דוח ‘הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור’ במשרד המשפטים לשנת 2017, המתפרסם היום (שני, כ”ג באלול התשע”ח) מעלה, בין היתר, כי מעל לרבע מפעילות הלבנת ההון שאותרה בשנת 2017 נקשרת לעבירות הונאה מרמה וזיוף ו-23% מהמידע נקשר לעבירות שוחד ושחיתות.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
שרת המשפטים, חברת כנסת איילת שקד; “משרד המשפטים בראשותי רואה חשיבות רבה במאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת ובטרור. לשם הבטחת מאבק אפקטיבי בתופעות אלה, המשרד מקדם כלים למאבק בפשיעה הכלכלית, בהלבנת הון ובמימון הטרור, לצד קיומם של שיתופי פעולה נרחבים בין גופי האכיפה והביטחון במדינה ובין המדינות השותפות למאבק, הגברת המודעות לנושא בקרב הסקטור הפיננסי והעמקת שיתוף הפעולה במאבק זה מצד הסקטור הפרטי.
אני מברכת את הרשות ודר’ שלומית ווגמן-רטנר, העומדת בראשה, על תנופת העשייה וההישגים של הרשות ובייחוד תרומתם למאבק בפשיעה החמורה, וכנגד ארגוני ופעילי טרור ועל פעילותם הרבה לקידום מעמדה של מדינת ישראל כגורם מוביל ומוערך בזירה הבינלאומית בתחום”.
מנכלית משרד המשפטים, עורכת דין אמי פלמור; “רשות אפקטיבית היא מפתח למאבק לאומי אפקטיבי בפשיעה כלכלית ומאורגנת ובטרור. המהלכים האסטרטגיים שמוביל משרד המשפטים ברשות ובאמצעותה משפרים את האפקטיביות של הרשות, משנים את משטר הלבנת ההון והופכים את מדינת ישראל לשחקן משמעותי ומשפיע במאבק הבינלאומי במימון הטרור ובהלבנת ההון.
אני מברכת את דר’ שלומית ווגמן-רטנר על ההישגים ומודה לעובדי הרשות על עבודתם המקצועית והמסורה”.
ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, דר’ שלומית ווגמן-רטנר; “בשנה החולפת ביצעה הרשות קפיצת מדרגה משמעותית נוספת בכל תחומי פעילותה, העמקת שיתופי הפעולה עם גופי האכיפה והביטחון בישראל ומחוצה לה באיתור פרואקטיבי של יעדי הלבנת הון ומימון טרור, והעמדת מידע ומודיעין פיננסי שתרם בצורה משמעותית לחקירות של ארגוני פשיעה ושל ארגוני טרור ואף חולל מספר לא מבוטל של חקירות.
בשנה החולפת יזמה הרשות ולקחה חלק מהותי במספר רב של פרשיות מרכזיות, במגוון תחומים, וביניהם מאבק בארגוני פשיעה, מלביני הון מקצועיים, מימון טרור, עבירות מס, שחיתות שלטונית, הימורים ועוד.
ברצוני להודות לעובדי ומנהלי הרשות על עבודתם המסורה והמקצועית, אשר תוצאותיה המרשימות באות לידי ביטוי בדוח. בזכותם, הרשות ממשיכה להוביל מהלכים אשר ממצבים את מדינת ישראל כשחקנית משמעותית במאבק הגלובלי המשולב בהלבנת ההון ובמימון הטרור”.
█ הרשות קידמה בשנה החולפת השלמת שורה ארוכה של דברי חקיקה, שנועדו לעצב ולחזק את המשטר בישראל ולהתאימו לסטנדרטים הבינלאומיים
דובר מערך הייעוץ והחקיקה והיחידות המשפטיות של משרד המשפטים עורך דין נועם שרביט דובר פרקליטות המדינה, עורך דין נועם שרביט, מסרה לפורטל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי; הדוח מתייחס להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת בפעילות הרשות.
כגון; גידול ניכר בבקשות מידע של גופי האכיפה והביטחון בארץ ובעולם לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, עלייה דרמטית באפקטיביות תוצרי הרשות, המשך מגמת העלייה בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים ועוד. בנוסף סוקר הדו”ח את מעורבותה של הרשות בהובלת פרויקטים לאומיים משמעותיים.
הרשות הובילה בשנה החולפת פרויקט דגל לאומי – הערכת הסיכונים הלאומית בהלבנת הון ומימון טרור, אשר כוללת מיפוי של כלל הסיכונים הייחודיים עמם מתמודדת מדינת ישראל, נקודות תורפה ואמצעי הבקרה לצמצום הסיכונים.
הערכת הסיכונים הלאומית אומצה על ידי היועץ המשפטי לממשלה וצוות העל, ומשמשת בסיס לקביעת מדיניות במאבק בהלבנת הון ומימון טרור, כאשר הדו”ח מציג לראשונה טבלת ריכוז הממצאים.
כמו כן, הרשות הובילה השנה את היערכות מדינת ישראל לביקורת הבינלאומית של ארגון ה-FATF, פרויקט לאומי מורכב בצורה יוצאת דופן אשר אם ישראל תעמוד בו בהצלחה תוכל להצטרף כחברה לארגון היוקרתי.
הדבר יאפשר למדינה לקחת חלק בקביעת המדיניות העולמית בתחום, ישפר את מעמדה של המערכת הפיננסית בכלכלה העולמית, ימשוך השקעות לגיטימיות ועוד.
ההיערכות לביקורת דרשה עשייה מקצועית אינטנסיבית ורחבת היקף עם מכלול רשויות האכיפה, גופי הביטחון, גופי ממשל והסקטור הפיננסי.
שרת המשפטים איילת שקד ומנכלית משרד המשפטים אמי פלמור קדמו הובלת ההליך ברמה האסטרטגית וליוו ההיערכות באופן הדוק.
בנוסף הרשות השלימה השנה הליך מעמיק לבחינת אפקטיביות פעילותה וגיבוש אסטרטגיה שכללה שינוי תפיסת ומתכונת ההפעלה, שדרוג היכולות המודיעיניות והיכולות הטכנולוגיות שלה, והעמקת הפעילות היזומה על פי גישה מבוססת סיכון.
הרשות אף קידמה בשנה החולפת השלמת שורה ארוכה של דברי חקיקה, שנועדו לעצב ולחזק את המשטר בישראל ולהתאימו לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים בעולם, בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ומכלול הגופים הפועלים בתחום.
█ נמשכת מגמת העלייה בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים
הדוח מציג תמונת מצב של הפשיעה הכלכלית בישראל לשנת 2017 כפי שזו משתקפת בעבודת הרשות, לצד נתונים סטטיסטים רבים ומגוונים;
» תחום הפעילות העבריינית המוביל הנקשר לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2017 הינו הונאה, זיוף ומרמה (26%). בנוסף, תחום השוחד והשחיתות ציבורית מוסיף להוות תחום פעילות משמעותי (23.4%), לצד מימון הטרור (10.4%).
» דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2017 היו העברות בינלאומיות (15.6%), שימוש במזומן (14%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע – צ’יינג’ים (8%), הסתייעות במלביני הון מקצועיים (5%), חברות ואנשי קש (4.5%), פעילות במקלטי מס (7.5%) פעילות בנדלן (6%) ועוד.
» בשנת 2017 חל גידול ניכר בבקשות מידע של גופי האכיפה והביטחון לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות – גידול של 27% בשנת 2017 לבדה, המשקף גידול מצטבר של כ-97% בסך כל בקשות המידע שהתקבלו ברשות בחמש השנים האחרונות. זאת, לצד גידול ניכר במספר הכתבות המודיעיניות שהפיצה הרשות בשנת 2017, במענה לבקשות המידע, המהווה גידול של כ-31% יחסית לשנת 2016, וגידול של כ-82% יחסית לשנת 2013.
» מבחינת אפקטיביות תוצרי הרשות, משתקף נתון מרשים לפיו 87% מהכתבות המודיעיניות שהעבירה הרשות למשטרת ישראל ו-86% מאלו שהעבירה לרשות המסים – שימשו אותן בפועל בחקירות הלבנת הון.
» בשנת 2017 חל גידול של כ-18% במספר בקשות המידע של הרשות ליחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם (FIUs) יחסית לשנת 2016 (בקשות מידע יוצאות), וחל גידול מצטבר של כ-162% בסך בקשות אלה, יחסית לשנת 2013. נתון זה משקף עליה ניכרת ומרשימה בהתחקות גופי האכיפה בישראל, באמצעות הרשות, אחר כספי העבירה בחו”ל.
» נמשכת מגמת העלייה בדיווחים המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים. במהלך שנת 2017 נתקבלו ברשות למעלה מ-1.8 מיליון “דיווחים רגילים” על פעולות פיננסיות.
מספר דיווחים זה מהווה גידול של כ-7% יחסית לשנת 2016, וגידול מצטבר של כ-19% בחמש השנים האחרונות. מקורן של מרבית הפעולות המדווחות בדיווחים רגילים הינו במערכת הבנקאית: כ-72% מהפעולות המדווחות בשנת 2017.
» מספר ה”דיווחים הבלתי רגילים” (דיווחים על פעילות שבראיית המוסד המדווח, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס פעילותו העסקית, היא אינה רגילה) עמד השנה על למעלה מ-88,000 דיווחים.
מספר דיווחים זה מהווה גידול של כ-13% יחסית לשנת 2016, וגידול מצטבר של כ-78% בחמש השנים האחרונות. מקורם של כ-60% מהדיווחים הבלתי רגילים הינו במערכת הבנקאית.
» ניכרת מגמת עליה משמעותית בדיווחים הבלתי רגילים של סקטור נותני שירותי המטבע (הצ’יינג’ים). בשנה האחרונה עלה מספר דיווחיהם וכעת הם מהווים כ-26% מכלל הדיווחים הבלתי רגילים לשנת 2017.
» בדו”ח מופיעים ממצאי הערכת הסיכונים הלאומית בתחומי הלבנת הון ומימון הטרור (לראשונה בלווי הציונים הקונקרטיים לכל סיכון), בהם בולטות עבירות המקור בסיכון גבוה להלבנת הון: עבירות התחמקות ממס, ארגוני פשיעה, חשבוניות פיקטיביות והונאה.
בתחומי הפעילות העיקריים שזוהו כבסיכון גבוה להלבנת הון נכללים נותני שירותי המטבע, השימוש במזומן, פשיעה בינלאומית, נדלן (בעיקר במזומן ונאמנויות), ישויות והסדרים משפטיים ואלכרים (בעיקר גמ”חים והקדשות דתיים).
בשנת 2017 התמקדה הרשות במספר מגמות מרכזיות בתחום שעיקרן העברות כספים ממדינות תומכות טרור, בגלוי או בסתר, גיוס תרומות לעמותות תומכות טרור ופעולות בלתי חוקיות, בדומה לפעילות של ארגוני פשיעה.
הרשות ממשיכה לפעול לשיפור ולהרחבה של המנגנונים המאפשרים איתור מקורות המימון, חשיפת התשתית הפיננסית התומכת בפעילות טרור והקפאה מהירה של כספים.
בכלל זאת, התחקות אחר פעילות עמותות תומכות טרור, ניטור פעילות במעברי גבול, ויצירת מודלי החשדה לאיתור בלדרים.
כ-50% מהכתבות המודיעיניות שהעבירה הרשות לשב”כ בשנה החולפת, תרמו לחקירותיו בתחום מימון הטרור וכפועל יוצא לפעילות הסיכול. נתון זה, מדגיש את רמת האפקטיביות הגבוהה ויכולותיה המשתבחות של הרשות במחקר מעמיק ומורכב אחר פעילות מימון טרור.
בשנת 2017, נטלה הרשות חלק פעיל בפרויקטים בינלאומיים ובמיזמים מקומיים המתמקדים בהיבטים של מימון טרור וביניהם פרויקטים שעסקו בדרכי הגיוס של פעילי טרור, בדרכים לסיכול מימון טרור, במנגנוני החלפת מידע בין גופים רלוונטיים ברמה הלאומית ובשינויים בדרכי מימון טרור של ארגון דאעש.
בכך, ממשיכה הרשות לסייע למדינת ישראל להושיט יד למדינות אחרות המתמודדות עם איומי הטרור ולפעול לשיתוף פעולה גלובלי בתחום.
◄ אל קובץ דוח שנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור – שנת 2017.
