לקראת פסח, פסחתי, כי לא מצאתי טעם להתעכב. אבל את חלום הבלהות של דור הולך ודור בא, ופני הדור כפני הכלב – לשיפוט כולנו.
Nissim_Gabbay_t180k-n_2005_02.jpg
כבר איננו מזכירים את בנימין זאב הרצל, דוד בן-גוריון, חיים וייצמן, לוי אשכול, יצחק רבין ומנחם בגין… כי אלה נפילים שאינם מתאימים לתקופה. התקופה החדשה שכבר נמשכת שנות דור, גלומה בשמות אטרקטיביים יותר, אהודים יותר, רבים יותר, וזמינים יותר: אריאל שרון, דליה איציק, בנימין נתניהו, פואד בן אליעזר, אהוד ברק, עומרי שרון, אלי בן מנחם, רוחמה אברהם, אפרים סנה, אלי אפללו, שמעון פרס, נעמי בלומנטל, חיים רמון, דניאל בן לולו, טומי לפיד, ענבל גבריאלי, אברהם פורז, מיכאל גורלובסקי, יוסף פריצקי, גילה גמליאל, שלמה בניזרי, צחי הנגבי, שאול יהלום, יחיאל חזן, יצחק לוי, לימור ליבנת, אילנה כהן, דוד לוי, עמיר פרץ, גדעון סער, מאיר שיטרית, סילבן שלום… וסליחה עם שכחתי מישהו…
“מרוב עצים לא רואים את היער”, אינו רק פתגם – אלא מציאות אכזרית שאין לנו תקווה באופק הקרוב, זולת מהפכה שכנראה אינה ניתנת לביצוע. יקשה על מישהו ו/או גורם כלשהו, תהייה עוצמתו גדולה ככל שתהייה – לשנות את מצבנו העגום, שגם אם מנסים אנו להתעלם ממנו, הוא רובץ על כתפינו כעול מיותר ומפריע.
כי קורי העכביש המסרטנים כבר תפסו כל עמדה בכירה וזוטרה ברחבי האימפרייה – עד שלא ניתן להבחין בפירצה שתקרא לגנב… לצאת ממנה ולברוח.
הכל נטווה בעמל רב של שנות שחיתות ארוכות, שאין לך כל סיכוי להעזר במושכי החוטים כדי לגרום להפלתם הם.
אם בנימין זאב הרצל חלם על בית יהודי שיקבץ הגולים הסובלים בארצות ניכר – בא בנימין נתניהו יפה התואר והחזות האמריקאית – ומנסה בכל דרך להביא את הגלובליזציה הלא יהודית לכאן פנימה – ואותנו להוציא… למרחבי העולם הנאור והמנוכר.
אם בנימין זאב הרצל, טייל ברחבי העולם והתדפק על דלתותיהם של ראשי מדינות – כדי לקבל ברכתם להקמת מדינה ליהודים הנרדפים – מוצא לו שמעון פרס המון זמן וכסף ציבורי להתעלק על לשכותיהם של שואי עולם – כדי להמשיך ולאדיר את שמו ואצילותו, הכל בכסות האדרת שמה, חיבתה ועוצמתה של מדינת ישראל בעיניי העולם.
דוד בן גוריון, בנה את המדינה, גם אם יש מחנה רביזיוניסטי שחושב, כי האדיר את עוצמתו של הפנקס האדום של קופת החולים הכללית… דוד בן גוריון בנה במרכז, אבל רצה להפריח את הנגב.
אריאל שרון, בנה את חוותו בדרום, אבל רצה להפריח את השטחים הכבושים. דוד בן גוריון, נקבר בנגב הצחיח כסמל לחזונו, ולביתו הצנוע במרכז ת”א כבר לא נמצא תקציב לתחזוקה. אריאל שרון, המשיך להפריח את חוותו בדרום, וליתר בטחון חיזק עצמו בעוד הרבה מאוד דונמים של אדמה במרכז.
כי היום, כבר לא סומכים על המזל, ואם יש קשרים בשלטון… מחבקים אותם חזק חזק… בעיות תחזוקה לאחר לכתו, כבר לא יהיו לאריאל שרון. כי מכל מלמדיי השכלתי.
כך ניתן לערוך חתכי אורך ורוחב לכל נפילי התקופה הנוכחית – בסגנון “מצא את ההבדלים” עם הנפילים של אז, והפרס יהיה הנפילה שלנו…
דליה איציק הטיפה לקניית “כחול לבן” וכמובן שמאז הכל מיוצר ונמכר בארץ…
אהוד ברק, הוכיח ראש אנליטי, אבל מה לעשות שעידן החלליות המאויישות בחלל טרם תפס את האדם העמל הקם ב-5 בבוקר לעמל 4,000 הש”ח שיביא בסוף החודש…
עומרי שרון, ממליך ומוריד ג’ובים לאומיים ואחרים, אבל טרם הוכח שהגיע לגיל שכבר אמר כמה מילים ברורות לאוזני השומע…
רוחמה אברהם, כבר מזמן שכחה מביבי שהתנהל במשרדה, וכבר נפלה בזרועות ריצ’ארד גיר, למורת רוחם של כל המקנאים בהמראתה המטאורית…
אפרים סנה, שהיה שר תחבורה “מוצלח” אבל עם אופק “ענק” דווקא לענייני בטחון המדינה – סמוך ובטוח שעדיין הדרך לכיבוש השלטון – בידיו…
אלי אפללו, שיהיה בריא, כבר סגן שר… הדרך לראשות הממשלה סלולה… נעמי בלומנטל, יקירת המרכז, שנואת שרון, דוגמה רעה שמעידה על הכלל – לא נעים, אבל להם באמת לא נורא…
חיים רמון, מגדלור הלווייתנים, הורס ההסתדרות והפנקס האדום לבניית בריאות ממלכתית, אבל חזונו מתנפץ למול מערכת בריאות מחולקת: לעשירים ולמתים…
טומי לפיד… למה לרקוד על הדם… איך הוא אמר על בנו יאיר: “אתה ארץ ישראל”. אז אתה טומי, ממש לא…
ענבל גבריאלי? כבר לא שואלים מיהי. היא בתוך הכדורגל… שם כולם מכירים את כולם. לכנסת הבאה היא נכנסת בטוח, בזכות… כישוריה…
אברהם פורז, הולך זקוף, מתחת לשולחן של המנופח שגרם בקישקושיו להישרדותה של מפלגה שכמעט אמרו עליה קדיש. חבל שלא…
את יוסף פריצקי אף אחד לא רוצה להביא לחיק משפחתו, אבל גדולה דרכה של הפוליטיקה – ביחוד כאשר לכל ח”כ יש הרבה כסף להמשך בחירתו…
גילה גמליאל, כבר מזמן לא מייצגת סטודנטים אוטנטיים הנלחמים בעניינים מהותיים וכואבים במדינה. היא סגנית שר… איכות מוכרת מהר בפוליטיקה הישראלית…
שלמה בניזרי, בטוח בצדקת דרכיו, כי את החילוניות זנח לטובת “בעזרת השם” – ולך תדע אם הפעם יצילו, לאור התקדים של אריה דרעי…
צחי הנגבי, נמצא תמיד ב”דרך צלחה”, כי למרות שאינו בתנועת ש”ס – ככל שיציקו לו, כן ירבה… את הליגלוג שלו על מערכת שלטון החוק, אף אחד לא יקח ממנו. יש לו חברים… הרבה…
יצחק לוי ודוד לוי… חברי מנזר השתקנים, אבל “צועקים” מאוד חזק, כאשר יש להגיב על איזה עניין שמשמר אותם עד לבחירות הבאות. רק בפוליטיקה יש מישרות קבועות לכל החיים…
אילנה כהן ועמיר פרץ… הם נציגי העובדים… אחות שמבינה רחשי לב והסתדרותן שכואב לו אם תפוטר… כואב? מבינה? לך תבין תרומתם…
ריפרפתי, כי לא יכולתי שלא.
לקראת פסח, פסחתי, כי לא מצאתי טעם להתעכב. אבל את חלום הבלהות של דור הולך ודור בא, ופני הדור כפני הכלב – לשיפוט כולנו.
Add Comment