברת טיוטת חוות הדעת לעיון היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה ופרסום חוות הדעת.
בעניין הפרסום, יוער, כי השנה פורסמו לראשונה, באופן יזום, חוות הדעת של שרים וסגני שרים (ואף בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי) באתר משרד המשפטים, וזאת במסגרת יישום דוח הצוות לחשיבה מחודשת בהיבטי ניגודי עניינים.
█ פרסום דוח המלצות של הצוות הבין-משרדי בנושא; קידום וסיוע בהסרת חסמים במקרקעין ובתכנון ובניה בחברה הערבית, הדרוזית והצ’רקסית; מדובר בדוח מקיף ביותר שהובל על-ידי המחלקה למשפט אזרחי ושהיו שותפים לו משרדי ממשלה רבים.
לאחר קיום שיתוף ציבור רחב, הדוח מפרט את כלל החסמים המשפטיים, המקצועיים, התכנוניים והתקציביים הנוגעים לקידום הדיור בחברה הערבית והדרוזית.
המלצות הדוח אומצו על-ידי הממשלה בדצמבר 2020, ומכוחו הוקם צוות יישום על מנת להמשיך ולקדם את יישום ההמלצות.
█ הגשת דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת המדיניות בנוגע לאיסור על צריכת קנאביס; בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעות חוק שנגעו לשינוי המדיניות ביחס לשימוש ב’קנאביס לצריכה עצמית‘.
בחודש יולי 2020 הוקם הצוות הבין-משרדי בראשותה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי) עמית מררי.
נציגה של המחלקה למשפט פלילי ריכזה את עבודת הצוות, שכלל נציגי ציבור מטעם שר הביטחון והשר לביטחון פנים, כמו גם נציגים מהמשרדים ומהגופים הממשלתיים הרלוונטיים.
█ הגבלת משך זמן חקירה; באוקטובר 2019, נכנס לתוקף תיקון מס’ 87 לחוק סדר הדין הפלילי, שהובילה המחלקה למשפט פלילי, בעניין הגבלת משך זמן החקירה וההעמדה לדין.
התיקון, האמור, מורה, בין היתר, כי משך הליכי חקירה והעמדה לדין, יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, וכי כתב אישום לא יוגש אם חלפו התקופות האמורות אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
█ פיילוט שחרור קטינים ממאסר; בפברואר 2020, יצא לדרך פיילוט שחרור קטינים ממאסר בהובלת יחידת התיאום למניעת עבריינות נוער, פיילוט בין-משרדי שמהווה יישום של המלצות צוות ההיגוי שהוקם בהחלטת ממשלה מספר 3711 “אימוץ דוח הצוות הבין משרדי לבחינת שחרור קטינים ממאסר“.
מטרת הפיילוט היא לייצר רצף טיפולי מעת מעצרו של הקטין ועד שחרורו לקהילה ממאסר או ממעצר, והוא כולל 3 שלבים עיקריים; בעת מעצרו של הקטין, במהלך ריצוי מאסרו, ובשלב בחינת שחרורו על תנאי בפני ועדת השחרורים.
◄ אל דוח סיכום הפעילות השנתי של ייעוץ וחקיקה לשנת 2020.
