בנוסף, היא מפחיתה במידה משמעותית את רמת הכולסטרול הרע בדם. המחקר הצליח כל כך, שהפסיקו אותו
תרופה להורדת כולסטרול – ליפיטור – מאטה את התפתחות מחלת טרשת העורקים ומפחיתה במידה משמעותית את רמת ה-LDL (הכולסטרול הרע) בדם. כך קובע מחקר חדש שנעשה בקרב 502 חולי לב בכמה מדינות בארצות הברית.
id=3818_t180X118_001.jpg
בצילום: תרשים של עורק ההולך ונסתם בשל משקע שומנים. עודף כולסטרול הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לטרשת עורקים
במחקר, שנמשך שנה וחצי, טופלו מחצית החולים בליפידל, תרופה ידועה לטיפול בעודף כולסטרול, ומחציתם בליפיטור. אצל אלה שנטלו ליפיטור במינון של 80 מ”ג, פחתו ערכי הכולסטרול בצורה תלולה לעומת האחרים.
מחקר אחר שעשה לאחרונה יוניברסיטי קולג’ אוף לונדון, בהשתתפות 2,800 חולי סוכרת מסוג 2, מצא שהחולים שנטלו את התרופה לקו בפחות התקפי לב ושבץ מהחולים שלקחו פלצבו. מחקר זה, שיועד להימשך ארבע שנים, הופסק שנתיים לפני המועד המתוכנן לנוכח הממצא החד-משמעי.
עודף כולסטרול, הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לטרשת עורקים ורמה גבוהה מדי שלו בדם מגבירה את הסיכון למחלת לב של העורקים הכליליים. עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בטיפול בבעיה זו, בזכות הטיפול בסטאטינים, תרופות שמונעות את ייצור הכולסטרול בתאי הגוף ומביאות להפחתת התמותה והתחלואה.
ליפיטור, או בשמה הגנרי אטורבאסטאטין, כמו תרופות אחרות ממשפחה זו, מעכבת את פעולת האנזים הדרוש לייצור כולסטרול בכבד. כתוצאה מכך, יורדת רמת הכולסטרול הכללית וכן רמת ה-LDL.
כמו כן, גורמת התרופה לעלייה ברמת ה-HDL (הכולסטרול ה”טוב”). התרופה מיועדת לחולים הנתונים בסיכון גבוה למחלת לב או שבץ. יחסית לתרופות אחרות מאותה משפחה, הסטאטינים, לליפיטור יכולת גבוהה יותר להוריד את רמות ה-LDL הודות למבנה הכימי המיוחד שלה.
פרופ’ דרור חרץ, מנהל המכון לחקר ליפידים וטרשת עורקים במרכז הרפואי שיבא, מציין, כי עקב סגולותיה אלה של התרופה נעשים כיום בעולם 15 מחקרים שונים לבדיקת השפעתה. בעוד שתרופות אחרות ממשפחת הסטאטינים מורידות את רמת הכולסטרול בדם בכ-30%, או 40% לכל היותר – תרופה זו מסוגלת להפחיתה בצורה דרמטית, עד 60%.
ואמנם, במחקר הבריטי התברר שרמת הכולסטרול בדם בקרב המטופלים בתרופה ירדה מערכים של 150 מ”ג ל-79 מ”ג, לעומת הטיפול הרגיל שהפחית את רמת הכולסטרול בדם ל-110 מ”ג.
זה המחקר הראשון, אומר פרופ’ חרץ, המצביע על כך שיש עדיפות לטיפול אגרסיווי. אולם התוצאה החשובה יותר, לדבריו, היא עצירת טרשת העורקים, שהיתה המטרה העיקרית. אצל הקבוצה שנטלה ליפידל הסתמנה רק האטה בהתפתחות המחלה.
מעבר להורדה הדרסטית של הכולסטרול, נמצאה גם הפחתה חדה של CRP, סימן ביו-כימי המעיד על מצב דלקתי בתוך העורק ורמות גבוהות שלו מהוות סיכון. בקרב המטופלים בסטאטינים הרגילים נמצאה ירידה של 5% ב-CRP, לעומת 36% בטיפול בליפיטור. לתרופה, גם לא היו תופעות לוואי.
טרשת עורקים נגרמת בתהליך של שקיעת חומרים בדפנות העורקים המובילים דם ללב. עלייה בערכי ה-LDL הוכחה כגורם סיכון משמעותי ביותר למחלה ומכאן החשיבות הרבה המיוחסת להורדת רמות השומנים והכולסטרול בדם.
יש הבדל בין הערכים הרצויים לאנשים בריאים ובין אלה המומלצים לחולים. אנשים בריאים יכולים להגיע גם לערכי LDL של 160 מ”ג.
לאנשים בעלי גורמי סיכון כמו לחץ דם גבוה, עישון או היסטוריה משפחתית של התקפי לב מומלץ לא לעלות על רמה של 130 מ”ג. אולם, לאנשים בסיכון גבוה כמו חולי לב וסוכרת – ערכי המטרה הם עד 100 מ”ג וזאת הצליחו להשיג בניסויים בליפיטור.
מובא באדיבות אתר הידען בעריכת אבי בליזובסקי.
Add Comment