נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון, מציג תמונת מצב מורכבת של הכלכלה הישראלית תחת צל המלחמה, מדגיש את חוסנה של הכלכלה אך מתריע מפני אתגרים עתידיים ומצדד במדיניות כלכלית אחראית וזהירה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בתדרוך שנערך לאחר דיוני הוועדה המוניטרית, הודיע נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון, על החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5 אחוזים.
ההחלטה התקבלה על רקע ניתוח מעמיק של תהליכים כלכליים מקומיים וגלובליים, ובהשפעותיה המובהקות של אי הוודאות הגיאופוליטית על המשק הישראלי.
נגיד בנק ישראל, הדגיש, כי הכלכלה הישראלית, על אף “מלחמת חרבות ברזל” המתמשכת, הפגינה עמידות ויציבות מרשימות, אך השלכותיה הכלכליות של המלחמה עודן רחבות היקף ומשפיעות על הפעילות במשק.
█ אתגרים כלכליים בפתחה של השנה החדשה
בפתחה של השנה החדשה, ניצבים בפני המשק אתגרים כלכליים לא מבוטלים. הנגיד שב והדגיש את הצורך במדיניות כלכלית אחראית שתבטיח את המשך האיתנות הפיננסית ותתמוך בצמיחת המשק בשנים הבאות.
הנגיד פרופסור ירון, ציין, כי ההחלטה להותיר את הריבית על כנה עקבית עם המדיניות המוניטרית מאז פרוץ המלחמה, שמטרתה לבסס את האינפלציה בתוך טווח היעד.
האינפלציה השנתית ירדה במעט אל מתחת לגבול העליון של היעד ועומדת על 2.9%. עם זאת, מדד אוגוסט היה גבוה, ורכיבים, כמו; סעיף הדיור ושירותים נוספים ממשיכים להפגין “דביקות” (קושי לרדת).
לפי הערכות, האינפלציה צפויה לשהות בקרבת הגבול העליון של היעד בחודשים הקרובים, ואף לחצות אותו כלפי מעלה, ורק בתחילת שנת 2026, היא צפויה להתמתן.
הנגיד, הדגיש, כי אינפלציה גבוהה פוגעת בפעילות הכלכלית ובייחוד בשכבות החלשות, ולכן הבנק לא יסתמך על נתון קצה כזה או אחר.
█ שוק עבודה הדוק ופרמיית סיכון גבוהה
המשק הישראלי ממשיך לפעול בסביבה של אי-ודאות גיאופוליטית גבוהה, כאשר פרמיית הסיכון של ישראל, נותרה יציבה יחסית, אך עדיין גבוהה מרמתה טרום המלחמה.
אינדיקטורים שוטפים מצביעים על התאוששות מתונה בפעילות, כמו; עלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי והתאוששות בייצוא ביולי-אוגוסט.
שוק העבודה עודנו הדוק, בעיקר בשל גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים. יחס המשרות הפנויות למובטלים נותר גבוה, ושיעורי האבטלה וההשתתפות ירדו.
המחסור בעובדים משפיע גם על עליות שכר במגזר העסקי, מה שעלול להכביד על התמתנות האינפלציה.
בתחום הדיור, נמשכת מגמת הירידה במחירי הדירות, לצד רמה נמוכה של עסקאות וגידול במלאי הדירות הלא מכורות.
אולם, סעיף שירותי דיור במדד אוגוסט ממשיך לעלות בקצב שנתי של 4.3%. ענף הבנייה עדיין סובל ממחסור בעובדים, מה שמוביל להתארכות משך הבנייה.
█ תחזית מאקרו-כלכלית תחת אי-ודאות
חטיבת המחקר של בנק ישראל, עדכנה את התחזית המאקרו-כלכלית, תוך ציון מנעד רחב במיוחד של אי-ודאות. התחזית גובשה בהנחה שהלחימה בעזה תימשך בעצימות משתנה ותסתיים ברבעון הראשון של 2026.
לפי תרחיש זה, התוצר יצמח ב-2.5% בשנת 2025 וב-4.7% בשנת 2026. האינפלציה השנתית בסוף 2025, צפויה לעמוד על 3% ובסוף 2026 על 2.2%. הגירעון בתקציב הממשלה, צפוי להגיע ל-5.1% מהתוצר ב-2025 ול-4.3% ב-2026.
הנגיד התייחס לסיכונים בתחזית, הן כלפי מטה (התארכות הלחימה, פגיעה בסנטימנט) והן כלפי מעלה (הסכם הפסקת אש, סיום המלחמה).
פרופ’ ירון, הדגיש את חשיבות קידום תקציב 2026 על בסיס מסגרת אחראית, שתבטיח שמירה על יחס חוב-תוצר שאינו מתבדר, ורצוי שאף יתכנס למגמת ירידה.
█ הקשרים גלובליים וחיזוק מעמדה של ישראל
נגיד בנק ישראל פרופסור ירון, התייחס גם למצב הכלכלה הגלובלית, המאופיינת במגמה מעורבת. בארה”ב נראים סימני האטה בשוק העבודה לצד צמיחה גבוהה, ובגוש האירו ובסין נרשמה התאוששות.
הוא הדגיש, כי הסנטימנט כלפי ישראל בשיח הבינלאומי הפך לשלילי יותר, וכי כמשק קטן ופתוח, ישראל תלויה בקשריה עם הכלכלה העולמית.
לכן, על ישראל לעשות ככל שביכולתה לחזק את מעמדה הבינלאומי, כדי להבטיח את המשך היותה משק פתוח, יזמי וחזק.
לסיום, חזר הנגיד והדגיש, כי יציבות מחירים היא תנאי לכלכלה תקינה וצומחת, וכי אינפלציה פוגעת בראש ובראשונה ב”שכבות החלשות“.
נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון, איחל שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל חיילי צה”ל וכוחות הביטחון, וכן ייחל לחזרת החטופים והחלמת הפצועים.
