תקצוב האכלת ה’שקנאים’ (שם מדעי: Pelecaniformes) הוא חלק מ’פרויקט ניסיוני’ המשותף למשרד החקלאות, רשות הטבע והגנים, חיל האוויר, ארגון מגדלי הדגים והחברה להגנת הטבע. מטרת הפרויקט היא לבחון, האם האכלת השקנאים עופות ימיים גדולים החיים במים מתוקים ומלוחים, העוברים מעל ארץ ישראל בעת הנדידה תביא לפתרון הבעיה, אשר נוצרה עקב ייבוש אגמי המים המתוקים על ציר הנדידה לארץ ישראל, אשר כתוצאה מכך, מביאה לנחיתתם בבריכות הדגים שבישראל.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בבריכות הדגים אלו קיים שפע של דגים שהן אוכל זמין ללא מאמץ. השקנאים בעלי השק מתחת למקור, הקורמורן, האנפה והמנעלן ועוד, על פי ויקיפדיה | שקנאים הם היחידים מכל עופות – המים שטרפם הוא כמעט אך ורק דגים והם צדים את טרפם בשחייה או בצלילה. לרוב, הם שוכני מים מתוקים.
כך מאבדים ‘מגדלי הדגים’ עשרות טונות של דגים המשמשים לפרנסתם. אלו, מוסיפים וטוענים, כי הם עושים מאמצים, כדי להימנע מלפגוע ציפורים הנודדות, כמו השקנאים, אבל יחד עם זאת, מדגישים מגדלי הדגים; “צריך לזכור, כי גם פגיעה בבני אדם היא לא מוסרית. כיום הנפגעים היחידים הם המגדלים והצרכנים בכיסם”.
אגף דוברות משרד החקלאות מסר באמצעות מר ירין, לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי; כיוון שמשרד החקלאות, ליווה את הפרויקט עד השנה הנוכחית והאחרונה, החליט שר החקלאות חבר כנסת מר אורי אריאל, להמשיך ולהשתתף במימון הפרויקט של האכלת השקנאים לאור התחייבות העבר ולמרות ההשגות על נחיצותו.
לנוכח השאלה, האם הפרויקט אכן עוזר, או גורם בעצמו לנזק בכך שמגדיל את מספרם של ה‘שקנאים’ שהם סדרה של עופות ימיים גדולים החיים במים מתוקים ומלוחים, כמו השקנאים בעלי השק מתחת למקור, הקורמורן, האנפה והמנעלן ועוד ומאריך את משך שהותם בארץ.
עם סיום המחקר ולנוכח התוצאות שתתקבלנה, יתקיים דיון שייבחן את הפיילוט על ידי כלל המעורבים.
Add Comment