כאן רמת השרון מסים פלילים

בת 72 נעצרה לא דיווחה על חשבונות בנק בחוּל בהן 3 מיליון ₪

רשות המסים; "החשודה רות ברברה סלייטר, מרמת השרון, פעלה במרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס וחשודה באי דיווח על חשבונות בנק בחוץ לארץ" ◄סלייטר, נעצרה בעקבות הופעת שמה ברשימה של בעלי חשבונות בנק בחוץ לארץ שהתקבלה על פי הסכמים וחילופי מידע בין מדינות ורשויות מס בהתאם לנוהל (CRS) ◄מבקשת המעצר (ת.פ. 7708-12-19) עולה, כי סלייטר, מחזיקה בחשבונות בנק ב-קנדה בהיקף של כ-3 מיליון ₪.
0
0
כבוד השופט דר' זאיד פלאח מבית משפט השלום בחיפה ברקע: ערימה של דולר קנדי | צילום: Depositphotos.com | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
כב’ השופט דר’ זאיד פלאח

רות ברברה סלייטר, בת 72, תושבת רמת השרון, נעצרה היום (ראשון, י’ כסלו תש”פ) בגין אי דיווח על חשבונות בנק בחוץ לארץ בהן 3 מיליון ₪. כבוד השופט דר’ זאיד פלאח מבית משפט השלום בעיר חיפה, נעתר לבקשת פקיד שוּמה חקירות חיפה והצפון ושחרר את החשודה בתנאים מגבילים ביניהם, התחייבות כספית בסך 200,000 ₪ וצו עיכוב יציאה מהארץ ל-180 יום.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

רשות המסים, מבהירה, כי ברברה סלייטר, פעלה במרמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק מתשלום מס והיא חשודה באי דיווח על חשבונות בנק בחוץ לארץ.

החשודה רות ברברה סלייטר, תושבת רמת השרון, נעצרה בעקבות הופעת שמה ברשימה של בעלי חשבונות בנק בחוץ לארץ שהתקבלה על פי הסכמים וחילופי מידע בין מדינות ורשויות מס בהתאם לנוהל Common reporting standerd. (CRS ).

עוד עולה, מבקשת המעצר (ת.פ. 7708-12-19) עולה, כי סלייטר, מחזיקה בחשבונות בנק ב-קנדה בהיקף של כ-3 מיליון ₪.

על פי החשד, בין השנים 2012 ועד היום, לא דיווחה החשודה על קיומם של חשבונות הבנק או על ההכנסות אשר נבעו להם מריבית, דיבידנד וכן הכנסות אחרות.

רשות המסים, הודיעה, כי בפעולה זו ואחרות היא ממשיכה ומגבירה את האכיפה כנגד בעלי חשבונות בנק אשר אינם מדווחים בחוץ לארץ.

כזכור, בעקבות התקנות החדשות של בעקבות תקנות ה-CRS, לאחר שהמידע, מן המדינות והבנקים שבהסדר, החל לזרום ביולי שנה זו אל רשות המסים.

למעשה, לראשונה, רשות המסים, עצרה 3 ישראלים בנובמבר השנה; אהרון וינקלר, שי צור ו-מאיה בנקוב-צור וכעת זאת רות ברברה סלייטר, תושבת רמת השרון, בחשד לאי-דיווח על חשבונות בנק בחוץ לארץ וכן, עבירות מס נוספות.

השלושה, נעצרו במסגרת שתי חקירות שונות שנוהלו על ידי  יחידת יהלום, ו-פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, לאחר ששמם נכלל ברשימה של בעלי חשבונות בנק בחוץ לארץ שהתקבלה על פי הסכמים וחילופי מידע בין מדינות ורשויות המס בהתאם ל-נוהל CRS) Common reporting standerd).

 חזקת החפות; רות ברברה סלייטר, אהרון וינקלר, שי צור ו-מאיה בנקוב-צור, הם חשודים בלבד בעבירות המיוחסות להן, טרם הורשעו בכל עבירה ואף עומדת להם ‘חזקת החפות’. 

CRS – Common Reporting Standard

​​CRS – הינו תקן אחיד, שפותח על ידי ה- OECD, לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך קיום חילופי מידע למטרות אכיפת מס בין מדינות, אשר על פיו, ייאסף מידע פיננסי אודות תושבים זרים על ידי המוסדות הפיננסיים ויועבר לרשות המוסמכת (בדרך כלל מדובר; רשות המס) במדינה לצורך העברתו למדינות התושבות של בעלי החשבונות, באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי.

ה- CRS מהווה חלק מההסכמים הבילטרלי והמולטילטרלי ליישום חילופי מידע אוטומטיים על חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך אכיפת מס, אשר פותחו על ידי ה-OECD.

כדי למנוע תכנונים שמטרתם למנוע זיהוי והעברת המידע, תוכנן התקן, כך שתחוּלתו תהיה רחבה ואחידה וזאת לרבות באמצעות;

  1. הגדרה רחבה של המושגים “מוסד פיננסי” ו”חשבון פיננסי“;
  2. הליך בדיקה מקיף ואחיד לזיהוי חשבונות פיננסיים של תושבים זרים;
  3. העברת מידע פיננסי מקיף אודות חשבונות שזוהו כחשבונות של תושבים זרים;

אחידות התקן, נועדה גם לצמצם את העלויות הכרוכות בריבוי תקנים לממשלות ולמוסדות הפיננסיים ועל מנת לאפשר החלפת מידע ביעילות עם מדינות רבות בו זמנית. התקן, נשען במידה רבה על המודל שפותח במסגרת יישום ה- FATCA.

בחודש מאי 2014, הצהירה מדינת ישראל במסגרת מפגש מועצה במעמד שרים שהתקיים ב-OECD (ביחד עם 50 מדינות נוספות) כי תפעל ליישום מהיר של התקן, וכי לשם כך, תדאג לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים בדין הפנימי.

באוקטובר 2014, הודיעה מדינת ישראל, כי היישום של חילופי מידע אוטומטיים בהתאם לסטנדרט, יחל בסוף 2018.

על מנת שמדינת ישראל, תעמוד בהתחייבויות הבינלאומיות שלקחה על עצמה להחליף מידע באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי, היא נדרשה להכין בדין הפנימי תשתית חוקית שתאפשר חילופי מידע אוטומטיים באמצעות חקיקה ראשית.

כמו כן, נדרשה ישראל, להטמיע את התקן בדין הפנימי ולתת פירוט למקרים ולנהלים לחילופי מידע, כאמור, באמצעות חקיקת משנה.

ביולי 2016, אישרה הכנסת את חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס’ 227), התשע”ו-2016, אשר מניח למעשה תשתית חוקית שתאפשר חילופי מידע אוטומטיים.

ביום 8 ביוני 2017, הגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת טיוטת תקנות מס הכנסה) יישוּם תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים), התשע”ו-2017.

התקנות מבוססות בעיקרן על התקן והן השלב השני והאחרון בדרך להטמעה בדין הפנימי של ההתחייבויות הבינלאומיות לחילופי מידע אוטומטיים אשר מדינת ישראל לקחה על עצמה ולאימוץ התקן. ביום 1 בינואר 2019, אישרה ועדת הכספים של הכנסת את התקנות.

מתוך אתר משרד האוצר>אגף הכלכלן הראשי>מיסוי בינלאומי.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן