ארכיאולוגיה בית שאן חדשות כאן ישראל

דש מהעבר: פסלוני סוסים יפים ועתיקים נחשפו בצפון

בחסות הגשמים נחשפו באזור כפר רופין אשר בעמק בית שאן, פסלוניה חרס צלמיות קדומות  מתקופת הברזל – תקופת ממלכת ישראל והאזרחים הראויים לציון לטובה, אשר מסרו את הממצאים לאוצרות המדינה, יקבלו תעודת הוקרה מרשות העתיקות על אזרחותם הטובה ◄לדברי דר' עדי ארליך מאוניברסיטת חיפה, "צלמיות הסוסים היו נפוצות בארץ ישראל באלף ה-1 לפני הספירה (תקופת הברזל), שכן אז גדל מאוד השימוש בסוסים, בעיקר לצרכי ניידות.
0
0

יש עוד היבט חיובי לגשמי הברכה; הגשמים העזים בחורף הזה, הם חוסכים את עבודתם הקשה של הארכאולוגים. הפעם הגשמים, סייעו בחשיפת מעין דרישות שלום מן העבר, כאשר שני פסלוני חרס (צלמיות) יפים של סוסים, נחשפו בצפון הארץ. הפסלונים, נמצאו על ידי אזרחים בשני אתרים שונים; האחד, התגלה באזור כפר רופין אשר בעמק בית שאן ומתוארך לתקופת ממלכת ישראל (בן כ-2,800 שנה) והצלמית השנייה –  נמצאה ליד תל עכו ומתוארכת לתקופת ההלניסטית – לפני כ-2,200 שנה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

פסלוני החרס של הסוסים,  נמסרו ל‘אוצרות המדינה’ ו‘רשות העתיקות’ תעניק למוצאים תעודת הוקרה על אזרחותם הטובה.

פסלוני סוס מתקופת ממלכת ישראל שנמצא באזור בית שאן | צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות | עיבוד צילום: שולי סונגו
פסלוני סוס שנמצאו באזור בית שאן

“באחד מסופי השבוע האחרונים יצאתי עם בנותי הדס ומאיה ללקט פטריות באזור כפר רופין“, מספרת איילת קידר-גולדברג, שהיא גם ארכיאולוגית ברשות העתיקות.

אמנם פטריות הן לא מצאו, אבל לפתע בנותיי, הרימו מהאדמה את הפסלון היפה הזה. מיד זיהיתי שמדובר ב-צלמית קדומה מתקופת הברזל – תקופת ממלכת ישראל. התרגשנו מאוד. זה ממצא מרתק ומרהיב ביופיו!”

לדברי דר’ עדי ארליך מאוניברסיטת חיפה,צלמיות הסוסים היו נפוצות בארץ ישראל ב-אלף ה-1 לפני הספירה (תקופת הברזל), שכן אז גדל מאוד השימוש בסוסים, בעיקר לצרכי ניידות.

אנחנו מוצאים עדויות כתובות לכך גם בתנך, למשל – בסיפור “יציאת מצרים” בו מוזכרות מרכבות פרעה ופרשיו וב”מלחמת ברק” והנביאה והשופטת דְּבוֹרָה מול סִיסְרָא שר צבאו של יבין מלך כנען, כאשר מרכבות הברזל הכבדות של צבאו טבעו בבוץ“.

בתקופה זו, הסוסים פוסלו כאשר עליהם ישבו רוכבים, או בלעדיהם. החל מהתקופה הפרסית, כמעט תמיד לוו הסוסים בפרשים הרוכבים עליהם”.

דר’ ארליך, מוסיפה, כי; “הסוסים הופיעו כפסלונים, או בתור כלים לנוזל שעוצבו בצורת סוס“.

מדוע נהגו לפסל סוסים ואת הרוכבים עליהם? יש מי שחושב שהרוכבים שפוסלו על הסוסים מיצגים ‘אלים’ ויש שמשערים שהם מדמים פרשים-גיבורים, בעלי אופי צבאי.

פרשנות נוספת היא ש-הרוכבים, מיצגים אנשים שהיו בעלי מעמד חברתי גבוה, שכן לא כל אחד יכול היה להרשות לעצמו להחזיק בסוס – ממש בדומה למי שבבעלותו רכב יוקרה, היום.

 קוראים לאזרחים לעזור לחבר הפאזל ההיסטורי של כולנו ולדווח כשהם מוצאים ממצא עתיק…

“יש לציין, כי באזורנו, כמעט ורק גברים, תוארו בצלמיות כשהם רוכבים על סוסים, בעוד ש-נשים, תוארו בהקשרים של פוריות, אימהות, מיניות ועוד -דבר שמעיד על התפקידים המגדריים בחברה בתקופת הברזל“, אומרת דר’ ארליך.

מימין לשמאל: מאיה, איילת והדס גולדברג עם צלמית הסוס מתקופת ממלכת ישראל שמצאו בעמק בית שאן | צילום: ניר דיסטלפלד, רשות העתיקות | עיבוד צילום: שולי סונגו
מאיה, איילת והדס גולדברג עם צלמית הסוס

ה‘צלמית’ שמצאו הילדות ואימן באזור כפר רופין, מתארת ראש סוס, שעל צווארו ניכרת ידו של הרוכב.

היא אופיינית לתקופת הברזל ב’ (ובעיקר מאות 9-7 לפני הספירה) כפי שמעידים הסגנון שלה והפסים האדומים המעטרים אותה ומסמנים את המושכות והרתמה.

על ראש הסוס וצווארו הוצמדו כתוספות העיניים, הרעמה, המעוצבת כפסים חרוטים, האוזניים ויד שמאל של הרוכב, האוחזת את הסוס וצבועה בצבע אדום.

צלמית סוס נוספת נחשפה על ידי מיכאל מרקין, תושב העיר עכו, אשר טייל בתל הקדום בעיר והיא מתוארכת לתקופה ההלניסטית (מאות 3-2 לפני הספירה).

על הסוס,הודבקו תוספות לצורך תיאור הרתמה, האוזניים והרעמה הצבועה באדום. גוף הסוס לא שרד, אך לדברי דר’ ארליך, רוב הסוסים המוכרים מתקופה זו, מופיעים עם רוכב על גביהם.

לדברי מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות מר ניר דיסטלפלד; “הגשמים העזים הניתכים על האדמה חושפים מדי פעם ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאים קרוב לפני השטח.

לעתים גם בעלי חיים, כמו; דורבנים ושועלים, דוחפים ממצאים עתיקים שהיו טמונים בעומק הקרקע.

אנחנו קוראים לאזרחים לעזור לחבר את הפאזל ההיסטורי של כולנו ולדווח כשהם מוצאים ממצא עתיק. חשוב למסור דיווח מדויק, ככל הניתן, על מיקום הממצא בזמן אמת, כדי שנוכל למצות את המידע הארכיאולוגי.

רשות העתיקות תעניק תעודת הוקרה לאזרחים הטובים שמסרו את הפסלונים ל-אוצרות המדינה בזכותם, יוכל כלל הציבור להתרשם וליהנות מהממצאים לאחר שייחקרו”.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן