דברים שרואים משם

כותב הטור שי מלר, מגלה את אמריקה אבל גם מגלה שהכי טוב מבחינת קהל האוהדים זה כאן בישראל.

meler_180_t_006.jpg

במהלך שליחות שעשיתי בימים האחרונים, בארצות הברית של אמריקה, נכחתי במשחק נ.ב.א (N.B.A), כאשר יש דברים שאפשר ללמוד ויש דברים המוטבעים בתרבות האמריקאית עד כדי כך שאפשר להגיד שאנו יותר טובים מהם.

ראשית מדובר במשחק שנערך ביום ראשון בצהריים בין הניו יורק ניקס לקבוצת היוסטון רוקטס. מדובר בקבוצות שמדשדשות בתחתית הליגה.

לפני המשחק, יש ספירה לאחור של השעון לא לתחילת המשחק אלא לנגינת ההימנון האמריקאי, כאשר שתי הקבוצות עצמאית מגיעות ועומדות בקו ישר אלה מול אלה מבלי שהשופטים ידחפו אותם לעשות כך ואחר כך, המשחק מתחיל בדיוק במועד שנקבע לו. יש לנו מה ללמוד.

הנושא השני, עוסק בעניין הכרטיסים; לילדים ולנוער, שם (ארה”ב) תמיד יהיו כרטיסים וזאת מכיוון שהכרטיס מונפק כמו בכרטיסי קולנוע כשהוא מודפס ממש בו במקום באמצעות המחשב הנמצא בקולנוע ואין כמות מוגבלת לכך ומכאן שגם אין טעם לספסר בכרטיסים שכאלה.

עד כאן החלום האמריקאי. אם נשווה לעומת ישראל כאן נכונה לנו אכזבה מהקהל המגיע לאירועי למשחקי הכדורסל.

הקהל בא בעיקר לשם האווירה ופחות לעודד את הקבוצה. חלק גדול מהקהל בשלושה הרבעים הראשונים, מסתובב במסעדות שמאחורי היציעים ובעצם כלל אינו צופה במשחק.

קבוצת הניו יורק ניקס אתמול בצהרים מול קבוצת היוסטון רוקטס

מזל שלפי חוקי הליגה (ב-N.B.A) המסעדות נסגרות בתום הרבע השלישי למשחק ואז הקהל מתעורר ומתחיל לעודד ברבע הרביעי. צריך לשאול אותם, איפה הייתם עד עכשיו?

הערה נוספת, אם יש מהלך יפה שהקבוצה היריבה עושה, היא זוכה לתשואות מהקהל הביתי. תסלחו לי, זה טוב אולי לספורט חובבני, אבל זה נראה לי לא טבעי, להריע גם לקבוצה היריבה. יתכן שמדובר בקבוצה גדולה של תיירים שבאה למדיסון סקוור גארדן.

מה זה אומר עלינו? שכל מה שנוגע לסדר וארגון יש לנו הרבה ללמוד ולהתקדם. בכל מה שנוגע לעידוד ואווירה תחרותית אין לנו במה לקנא באמריקאים.

יתכן שמדובר בקהל האוהדים של העיר ניו יורק, בלבד. אבל מעבר לזה בקבוצת N.B.A אין ממש שחקני בית, כל השחקנים הם שחקנים מכל רחבי ארצות הברית ומחוצה לה שנבחרו ב”דראפט” ולכן מדובר בעסק כלכלי לכל דבר, מתובל בהרבה “שואו” מבלי הרבה הזדהות עם הקבוצה המקומית. מה גם שחלק גדול מהמשחק שם מבוסס ברובו על יכולת אישית ולא קבוצתית מהבחינה הזאת עדיף כבר לראות את הכדורסל האירופאי.

אחר כך, האמריקאים עוד מתפלאים שהם מפסידים באליפויות העולם ובאולימפיאדה לעמיתיהם באותה ליגה ששיחקו כמה שנים באירופה. כנראה, משהו בחינוך למשחק קבוצתי הלך שם לאיבוד…

שי מלר, ניו יורק

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח