כאשר נכנס גורם רציני כמו יאמר, שיש לו מספיק כסף לאלון יש בהחלט את הזכות לתבוע את השקעתו בחזרה מלבד תשלום החובות לספקים. ההיתממות של דניאל יאמר, שלא ידע על החלטת המפרק משנת 1996, שהכסף ממכירת המגרש ישולם קודם לבעלי החובות באותה שנה, זועקת לשמיים.
meler_180_t_006.jpg
השבוע תסתיים סיפור רכישת מכבי נתניה ע”י דניאל יאמר. אם הדבר ייסגר כך או אחרת אפשר בהחלט להפיק לקחים מאותו משא ומתן מתיש. נתחיל עם ראש העירייה, מרים פיירברג, היא זו שלמעשה נתנה פומבי לכל העניין, בתקווה שמבחינה תקשורתית אם העסקה לא תיסגר מבחינה תקשורתית גם הבעלים (אשר אלון מאיר אוזן ודבל’ה לנד) וגם הקונה יאמר, עצמו, יצאו לא טוב מהעניין.
אולם עצם הפומביות התקשורתית למשא ומתן דווקא פגעה בעצם ב”סגירתו” כך נמסר בראיון שנערך ברדיו אמצע הדרך ע”י מאיר אוזן. כמו כן, ניתן לציין, עצם התחברות הבעלים לגורמים תקשורתיים שונים הוא שהביא לקרע עמוק בהנהלה במיוחד בין אשר אלון לעמיתו דבל’ה לנד.
לדעתי כאן הייתה גברת פיירברג צריכה להיכנס לעובי הקורה. על מנת שלא לבלבל את הרוכש דניאל יאמר, אסור היה לה לנקוט בגישת “הפרד ומשול” מול קבוצת הבעלים.
היה על פיירברג-איכר, לגרום לכך שהבעלים ידונו עם יאמר בפה אחד. תהיה לה בהחלט אחריות באם המשא ומתן יכשל משום שהיא זרקה את כולם למים בתקווה שהדברים יסתדרו מעצמם, כמעט.
אלון; כספים לתמיכה בקבוצה ולא עבור מכירת המגרש
ולגבי אשר אלון, המחזיק ב-50% במועדון הנתנייתי, כדאי להזכיר, כי כאשר יובל גפני, רצה לקנות את הקבוצה לפני 4 שנים, אלון, הזדרז להצהיר קבל עם ועדה, שהוא מוכן לוותר על כל השקעתו בקבוצה ובלבד שגפני, ייקח על עצמו את הערבויות מול חובות של הספקים על סך של 9 מליון שקלים.
בשבוע שעבר, התבטא עופר גלאם, מראשי חוג האוהדים, שאלון אכן כך, גם אמר לו את הדברים ולכן, הוא מארגן את הקמפיין נגדו בימים אלה, כי ימכור את חלקו וייגאל את ייסורי האוהדים.
אלון, שינה אפוא את דעתו אבל ברור, כאשר נכנס גורם רציני כמו יאמר, שיש לו מספיק כסף לאלון יש בהחלט את הזכות לתבוע את השקעתו בחזרה מלבד תשלום החובות לספקים.
ולגבי יאמר, עצמו, הרוכש שקיבל רגליים קרות. מוזר שהוא רוצה את הקבוצה ללא חובות. במצב נורמאלי כל מי שרוצה לרכוש חברה לוקח על עצמו גם את החובות של החברה (בדיוק, כמו לדוגמא חברות “שופרסל” שקנו את “קלאב מרקט” במקרה הזה עם חובות גדולים). יאמר, פשוט רצה שתושבי נתניה ישלמו על כך מהקצבת העירייה באמתלה של פינוי מוקדם של מגרש “הקופסא” כביכול.
דבר נוסף. ההיתממות של דניאל יאמר, שלא ידע על החלטת המפרק משנת 1996, שהכסף ממכירת המגרש ישולם קודם לבעלי החובות באותה שנה, זועקת לשמיים.
אני לא יודע איזה יועצים, יש ליאמר אבל אני די משוכנע שהם זוכרים שויקטור סרוסי, כחבר מועצה עוד התבטא בתחילת העונה שהכספים בעד המגרש יעברו למפרק ובעוד אלון הסתכסך והתווכח עימו על כך שמדובר בכספים לתמיכה בקבוצה ולא עבור מכירת המגרש ואל לו כחבר בדירקטוריון להתבטא יותר בנושא.
קיבל רגליים קרות. מוזר שהוא רוצה את הקבוצה ללא חובות.
אם היועצים של יאמר, לא ידעו מכך אז מדובר ביועצים גרועים ותו לא.
ודבר אחרון לגבי המפרק. בשנת 96 קבוצת מכבי נתניה, הייתה חייבת כספים לגורמים רבים שביניהם היו גם שחקנים שלא קיבלו את מלוא שכרם. איך “המפרק” יכול לערוב לכך שמכבי נתניה תקבל תמורה בעד מכירת המגרש, בעוד שלפני כשנה, הקבוצה הפסידה במשפט נגד עיריית נתניה שקבע שלקבוצה אין בכלל זכויות קנייניות על המגרש.
על נקודה זו, יאמר, יכול לצאת ללא פגע ולי נראה שהמפרק התרשל בתפקידו משום שלא בדק את זכויותיה של הקבוצה על המגרש כנדרש לעומק. הקבוצה תקבל כספים עבור פינוי מוקדם של המגרש מהעירייה (למרות שכאמור, אין לה כל זכויות קנייניות עליו!) ומשום כך שהיא לא יכולה לקבל תמורה עבור מכירת המגרש גם הבעלים וגם יאמר, יקבלו את הכסף לכיסם, בסופו של דבר.
ובעניין אחר. אתמול לאחר המשחק מול מכבי חיפה, הגעתי למסקנות הבאות;
1. טוב, שהחלוץ הנתנייתי אלן מסודי, יימכר. לא טוב, שהקבוצה נשענת על יכולת גדולה של שחקן אחד שמחפש את טובתו האישית. ההפסד האחרון של מכבי נתניה מול מכבי חיפה, בהחלט ראוי להירשם על שמו לאחר שלא מסר לימפולסקי, במצב ודאי לכיבוש שער ניצחון. למרות כל זאת יש לזכור שלשחקן מסודי, יש מניות גדולות באם מכבי נתניה תישאר בליגת העל.
2. בארץ, יש שופטים גרועים. אחד כזה ראינו בשבת האחרונה בקריית אליעזר. אם שחקן קופץ לנפילה ב”רגל הרחוקה” מהמגן, הרי מדובר ב”צלילה” לכל דבר, אם כך אלה פני הדברים, איך שופט המצוי במרחק שלא עולה על שני מטרים מהמקום, לא מבין את הדבר הזה ואיך עדיין לא עלו על זה באיגוד השופטים.
Add Comment