מחקרי רפואה

מחקר בטכניון מציע טיפול בתופעת התנועות המחזוריות בשינה

0
0

תופעת “הטחת הראש” מקיפה 5% מהילדים הקטנים ובמקרים קיצוניים עלולה לגרום לנזק גופני בעיקר בעיניים או במוח. כך עולה ממחקר שנערך בטכניון.
מחקר בטכניון מציע טיפול בתופעת התנועות המחזוריות בשינה
חסך בשינה אצל הילדים האלה עשוי לצמצם את התופעה. אילוסטרציה.

מחקר בפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון מציע טיפול בתופעת “הטחת הראש” של ילדים קטנים לפני השינה, תופעה המקיפה כ-5% מהילדים ובמקרים קיצוניים עלולה לגרום לנזק גופני בעקר בעיניים או במוח. המחקר, שנעשה בידי הסטודנטית לרפואה תמר עציוני, בהנחיתו של פרופסור גיורא פילר, פורסם בשבוע שעבר בכתב העת המדעי Journal of Pediatrics.

התנועות המחזוריות מתבטאות בהטחת הראש בכר, במזרון או בדופן המיטה, ולעיתים גם בתנועות מונוטוניות של הגוף כולו. התופעה מתחילה בד”כ סביב גיל שנה ונמשכת לרוב עד גיל 4.

ברוב המקרים אין היא גורמת לנזק וחולפת בעצמה, אך לעיתים התופעה עלולה להתמשך גם לבגרות, לגרום לחבלה בעיניים ואף תואר מקרה אחד של מוות עקב דימום תוך מוחי בעקבות התנועות.

יתר על כן, במקרים לא מבוטלים הילדים בגיל בית הספר מתביישים בתנועות ועקב כך נבצר מהם מלישון אצל חברים או להשתתף בטיולים עם חבריהם וכך נוצר נזק חברתי משני.

הבסיס של תנועות אלה איננו ידוע. חוקרי הטכניון שיערו, כי מדובר בתנועות רצוניות למחצה העוזרות לילד להרדים עצמו ולפיכך, הניחו, כי חסך בשינה אצל הילדים האלה עשוי לצמצם את התופעה (בניגוד לפרכוסים או הפרעות תנועה אחרות שבדרך כלל מוחמרות לאחר חסך בשינה). לפיכך, נתנו החוקרים לילדים טיפול משולב של חסך בשינה ותרופה מיישנת.

הילדים בגיל בית הספר מתביישים בתנועות

6 ילדים השתתפו במחקר. שבוע לפני שהחל, קיבל כל ילד לביתו מכשיר הבודק את זמן השינה שלו. מזמן זה הפחיתו החוקרים שעה אחת בשבוע הראשון, בנוסף לטיפול בתרופה מיישנת.

בשבוע השני הם הפסיקו את מתן התרופה והמשיכו לחסוך שעת שינה. בשבוע השלישי הם החזירו לילד את “השעה האבודה”, כל יום עשר דקות. בסיומו של התהליך חזרו הילדים לישון כמקודם, ללא חסך שינה וללא תרופה.

“השילוב של חסך שינה ותרופה העלים כמעט לחלוטין את התופעה”, מספרת תמר עציוני. “זמן ההירדמות של הילד קוצר לחמש דקות. בשבוע השני נעלמו התנועות לחלוטין והן לא חזרו בשבוע השלישי”.

בתום חודש ובתום שנה, נערכו בדיקות מחדש. רק אצל ילד אחד חזרו התנועות, בצורה מתונה. “התוצאות מאוד מעודדות, אך עשינו את המחקר רק על שישה ילדים ועתה בכוונתנו להרחיבו, תוך שימוש במעבדת שינה וצילומי וידאו”, אומרת תמר עציוני.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

ברכת ראש הממשלה ליום העצמאות ה-77 למדינה

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

פתיחת חגיגות יום העצמאות ה77 בהר הרצל

תפילה ליום העצמאות ה-77 תשפ”ה

חגיגה ישראלית – מוסיקה ליום העצמאות ה- 77

רמיקסים לחגיגת יום העצמאות 77

דילוג לתוכן