שכטר: “אני מאושר. מכבי נתניה, זה הבית שלי “■ ירוויח כ-110 אלף דולר לעונה ■ הקב”ה, עזר לי להגיע לקבוצה, שום דבר לא קורה סתם. התאמתי כמו כפפה ליד לנתניה
מכבי נתניה: הוארך חוזהו של איתי שכטר עד לשנת 2011
מכבי נתניה מימשה היום (שלישי) את האופציה עם החלוץ איתי שכטר (בן 20) וחוזהו הוארך בשנתיים נוספות וזאת עד לעונת 2011. שכטר, עשוי להרוויח שכר של כ-110 אלף דולר לעונה, לפחות, זאת לאחר שאתמול הושלמה עסקת מכירת כרטיסו של איתי שכטר למכבי נתניה. הוארך החוזה של השחקן עד 2011. עם חתימת החוזה, אמר שכטר; “אני שמח ומאושר שהחוזה שלי הוארך לעוד שנתיים במכבי נתניה. מדובר בבית חם ואני מקווה שנשחזר את העונה שעברה, ושאפילו נתקדם קדימה”.
בראיון מיוחד שהעניק לרומן רוזנבלט מאתר הרשמי של המועדון, הצהיר שכטר, כבר לפני עשרה ימים, כי; מכבי נתניה זה הבית שלי…”. לפני כשבועיים, סיים שכטר את עונתו השנייה במסגרת ליגת העל, כסגן מלך השערים מכבי נתניה, (7 שערים) שותף מלא ומרכזי בהישג ההיסטורי של הקבוצה שסיימה במקום השני את העונה וכן השיגה כרטיס היסטורי לגביע אופ”א.
בראיון לסיכום העונה הראשונה שלו במדי הקבוצה, מספר שכטר על החיבור הנדיר לקהל, על ההתבגרות שעבר העונה ואפילו ברגע של ביקורת עצמית מספר במה הוא עוד טעון שיפור;
■ זו העונה השנייה שלך בבוגרים, חשת בהבדל מעונתך הראשונה, שהעברת בהפועל נצרת עלית?
“כן, בוודאי. אני מרגיש את ההבדל.זה מתבטא בכך שיש לי יותר אחריות, באתי העונה יותר לידי ביטוי. הייתה לי עונה יותר טובה השנה, גם אם נעלמתי לכמה משחקים. רוב העונה הייתי טוב, וזה בא לידי ביטוי במשחקים החשובים ביותר – חמשת המשחקים האחרונים של העונה. הייתי טוב בהם ואני חושב שגם התבגרתי מאוד מאז תחילת העונה שעברה”.
■ במה מתבטאת ההתבגרות הזו?
“היא התבטאה בעיקר במצבים שהיה קשה, כשהיינו בפיגור, בכך שלקחתי על עצמי יותר. למדתי לא להיכנס ללחץ. להופיע בזמן שצריכים אותי, במאני טיים כמו שאומרים”.
■ הגעת מישוב קטן בצפון, למרכז הארץ – לנתניה, עם כל ההשלכות של העניין. הרגשת את השינוי?
“יש הבדל גדול בין הצפון למרכז. גרתי ביישוב קטן בשם רמת ישי בצפון, היום ובמהלך כל העונה אני מתגורר בנתניה, שזה מקום הרבה יותר גדול מהרבה בחינות – האנשים, החיים בעיר. טוב לי בנתניה, זה בית חם”.
■ כבשת העונה 7 שערים בליגה. מבחינתך האישית, עמדת במטרות שהצבת לעצמך?
“אני חושב שעמדתי בציפיות של עצמי. אם אני מסתכל על כל העונה, הייתי יכול אולי להבקיע קצת יותר שערים, אולי 10, אסור לשכוח שהיו לי גם כמה החמצות. אבל בגדול בסיכום הכללי, עמדתי בציפיות של עצמי, כשצריך לזכור שזו גם קבוצה גדולה יותר מזו ששיחקתי בה לפני שנה”.
נקשרת מאוד לקהל של מכבי נתניה, אפילו באימונים הקפדת לרוץ ליציעים הריקים אחרי כיבוש שער, מה סוד החיבור הזה?
“יש לי הרבה מילים חמות לומר על הקהל של מכבי נתניה. זה קהל שנתנן לי ביטחון במהלך כל העונה. אני שחקן שמאוד אוהב קהל ואני חושב שהקהל של נתניה היה איתי כל הזמן. גם כשלא הייתי טוב וגם במשחקים פחות טובים עודדו אותי ורצו אותי על מהגרש כל הזמן, היה לי כיף. אני חושב שאני מתאים לקהל הזה. קשה להשוות לקהלים אחרים. הקהל של מכבי נתניה הוא קהל עוצמתי הוא מעודד כל המשחק, גם כשאנחנו בפיגור”.
■ מה לדעתך אתה צריך עוד לשפר במשחק שלך, כדי להמשיך ולהתקדם?
“אני חייב לשפר את עניין הפרגון שלי לחבריי לקבוצה, למסור יותר. כמו כן עליי לעשות את המהלכים המסוכנים שלי יותר באזור של ה-20-30 מטר משער היריבה. אני מאמין שעם הזמן אני אשתפר גם בדברים האלה”.
■ הגעת למכבי נתניה, רגע לפני שהיית אמור לסגור במכבי ת”א, מה אתה חושב על ההחלטה הזו בדיעבד?
“עשיתי החלטה מצוינת. אני מאמין באלוהים ואני מאמין שהיית צריך להגיע למכבי נתניה. הקב”ה, עזר לי להגיע לקבוצה, שום דבר לא קורה סתם. התאמתי כמו כפפה ליד לנתניה ואני מאוד מרוצה מזה שהגעתי לכאן, כי מאוד טוב לי, נתניה זה הבית שלי”.
■ כיצד את מסכם את העונה שעברה, מבחינתך האישית ומבחינת הקבוצה?
“הייתה לנו עונה טובה מאוד, עונה יפה. אנחנו צריכים מעונה מצוינת לעשות עונה חלומית בשנה הבאה. עונה חלומית מבחינתי, בלי לצאת בהצהרות יותר מדי, זה לשחק כמו העונה בתוספת של 50 אחוזים, ככה נוכל להתקדם בעונה הבאה”.
■ היית שותף במהלך השנה האחרונה להיסטוריה של הנבחרת האולימפית שהעפילה לאליפות אירופה שתחל ביום ראשון הקרוב בהולנד, אתה חש אכזבה שאתה לא נמצא שם?
“זה לא נעים, בכל זאת הייתי חלק מהסגל שהיה שותף להשיג. עם זאת, אני קצת יותר צעיר מרוב השחקנים שם, כמו : דקל קינן, ברק יצחקי, אמיר טגה שהם בני 22-23. אני רק בן 20 ויש לי עוד קמפיין לשחק באולימפית. אני חושב שהיה לי מקום ב-23 האחרונים שנסעו, אבל זה המקצוע שבחרתי ולא תמיד קורה בו כל מה שרוצים. לפעמים זה אכזרי, אבל שחקן כדורגל צריך לדעת להתכונן גם למצבם כאלה, אני בטוח שזה יחשל אותי לעתיד”.
■ מה סיכוי הקבוצה במשחקי גביע אופ”א, אליהם העפילה לראשונה בתולדותיה?
“אי אפשר עדיין לדבר, עד שלא נחזור להתאמן. צריך לראות מי מגיע לקבוצה, מי הולך. אני סומך על רובן והצוות המקצועי שיכין אותנו הכי טוב שאפשר לאירופה. אבל אני יכול לאחל לקבוצה שלנו, שרק נשתפר ונצליח באירופה, אולי אפילו להגיע לשלב הבתים. השמיים הם הגבול מבחינתו”.
Add Comment