תילי תילים של מילים עוד ייכתבו בימים הקרובים על מזכ”ל החיזבאללה בעקבות הופעתו אתמול בשידור מוקלט מבונקר בביירות. האם הוא שבור? האם הוא חי בפחד נוראי? מומחים קובעים שעדיין לא הגיע יום הדין שלו
עלייתו ונפילתו הקרובה של שייח’ סייד חסן נסראללה
שייח’ סייד חסן נסראללה (בערבית: سيّد حسن نصرالله) (נולד ב-1960), איש דת מוסלמי-שיעי ופוליטיקאי לבנוני, המכהן כמזכ”ל ומנהיג אירגון החיזבאללה. בעוד מיליוני מוסלמים רואים בו מושא הערצה ודמות לחיקוי, הרי שבישראל, בארצות הברית וברבות ממדינות המערב הוא נחשב מנהיג מסוכן של אירגון טרור רצחני. אלה גם אלה מסכימים, כי מדובר במנהיג מוכשר, נחוש וכריזמטי, המהווה דמות מפתח בזירה הלבנונית ובסכסוך הישראלי-ערבי.
ילדות ונעורים
נסראללה נולד בשכונת בורג’ חמוד במזרח ביירות שבלבנון, למשפחה שמקורה בכפר באזוריה שבדרום לבנון. אף שהמשפחה לא נחשבה דתית על־פי הסטנדרטים הלבנונים, חסן נסראללה, הבכור מבין 9 ילדים, נעשה אובססיבי לאיסלאם והחל בקריאת ספרות פונדמנטליסטית בגיל שבו מרבית חבריו שיחקו כדורגל.
בשנת 1975, לאחר פתיחת מלחמת האזרחים בלבנון, נאלצה משפחתו של נסראללה לחזור לבאזוריה. המעבר לדרום לבנון הכיר לנסראללה את תנועת אמל של האימאם מוסא סאדר, ומהר מאוד הפך לחבר בתנועה.
בזמן הלימודים בבית־הספר ציבורי בעיר צור, ביקר נסראללה לעתים תכופות במסגד המרכזי בעיר ומשך את תשומת ליבו של מטיף ידוע בשם מוחמד אל-ע’ראווי.
ע’ראווי התרשם מהאינטליגנציה של נסראללה ומהתעניינותו בלימודים תאולוגיים, ועל־כן בחר להמליץ עליו בפני מוחמד בקיר אל-סאדר, אחד המטיפים המובילים בסמינרי השיעה שבנג’ף, שבעיראק. כעבור שנה, לאחר שנסראללה סיים את החינוך התיכוני שלו, הוא עבר לנג’ף כדי להתחיל את לימודיו. לאחר הגעתו לנג’ף, נפגש נסראללה עם בקיר, ששם אותו תחת השגחתו של עבאס אל-מוסאווי, מטיף לבנוני מהכפר בקה.
נסראללה בן ה־16 יצר עמו קשר אישי חזק ביותר, ומרבית השקפת העולם שלו נגזרה ממשנתו של עבאס אל-מוסאווי.
צמיחת החזבאללה
בעוד שמוסא אל-סאדר הכיר בלגיטימיות של לבנון ובצורך שלה ברפורמה, מוסאווי ומטיפים לבנונים רדיקליים אחרים שבעיר נג’ף סירבו להכיר בלבנון בגבולותיה הנוכחיים. בשנת 1978 הוכרחו מאות מטיפים לבנונים וסטודנטים, כולל מוסאווי ונסראללה, לעזוב את עיראק.
חזרתם ללבנון אירעה במקביל להיעלמותו המסתורית של סאדר במהלך ביקור בלוב, מה שהביא לצמיחת מנהיג חדש באמל – נביה ברי, עורך-דין בעל קשר חזק לסוריה. תחת הנהגתו של ברי, הפכה אמל לתנועה אויבת של שיעים רבים, כיוון שהמשיכה לפעול על פי משנתו של סאדר.
ההרעה במצבה של אמל סיפקה למגורשים מנג’ף את הרעיון של הפצת הרעיונות המיליטנטיים של האקטיביזם השיעי. נסראללה החל ללמוד וללמד במרכזים דתיים בבעלבק.
לאחר כניסת ישראל ללבנון ביוני 1982, שלחה איראן כמה מאות קציני משמרות המהפכה לאזור הבקאע שבמזרח לבנון כדי לארגן תנועות מהפכה שמטרתן לבצע ג’יהאד כנגד הכוחות הישראליים ולהקים רפובליקה איסלאמית בלבנון.
החיזבאללה הוא זה שנתמך על־ידי הנשיא האיראני עלי אכבר חסמי רפסנג’י
כוחות אלה שכנעו את סייד מחמד חוסיין פדלאללה, איש דת שיעי ידוע בלבנון, לעמוד בראש ההתארגנות החדשה. במהלך כל שנות קיומו קיבל הארגון סיוע חומרי, ארגוני ודתי-אידיאולוגי מאיראן.
תחת הנהגתו של מוסאווי, עזב נסראללה את אמל יחד עם עשרות מחבריו לטובת הארגון החדש, שהיווה מטרייה לקבוצה המורכבת מקצינים מיליטנטיים פרו־איראנים וחייליהם. מרבית ההתקפות כנגד חיילי צה”ל בלבנון בין השנים 1982 – 1984 בוצעו על-ידי ארגון בשם “הארגון המהפכני לצדק”.
בשנת 1985, הודיעה החיזבאללה (“מפלגת האל”) באופן רשמי על קיומה במכתב לעיתונות הלבנונית. הארגון קם במטרה מוצהרת להילחם נגד הנוכחות הישראלית בלבנון.
לאחר נסיגת ישראל בשנת 1985 ממרבית השטח הכבוש בלבנון והקמת אזור הביטחון בדרום המדינה, הפך החיזבאללה לאויב מספר אחת של צה”ל וארגון צד”ל, הרבה לפני אמל והארגונים הפלסטיניים למיניהם. הארגון החל להפעיל את נשק הקטיושות נגד יישובי צפון ישראל. ממשלת לבנון, בהנחיה מדמשק, נמנעה מלפעול נגד הארגון.
מנהיג צבאי ודתי
נסראללה צמח והפך למנהיג צבאי ודתי. בשנת 1987 הצליחו כוחות החיזבאללה בפיקודו להרחיק כוחות של אמל ממספר אזורים בפרברי ביירות. לאחר שסוריה התערבה והכריחה את המיליציות להפסיק להילחם, נסראללה טס לאיראן והשלים את לימודיו התאולוגיים בקום.
בשנת 1989 התחדשה הלחימה בין החיזבאללה לאמל. האיש נסראללה הפסיק שוב את לימודיו הדתיים וחזר למולדתו, בה הנהיג את כוחות החיזבאללה למהלכים מוצלחים כנגד אמל. באביב 1990 הקים החיזבאללה צבא סדיר שבראשו עמד נסראללה.
בתקופה זו הייתה מנהיגות החיזבאללה חצויה. קבוצה אחת, שהונהגה על־ידי מוסאווי, קיבלה על עצמה תוכנית פוליטית לגבי הקמת רפובליקה לבנונית שניה, דבר שהיווה, הלכה למעשה, נטישה מוגמרת של מטרתו המוצהרת של החיזבאללה – הקמת דמוקרטיה איסלאמית בלבנון תחת מנדט סורי.
חלקה האחר של החיזבאללה הונהג על־ידי נסראללה וסאיד איברהים אל-אמין, שהיה בקשר טוב יותר עם משמרות המהפכה האיראניים.
למרות הדעות החלוקות, החצי הראשון של החיזבאללה הוא זה שנתמך על־ידי הנשיא האיראני עלי אכבר חסמי רפסנג’י, ששאף להקרין תמונה של איראן חזקה ולקשור קשר טוב יותר עם סוריה, לאחר מותו של אייאותולה חומייני ב־1989.
בעקבות הצלחתו של רפסנג’י בהחלשת הכוחות הקיצוניים בחיזבאללה, חציו הראשון של הארגון נחל הצלחה בספטמבר 1989 בפגישת מנהיגי החיזבאללה בטהרן.
נסראללה נקרא לשוב לאיראן ללימודי דת כאחד מנציגי החיזבאללה. נראה, כי המהלך נועד לרכך אותו. באוקטובר 1990 פלשו כוחות סורים למזרח ביירות ומחקו את שאריות הרפובליקה הראשונה של לבנון. כתוצאה מהתחזקות השלטון הסורי בלבנון, פורקו כל המילציות הפועלות בלבנון מנשקן בשנה זו.
החיזבאללה היה הארגון היחיד שהורשה להמשיך להחזיק בנשקו ואף להרחיב את הנוכחות שלו בדרום לבנון, תחת התנאי שכל החלטה חשובה בנוגע למלחמה בישראל תתואם עם דמשק.
בשנה שלאחר-מכן, הסכימה טהרן להחליף את מזכ”ל החיזבאללה הראשון, סובחי טופיילי, בשייח’ עבאס מוסאווי, שהיה בקשר טוב יותר עם דמשק. מוסאווי קיבל את אישור האיראנים להחזרת נסראללה, שהחל בהפצת משנתו הפוליטית.
מזכ”ל החזבאללה
מאז פברואר 1992, לאחר חיסולו של השיח’ עבאס מוסאווי על־ידי ישראל, עומד השיח’ חסן נסראללה בראש הארגון. מאותה שנה החל החיזבאללה להרחיב את פעולתו גם למוקדי עשייה אחרים, וביניהם התחומים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים.
ב־1992 השתתף החיזבאללה לראשונה בבחירות לפרלמנט הלבנוני וזכה ב־12 מושבים. ארבע שנים מאוחר י
Add Comment