סוגי הדבש השונים – כיצד הם נוצרים ולמה הם מתאימים?

דבשים בעלי גוון כהה מתאימים מבחינת טעמם למאכלים של חורף: מאכלי קדירה ובשרים

יש הנוהגים להתייחס לדבש כאל מוצר אחד, אולם העוסקים בענף יודעים שיש סוגי דבש רבים, בעלי הרכבים וטעמים שונים, בדומה ליין ולגבינות צאן. סוגו של הדבש נקבע לפי מגוון הצמחים באזור הרעייה של הדבורים.

מימין לשמאל; דבש מפרחי אבוקדו; דבש מפרחי רותם במישור החוף; דבש דרדרי מרמת הגולן

יורם פז, מנכ”ל מכוורת עמק חפר, מספר שטווח המעוף היומי של הדבורה הוא כשלושה ק”מ, לכן לרוב היא תאסוף צוף ממספר סוגי צמחים. אם זאת, בחלק מהמקרים אחד מהצמחים הוא דומיננטי יותר מהאחרים ולכן ניתן לשייך את הדבש לסוג מסוים.

בעבר, בעת שהפרדסים היו בשיאם, הדבש הנפוץ בארץ היה דבש מפרחי פרי הדר. מאז שנות השבעים, חלה ירידה גדולה בשטחי הפרדסים ובהתאם ירד גם חלקו של דבש ההדרים. סוג דבש נוסף שנפגע כתוצאה מהבנייה וסלילות הכבישים הוא דבש מפרחי בר שמקורו בצוף של הפרחים בשטחי הבר. דבש פרחי הבר נוצר מצוף שאוספות הדבורים ממגוון רחב של פרחים ולכן הרכבו הכימי עשיר יותר.

בשני העשורים האחרונים התרחבו מטעי האבוקדו, הודות להצלחתו של הפרי בארץ ובחו”ל וכיום זהו אחד מסוגי הדבשים הנפוצים. מאז סוף שנות התשעים עוסקים הדבוראים בנטיעות של אקליפטוסים וצמחים צופניים אחרים. בזכות הנטיעות ניתן כיום למצוא יותר דבש אקליפטוס, שערכו התזונתי והבריאותי רב.

במקביל לארבעת סוגי הדבש הנפוצים, ניתן למצוא יותר סוגי דבש מיוחדים, ובהם: דבש תלתן, דבש רותם, דבש שיזף, דבש זעתר, דבש מרווה, דבש דרדר, דבש שלמון, דבש בצל, דבש אשל ועוד.

כדי ליצור את הדבשים המיוחדים, מגדל הדבורים, נדרש לעיתים לנייד את הכוורת במועד הנכון, לאתר שבו יש פריחה של הצמח המבוקש. מדובר לעיתים ב”חלון הזדמנויות” שנמשך בחלק מהצמחים שבועיים בלבד ולכן, יש צורך במומחיות וניסיון כדי לייצר את הדבש הזני.

ככלל מבחינים בין הדבשים הכהים, שמקורם בדרך כלל באבוקדו או באקליפטוס לדבשים הבהירים, שמקורם בפריחת הדרים, פרחי בר ועשבים.

הדבשים הכהים מכילים שיעור גבוה יותר של מינרלים, ובראשם; ברזל ומגנזיום.
הדבשים הכהים מתאימים יותר למאכלים של חורף; מאכלי קדירה ובשרים.
הדבשים הבהירים מתאימים לבישולים עדינים יותר של; ירקות, עוף ולתיבול סלטים, פירות או יוגורט.

דבש האקליפטוס;

מימין לשמאל; דבש מפרחי זעתר; דבש מפרחי אקליפטוס; דבש מפרחי אקציה

האקליפטוס, אחד מעצי היער החשובים. הוא בעל תכונות ייחודיות. מקורו באוסטרליה וטסמניה.

ישנם כיום כ-160 זנים שונים של אקליפטוס.

לעץ חשיבות רבה בתעשיית התרופות והבשמים.

השמנים האתריים המופקים ממנו ידועים כבעלי כושר ריפוי ומניעת מחלות ברפואה הטבעית.

שמנים אלה, מתחלקים לשלוש קבוצות;

שמן רפואי – המשמש לתעשיית התרופות,
שמנים ארומאטיים – לשיכוך כאבים, הרגעה וחיזוק המערכת החיסונית
שמן תעשייתי – למוצרי מזון

המרכיבים בעלי הפוטנציאל החיובי המצויים בשמני האקליפטוס קיימים גם בדבש המופק מפרחיו, העשירים במיוחד בצוף ואבקת פרחים. דבש האקליפטוס מכיל בתוכו גרגרים של אבקת פרחים ופרופוליס, הגורמים לתהליך התגבשות מהיר יותר של הדבש.

פרט לערכו התזונתי הרב של דבש האקליפטוס, קיימים בו מרכיבים כימיים טבעיים ומינרלים רבים. דבש האקליפטוס משמש כמעורר וממריץ וטוב לטיפולים אנטיספטיים.

הוא מפחית רגישות, מעורר את פעילות הלב ומסייע בהתמודדות ומניעה של מחלות זיהומיות של מערכת הנשימה.

פרופוליס, האנטיביוטיקה הטבעית שהדבורה מייצרת, שנמצא בשימוש ברפואה האלטרנטיבית מופק על ידי הדבורים משרף האקליפטוס.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח