הוצאה לפועל – האם אנו עדים ל-תיקון היסטורי לריביות של חייבים בהוצלפ, בינתיים התמונה מעודדת. שרי האוצר והמשפטים מקדמים תיקון היסטורי לריביות של חייבים בהוצאה לפועל – מהלך להפחתה דרמטית בריבית הפיגורים, והפיכתה לתמריץ מעודד תשלום.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
שר האוצר אביגדור ליברמן וסגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער, הודיעו אתמול (יום שני, ד’ בכסלו תשפ”ב) בהודעה משותפת לעיתונות, כי החליטו להפיץ תזכירי חוק לתיקון ‘חוק פסיקת ריבית והצמדה‘ ו’חוק ההוצאה לפועל‘.
ברור, שהשפעת המהלך, צפויה להיות דרמטית על חלק גדול מאוד בציבור החייבים במדינת ישראל. יש אור בקצה מנהרת החושך.
שר האוצר, מר אביגדור ליברמן; “לריביות הנקבעות מכוח החוק, תפקיד מרכזי במשק והשפעות נרחבות על הכלכלה והחברה הישראלית.
במהלך דיוני הוועדה, נשקלו שיקולים רבים בכדי לוודא, כי מנגנוני הריבית הינם פשוטים ויעילים מחד ותואמים את מצב המשק לאורך זמן מאידך, כל זאת תוך שמירה על האיזון בין האינטרסים של הנושים והחייבים.
אני מבקש להודות לחברי הצוות המקצועי, בהובלת החשב הכללי במשרד האוצר ו-ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים, שבחן את הנושא”.
שר המשפטים, מר גדעון סער; “לחוק המוצע השפעה דרמטית על המציאות הכלכלית של אנשים רבים שבמקום להחזיר את החוב עצמו, עוסקים בהחזרת הריביות ובכך מאבדים שליטה על חובותיהם.
תזכיר החוק מאוזן ומבטיח, כי הזוכים, יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות ולא יהפכו לחסם לתשלומם“.
הפיגורים לא ייצברו בשיטה של רִבִּית דֶּרְיבִּית (היטל שמטיל נושה על בעל חוב, הכולל ריבית על הריבית שנצברה ולא רק על קרן החוב) “כפי שנהוג היום, מה שעשוי להפחית בצורה משמעותית את תפיחת החובות
האם סוף סוף תאושר הפרדה בין הריבית ל’דמי הפיגורים‘ – ‘חוק פסיקת ריבית והצמדה‘ ו’חוק ההוצאה לפועל‘ יעברו תיקון שהיא הלכה ולמעשה רפורמה, שהשפעתה, צפויה להיות דרמטית מאד על חלק גדול מאוד בציבור החייבים ב’הוצאה לפועל‘.
להפחית בצורה משמעותית את תפיחת החובות.
למשל, חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו בגין חוזי שכירות, חוזים צרכניים, ושיקים חוזרים, וכן חייבים רבים אחרים שהם צדדים לחוזים פרטיים שאימצו את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה.
לפניית כתבנו, מסרה מנהלת חדר תקשורת באגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים הגב’ גנית בן משה, לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי;
מוצע, כי שני תיקונים החקיקה, ייכנסו לתוקפם שנה לאחר אישורם בכנסת. זאת כיוון שדרוש זמן היערכות של המערכות הרלוונטיות.
מוּצע לקבוע ביחס ל’תיקי הוצאה לפועל‘ כי תיקים שנפתחו לפני תחילת החוק, יוכלו ליהנות ממנו, אך לא בדרך החלה רטרואקטיבית, אלא בכך שהחוב שנצבר בהם עד למועד התחילה, יהפוך להיות “קרן חדשה” שעליה יחולו ממועד תחילת החוק והלאה ריבית הבסיס ו-דמי הפיגורים החדשים.
באשר לחלק השני של השאלה – אין מדובר בתיקון שפוטר חייבים מחובותיהם, אלא בתיקון שהופך את הריביות בהוצאה לפועל למידתיות ומאוזנות”.
█ הוצאה לפועל, כיום המצב; רכיב דמי הפיגורים בתוך ריבית הפיגורים הכוללת גבוה מאוד היום (6.5%)
מנגנוני חישוב הריביות ל-חייבי הוצאה לפועל הקיימים בחוק כיום אינם תואמים את תנאי השוק אשר השתנו מאוד ממועד עדכונם האחרון לפני 18 שנים.
ריבית הפיגורים הכוללת הקיימת היום עומדת על שיעור של 7.5%. זהו שיעור גבוה מאוד שמגדיל את החוב ועלול לייצר תמריץ שלילי לתשלום, במקום לעודד את החייבים לשלם את חובם.
גם כשהחייבים מנסים לשלם את החוב בתשלומים, ריבית הפיגורים ממשיכה להצטבר, ולמעשה משאירה את החייב חסר סיכוי מול החוב של עצמו. פעמים רבות החייב מצליח לשלם רק את הריביות, אבל לא מגיע לקרן החוב.
רכיב דמי הפיגורים בתוך ריבית הפיגורים הכוללת גבוה מאוד היום (6.5%) כיוון שנקבע ללא תלוּת בשיעור ריבית הבסיס אשר פחתה במהלך תקופה זו באופן משמעותי.
במהלך השנתיים האחרונות פעל צוות מקצועי בין משרדי בראשות סגן החשב הכללי, מר גיל כהן, והשתתפו בו נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים-ייעוץ וחקיקה, רשות האכיפה והגבייה, הסיוע המשפטי ובנק ישראל, אשר פעל לגיבוש המלצות לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה.
דוברת היחידות המשפטיות של אגף דוברות הסברה ותקשורת במשרד המשפטים, הגב’ אפרת אורן, מסרה לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי הצוות המליץ לשנות לחלוטין את התפיסה הקיימת בחוק ביחס לריביות של חייבי הוצאה לפועל.
כעת מפיצים השרים שר האוצר מר ליברמן וסגן ראש הממשלה ושר המשפטים מר סער, יחד תזכירי חוק ל-תיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה (שבאחריות שר האוצר) ו-חוק ההוצאה לפועל (שבאחריות שר המשפטים) אשר יקודמו ב-מושב החורף של הכנסת.
█ הוצאה לפועל, המהלך כולל; נועד במקור לתמרץ את החייבים לשלם את חובותיהם.
■ הפרדה בין מנגנון הריבית לבין דמי הפיגורים; תוספת הפיגורים, נועדה במקור לתמרץ את החייבים לשלם את חובותיהם. תכליתה הוא התנהגותי-תמריצי, זאת בניגוד לתכלית ה”פיצויית” של ריבית הבסיס.
על אף התכלית השונה, כיום בחוק פיסקת ריבית והצמדה תוספת הפיגורים מצטרפת לריבית הבסיס ונצברת במנגנון של רִבִּית דֶּרְיבִּית על בסיס יומי.
מכיוון שהתכליות של ריבית הבסיס ושל תוספת הפיגורים שונה, הוחלט להפריד בין השתיים ולייצר מנגנון חדש, נפרד מריבית הבסיס, שייקרא “דמי פיגורים“.
דמי הפיגורים, יגשימו בצורה טובה יותר את התכלית של המרצת החייב לשלם תוך דגש על הנעת החייב לשלם ומניעת תפיחה מהירה של החוב.
■ מאפייני דמי הפיגורים; דמי הפיגורים, יניעו חייבים לשלם את חובותיהם מבלי שאלו “ינפחו” את כלל חובותיהם.
דמי הפיגורים, ייזקפו לחוב אחת לרבעון (ולא באופן יומי) במטרה לייצר לחייב נקודת זמן ברורה לתשלום בטרם יגיע המועד שבו יתווספו דמי הפיגורים לחוב.
שיעור דמי הפיגורים, ייקבע באופן יחסי לריבית הבסיס; כך שהזיקה לריבית הבסיס תשמר על פני הזמן.
לבסוף, מכיוון שהמנגנון החדש, הינו מנגנון להמרצת החייב לשלם – לא ייצברו דמי הפיגורים בשיטה של “ריבית דריבית” כפי שנהוג היום. מהלך זה, יפחית בצורה משמעותית את תפיחת החובות. כך, תופחת ריבית הפיגורים.
■ שינוי המנגנון לחישוב ריבית הבסיס על חובות שהחוק חל עליהם; ריבית הבסיס נועדה לפצות נושים על העיכוב בקבלת התשלום המגיע להם.
לצורך הגשמת תכלית זו, ההחלטה היא לקבוע מנגנון ריבית שמשקף את שווי הפיצוי המגיע לנוֹשֶׁה (מי שחייבים לו כסף או רכוש) על חיסרון הכיס אשר נגרם לו ועל דרכו לגייס הוֹן חֲלוּפִי.
מכיוון שקיים מגוון רחב של זוכים, המנגנון המוצע מבקש לְמַצֵּעַ (חישוב הממוצע) בין נתוני הזוכים ועלויות גיוס ההון שלהם, לצורך יצירת שיעור ריבית אחיד לכלל הזוכים.
עדכון מנגנון ריבית, הבסיס, יאפשר לנושים לקבל פיצוי המבטא את הנזק שנגרם להם בשל העיכוב בקבלת תשלומים.
תזכירי חוק לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה ו-חוק ההוצאה לפועל, פורסמו לצורך הערות הציבור, באתרי משרד האוצר והמשפטים למשך 21 ימים. לחץ כאן.
◄אל; תזכיר החוק.
◄אל; נוסח מלא (לא רשמי)
◄אל; מתקן את חוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז-1967.
