המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, הציג אתמול (חמישי י”ג בתשרי, התשפ”א) בשיחת וידאו עם חברי ‘איגוד ה-Forex הישראלי’ סקירה אודות מצב המשק הישראלי ואת צעדי המדיניות בהם נוקט בנק ישראל במשבר מחלת נגיף קורונה (COVID-19) תוך התמקדות בתכנית רכישות אִיגֶּרֶת חוֹב קונצרני (איגרת חוב סחירה בדרך כלל המונפקת על ידי חברה כתחליף להלוואה מבנק) אותה השיק בנק ישראל בתחילת יולי.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מר אביר בעל תואר ראשון בכלכלה, פילוסופיה ומדע המדינה מאוניברסיטת אוקספורד ותואר שני במינהל עסקים (MBA) מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תיאר את השיפור שחל במצב המשק בחודשי הקיץ ואת ההחמרה המסתמנת כעת לאור העלייה החדה בתחלוּאה והתחדשוּת הסגר.
אלה מגדילים את ההסתברות להתממשות של התרחיש הפסימי אשר תואר בתחזית של חטיבת המחקר של הבנק שפורסמה בסוף אוגוסט.
ההחמרה במצב הכלכלי צפויה להשליך גם על המצב הפיסקלי, היות והוצאות הממשלה, גדלות בשל הצורך לתת מענה למי שנפגע מהמשבר, תוך ירידה בהכנסות ו-גידול בגירעון.
לכן, חשוב שהמדיניות הפיסקלית תנוהל על ידי הממשלה מתוך ראייה ארוכת טווח – הממשלה לא תוכל להגדיל ללא גבול את הגירעון והחוב מבלי שתהיה לכך השפעה על המחיר שבו הממשלה מגייסת חוב.
היכולת להגדיל את החוב במשבר, מתבססת על האיתנות הפיסקלית שהממשלה פיתחה לאורך השנים והתכנון הממשלתי חייב להיעשות בראייה ארוכת טווח ובניית התקציב היא הפלטפורמה לכך.
המשנה לנגיד, תיאר את צעדי המדיניות המוניטרית והצעדים שבהם נקט בנק ישראל בשווקים הפיננסיים.
בימים הראשונים של המשבר, בחודש מרץ, צעדי המדיניות התמקדו בצורך לייצב את השווקים הפיננסיים ולאפשר את פעילותם התקינה.
מטעם דוברות והסברה כלכלית של בנק ישראל, מסרה הגב’ מיטל רולניצקי לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה, כי המשנה לנגיד בנק ישראל מר אביר, הזכיר שלאור מבנה האחזקות של המשקיעים המוסדיים, מצוקת הנזילות הדולרית ששררה בעולם כולו בפרוץ המשבר הכניסה את המוסדיים למצוקה ובנק ישראל, נדרש לספק נזילות במטח במהירות ובהיקפים גבוהים.
█ בנק ישראל, פעל לוודא שהמשק לא יקלע ל”מחנק אשראי” ושהמערכת הפיננסית, תוכל להמשיך לספק את צרכי האשראי…
הוא הדגיש שהגופים הפיננסיים לא יכולים להניח, כי בנק ישראל, יספק נזילות דולרית בכל מצב דומה בעתיד ועליהם לנהל את הסיכונים שלהם בהתאם בהקשר זה.
בהמשך, עם התמשכות משבר מחלת נגיף קורונה וההרעה בפעילות הכלכלית, פעל בנק ישראל, כדי לוודא שהמשק לא יקלע ל”מחנק אשראי” ושהמערכת הפיננסית, תוכל להמשיך לספק את צרכי האשראי של משקי הבית, העסקים הקטנים והגדולים והממשלה.
בנוסף ל‘הפחתת הריבית’ ל-0.1%, שהקלה במעט את תנאי האשראי לטווח קצר, ההתערבות המאסיבית של בנק ישראל בשוּק האגח הממשלתי, משפיעה על כל עקום התשואות ומפחיתה את עלויות האשראי לטווחים הבינוניים והארוכים לכל המגזרים במשק.
בהמשך, על מנת לוודא שזרימת האשראי לכל המגזרים נמשכת, הפעיל בנק ישראל שני צעדים נוספים;
- תכנית למתן אשראי לבנקים לטווח של 3 שנים בריבית של 0.1%, כנגד מתן אשראי בנקאי ל-עסקים קטנים. תכנית זו, משלימה את התכנית החשובה של הקרנות למתן אשראי בערבות מדינה שמפעיל משרד האוצר. הנתונים, מראים, כי לאחר ירידה ביתרת האשראי הבנקאי לעסקים קטנים בתחילת המשבר, חלה התאוששות לאחר הפעלת תכניות אלו.
בנוסף ‘הפיקוח על הבנקים’ נקט במגוון צעדים להבטחת המשך זרימת האשראי הבנקאי ובראשם הפחתת דרישות הלימות ההון והפעלת מתווה ל-דחיית תשלומי הלוואות. מתווה זה, שקוּל בפועל להגדלה של היצע האשראי הבנקאי.
- תכנית רכישות האגח הקונצרני. תכנית זו, פועלת באופן ישיר, כדי להבטיח את יכולתן של החברות הגדולות במשק, שמגייסות אשראי בשוק האגח, להמשיך לקבל אשראי ובעקיפין משחררת מקורות אשראי ליתר המגזר העסקי.
הנתונים, מראים, כי התכנית הפחיתה את מ‘רווחי האגח הקונצרני’ במגוון ענפים ותמכה ביכולתן של חברות להנפיק אִיגֶּרֶת חוֹב קונצרני בהיקפים גבוהים למרות המשבר.
◄ אל הרצאת המשנה לנגיד איגוד הפורקס 1.10.
