אוניברסיטה | מכללה חדשות כאן ישראל חינוך

האקדמיה הלאומית למדעים עמדתנו על הרפורמה בבחינות הבגרות

מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסמה גילוי דעת: ובו עמדתה בנוגע לרפורמה בבחינות הבגרות; מודאגת מהאפשרות שהבחנה בשיטת ההערכה בין לימודי ההומניסטיקה למקצועות האחרים תחיש את ירידת קרנם של 'מדעי הרוח במערכת החינוך הישראלית' דבר שיקרין בטווח הארוך גם על דמותה של החברה הישראלית כולה. הן מדעי הטבע והן מדעי הרוח, חשובים מאד להתפתחות התלמידים ולהרחבת השכלתם.
0
0
פרופ' דוד הראל, נשיא ה'מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים' | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
פרופ’ דוד הראל

נוכח הרפורמה המתוכננת בלימודי מקצועות החובה בתחום ההומניסטיקה במערכת החינוך הממלכתית (היסטוריה, תנך, ספרות, אזרחות, תושבע) הביעה ‘מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים’ אתמול (רביעי, כ”ב באדר א’ תשפ”ב) את דאגתה נוכח הרפורמה המתוכננת ותוהה לגבי הדרך בה הוחלט עליה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

 גם אם נדרש שינוי במתכונת בחינות הבגרות הנהוגה כיום, כדי לשפר את אופני הלימוד ושיטות ההערכה, לא ברור אם הדרך הנכונה היא ביטול בחינות הבגרות החיצוניות רק במקצועות מדעי הרוח, תוך החלפתן במבחנים בית-ספריים ובהגשת עבודה בשני מקצועות בחירה.

ה‘מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים’ בראשות הנשיא פרופ’ דוד הראל, הבהירה, כי היא מודאגת מן האפשרות שהבחנה בשיטת ההערכה בין לימודי ההומניסטיקה למקצועות האחרים, תחיש את ירידת קרנם של ‘מדעי הרוח במערכת החינוך הישראלית’ דבר שיקרין בטווח הארוך גם על דמותה של החברה הישראלית כולה.

הן מדעי הטבע והן מדעי הרוח, חשובים מאד להתפתחות התלמידים ולהרחבת השכלתם. מדעי הרוח, חיוניים לעיצוב עולמם הפנימי של התלמידים ואישיותם, לפיתוח האוריינות בקרב החברה הישראלית, להעשרת הידע ולטיפוח אופני חשיבה, מיומנויות כתיבה ואף כישורים מדעיים.

פגיעה במעמדם תגרום לדחיקתם לשוליים ולבסוף עלולה אף להביא לוויתור עליהם. מועצת האקדמיה, חוששת, כי לאחר יישום הרפורמה, יקשה לתקן השלכות בלתי רצויות שלה, אם תהיינה כאלה.

בנוסף, רפורמה שתעביר את האחריות להוראת המקצועות ההומניסטיים לבתי הספר, עלולה להפוך טיפוח מקצועות אלו לנחלתם הבלעדית של מוסדות חינוך שירצו בכך ויוכלו להקצות לשם כך משאבים משלהם וכוחות הוראה מיומנים.

דבר זה עלול להחריף מאוד את הפער החינוכי והתרבותי בין מרכז הארץ לפריפריה ויגביר את השפעתם של תנאים חברתיים-כלכליים על רמת הלימודים בבתי הספר.

מועצת האקדמיה קוראת לעכב את יישום הרפורמה, המתוכנן כבר לשנת הלימודים הבאה, ולדון בה מחדש ביסודיות, תוך בחינה מעמיקה של השפעותיה העתידיות.

אלה חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים;

פרופ’ דוד הראל – נשיא; פרופ’ נילי כהן – נשיאה לשעבר; פרופ’ מרגלית פינקלברג – סגנית נשיא; פרופ’ ידין דודאי – יו”ר החטיבה למדעי הטבע ; פרופ’ סרג’יו הרט – יו”ר החטיבה למדעי הרוח; גליה פינצי – מנהלת האקדמיה.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ”א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע תושבי ישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית, לייעץ לממשלה בענייני מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ-לארץ.

כמו כן, לייצג את המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בין-לאומיים ולפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים רואה בקידומה ובפיתוחה של מערכת המחקר המדעי הבסיסי יעד בעל חשיבות לאומית.

למידע נוסף; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן