כך עולה מנתוני הקליטה בקיבוצים 2006 בכנס השנתי של המטה לצמיחה דמוגרפית בתנועה הקיבוצית ■ הקיבוצים השיתופיים, ללא הבדל גיאוגרפי, ממשיכים לקלוט לחברות מלאה בקיבוץ. רובם דיווחו על קליטה של 10 חברים חדשים בממוצע בשנה האחרונה
כ-42% מהקיבוצים מבקשים לקלוט לחברות מלאה
בכנס השנתי של המטה לצמיחה דמוגרפית בתנועה הקיבוצית, המתקיים היום (רביעי) נחשפו נתוני הקליטה בקיבוצים, והם מגלים, כי: גידול במספר הקיבוצים שחוזרים לקלוט לחברות מלאה בקיבוץ (42%). הקיבוצים “השיתופיים” קולטים. בממוצע 10 חברים כל שנה. עוד עולה, כי נעצרה מגמת קבלה לחברות ב”עצמאות כלכלית”. בן קיבוץ במרכז לא מסוגל לקנות קרקע ב”הרחבה” של קיבוצו עקב מחירה הגבוה. בלא מעט קיבוצים אין תהליך קליטה מסודר.
עמיקם אסם (קיבוץ אפיקים), מנהל המטה לצמיחה דמוגרפית בתנועה הקיבוצית, אסף מגמות ודוגמאות לתהליכי קליטה בקיבוצים שונים, נתונים מ-123 קיבוצים (48% מסך קיבוצי התנועה) מהם ניתן לקבל תמונת מצב עדכנית של תהליכים ומגמות קליטת ואכלוסיה בקיבוצים.
20 שנות משבר כלכלי-חברתי קשה עברו על הקיבוצים. שני המאפיינים העיקריים במשבר החברתי באו לידי ביטוי בהזדקנות האוכלוסייה ובהגירה שלילית – יותר עוזבים מאשר נקלטים בקיבוצים.
בשנים האחרונות נמצא הנושא של צמיחה דמוגרפית מחודשת במקום גבוה בסדר יומם של הקיבוצים מתוך הבנה של רוב הקיבוצים שללא צמיחה דמוגרפית יתקשה הקיבוץ להמשיך להתקיים.
השכונה כמנוף לצמיחה:
תכנון ובניית שכונות קהילתיות (הרחבות) יש כבר ב-52% מהקיבוצים שהשתתפו במדגם (65 מתוך 123). רוב השכונות בפריפריה, היכן שמחיר הקנייה נמוך יחסית; בגליל עליון, גליל מערבי ובנגב.
עמיקם אסם, מסביר, כי המאפיין את הקיבוצים שבחרו להקים שכונת הרחבה לצד הקיבוץ שזהו פטרונם למצוקת הגידול הדמוגראפי ומדובר בתוספת אוכלוסייה של עשרות משפחות בדרך כלל, בדרך מהירה יחסית. היתרון שרואה הקיבוץ, לדבריו, הוא תושבי “ההרחבה” מאפשרים את קיומה ואף הרחבתה של מערכת החינוך ושל שירותים נוספים שקיימים ממילא בקיבוץ.
חוזרים לקלוט לתוך הקיבוץ:
קיים גידול במספר קיבוצים שעוסקים בקליטת חברים לחברות מלאה באגודה השיתופית; קיבוץ. מאיסוף הנתונים עולה ש-52 קיבוצים מתוך 123 (42% מהקיבוצים) קולטים חברים חדשים לחברות מלאה בקיבוץ. מהתשובות עולה, כי גם קיבוצים שכבר חשבו על קליטת חברים ב”עצמאות כלכלית”, הגיעו למסקנה שעדיף שחברי הקיבוץ יהיו קהילה אחת וכולם באותו סטאטוס.
“חברות חדשה” בסימן שאלה:
הסדר “העצמאות הכלכלית” (שהותר במסגרת תקנות “הקיבוץ המתחדש”, ומשמעותו שהחבר לא מחויב להעביר את כל הכנסתו לקיבוץ) מקובל היום רק ב-14% מהקיבוצים (18 מתוך 123).
ממתינים “על הגדר”:
היעדר מסלול קליטה מסודר או כל כוונה לקלוט נמצא ב-35 מתוך 123 קיבוצים (28%): ראש המטה אסם מסביר שאת קבוצת הקיבוצים הזו ניתן לחלק לשניים: אלה שאין להם מסלול קליטה מסודר או שמסלול שכזה עדיין לא אושר, ואלה שלא מטפלים כרגע בקליטה לחברות בשום מקרה. לדבריו, הסיבות יכולות להיות מכך שתהליך “השינוי” לא הוטמע עדיין, אין שיוך דירות, אין מגורים לנקלטים, אין מקום לבנות בתים חדשים, או שאין מקורות כספיים לבנייה.
ה”שיתופיים”: ממשיכים לקלוט, ולחברות מלאה
מאיסוף הנתונים עולה, בבירור, כי הקיבוצים השיתופיים, ללא הבדל גיאוגרפי, ממשיכים לקלוט לחברות מלאה בקיבוץ. רובם דיווחו על קליטה של 10 חברים חדשים בממוצע בשנה האחרונה. מגמות נוספות; קיבוצי שער הנגב קולטים בעיקר לשכונות המוקמות לצד הקיבוץ הותיק, ולחברות בעצמאות כלכלית.
קיבוצי הערבה, למעט אחד, שיתופיים, שונים מאוד זה מזה במאפיינים תרבותיים-חברתיים, אך דיווחו על מאות פניות להיקלט בתחומם במהלך שנת 2006.
אסם, מסביר זאת במאפיינים השונים של קיבוצים אלה מה שמאפשר לצבורים שונים לבדוק קליטה בהם.
קיבוצי הגליל שמים יהבם על ה”הרחבות”
פילוח מגמות הקליטה בקיבוצי הגליל, ניכר, כי המבקשים להיקלט בשכונות ההרחבה בקיבוצי הצפון הם תושבי יישובים אחרים בצפון. מיעוט מגיע מאזור המרכז, למשל.
בהקשר זה מסביר עמיקם אסם, כי קיבוצי גליל עליון ומטה אשר מתמקדים בהרחבות קהילתיות, במגמה לפתח מודל קהילה אחת עם מכנה משותף רחב בין החברים בקיבוץ לחברי “ההרחבה”.
המרכז יקר מדי לקיבוצניקים
עלות הקרקע בקיבוצי מרכז הארץ גבוהה באופן משמעותי מיתר אזורי הארץ. עובדה זו, מעמידה בפני הבנים המבקשים להיקלט בשכונות מכשול כספי שהם אינם יכולים להתגבר עליו.
קושי נוסף הוא שרוב הקיבוצים לא יכולים לבנות מתקציביהם. “וכך נוצרת תופעה שאנשים בעלי אמצעים “מבחוץ”, המסוגלים לרכוש מגרשים יקרים, מצליחים להתיישב בהרחבות, גם אם הן בתוך “הקו הכחול”, בעוד שבני הקיבוץ, שבתור חברים עדיין אינם זכאים לקבל משכנתא אינם יכולים לעמוד בעלות מחירי הקרקע על פי תקנת 751 בשעה שתקנה 979 עוד לא התקבלה.
Add Comment