מדא גייס את מירי בוהדנה למאמצים של מדא בנושא הקורונה

"מזה כשנתיים מגן דוד אדום הוא משפחה עבורי ומקום שבמסגרתו אני זוכה לתת מעצמי למען אחרים" - סיפרה מירי בוהדנה; "נגיף הקורונה, יצר בהלה רבה בעולם וגם בארץ והרבה דברים בנושא אינם ברורים, מה שיכול להלחיץ עוד יותר. לכן, שמחתי מאוד לשתף פעולה עם מדא, גם בנושא הזה, וליצור סרטון ביחד עם דר' סטרוגו, שמטרתו להעלות מודעות לפעולות שונות שחשוב לעשות, כדי למנוע הדבקה, לתת תשובות ולהרגיע את הציבור" .

אורלי לוי לא ידעה | מהצד השני עם גיא זהר

כאן 11 | אומנם עמיר פרץ הצהיר שוב ושוב שהוא רוצה ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת, אבל אורלי לוי אבקסיס פשוט לא ידעה | להשוות קורונה לשפעת זה אולי מרגיע - אבל לא נכון.

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

סוכות | Sucot

כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת – מהותו של החג

משמעותו, ערכיו, מצוות ומהותו של החג; כדי להבין למה אנו יושבים בסוכה עלינו להבין תחילה את מחלוקתם של רבי אליעזר ורבי עקיבא במסכת סוכה (יא, ע”ב), בשאלת משמעה של האמירה המקראית (ויק’ כג מג): “למען ידעו דרתיכם, כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים”.
כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת - מהותו של החג
מהות החג, למה קוראים לחג סוכות בשמו? מהם ערכי החג? מהם מצוות חג הסוכות? ובכלל לא בושה לדעת למה יושבים בסוכה, האמת היא שגם בין חכמי דת, רבנים ואחרים יש מחלוקת על למה ומדוע בדיוק נוהגים לשבת בסוכה וזאת עוד מתקופתו של רבי אלעזר ורבי עקיבא…

sokot_poteah_001.jpg

חג סוכות מתחיל חמישה ימים, לאחר יום הכיפורים. לחג הסוכות קוראים בשמו “חג סוכות” משום שבימי החג נהוג לשבת בתוך סוכה. קוראים לו גם “חג האסיף” משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ וחוגגים את ברכת היבול.

למה יושבים בסוכה?

כדי להבין למה אנו יושבים בסוכה עלינו להבין תחילה את מחלוקתם של רבי אליעזר ורבי עקיבא במסכת סוכה (יא, ע”ב), בשאלת משמעה של האמירה המקראית (ויק’ כג מג): “למען ידעו דרתיכם, כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים”.

לדידו של ר’ אליעזר, אין כוונת אותן ’סוכות’, אלא ל’ענני כבוד’, וכנגד אותם ענני כבוד שבהם הושיב הקב”ה את ישראל בצאתם ממצרים, יושבים אנו היום בסוכות ’ממש’. לעומת זאת, לדידו של ר’ עקיבא, בסוכות ’ממש’ ישבו בני ישראל ביציאתם ממצרים, וכנגד אותן סוכות ’ממש’ יושבים גם אנו לדורות בסוכות ’ממש’.

ובמילים פשוטות גם גדולי החכמים לא יודעים למה בדיוק אנו נהוגים לשבת בסוכה. יש המיחסים זאת ככבוד למעשיו של ה’ כלפי בני ישראל ויש המפרשים זאת לזכר אותם ימים שבני ישראל ישבו בסוכה בצאתם ממצרים.

ארבעת המינים – סמל החג ואחדות העם

כל אחד מארבעת-המינים מאופיין בתכונות מיוחדות, ויחד הם מסמלים את עם – ישראל.

אתרוג – יש בו טעם (בהיותו פרי) וגם ריח טוב.
לולב – טעם יש לו (פרי התמר) אך ריח אין לו.
הדס – יש לו ריח אך אין לו טעם.
ערבה – אין לה לא טעם ולא ריח.

חלוקה זו מסמלת את כל הסוגים שבעם-ישראל:

טעם וריח – אלה היהודים, שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.
טעם בלי ריח – יהודים בעלי תורה, שאינם עוסקים כל-כך במעשים טובים.
ריח בלי טעם – בעלי מעשים טובים, אך אין להם תורה.
לא טעם ולא ריח – אלה היהודים, שלא הגיעו לא לתורה ולא למעשים טובים.

בכך למעשה מקבלת התורה את כל היהודים באשר הם וללא תנאים. גם את החילוניים וגם את הדתיים, גם כאלה שלא עושים מעשים טובים וגם את אלה שעושים מעשים טובים – “כל היהודים באותה הסירה”.

מצוות חג סוכות

1. הסוכה היא המצווה העיקרית של החג. הסוכה צרכיה להיות עשויה משלוש דפנות לפחות העשויות מחומר חזק וקשיח. הסך צריך להיות צפוף, כך ששטח הסוכה יהיה מוצל היטב. ובלילה החג הראשון מצווה לאכול בסוכה. בדרך הישיבה בסוכה, אנו משחזרים את הסוכות של אבותינו, אשר חיו במדבר 40 שנה וגרו בסוכות.

2. אושפיזין – ברוכים הבאים. אירוח הוא נושא מרכזי בחגיגות הסוכות. הרבה אנשים, בתי כנסת וקהילות עושים מאמצים גדולים לארח, ולפתוח את סוכותיהם לאחרים – המסמל סימן לברכה במהלך השנה. ימי הישיבה בסוכה נקראים “אושפיזין”. ומקובל ליחס לכל יום את אחד מאבותינו המבקר אותנו בסוכה: ביום הראשון – אברהם, ביום השני -יצחק, ביום השלישי – יעקב, ביום הרביעי – יוסף, ביום החמישי -משה, ביום השישי – אהרון, ביום השביעי – דוד.

3. מצוות ארבעת המינים בכל ימי החג חוץ מבשבת. לפני שקיעת השמש אוחזים ביד ימין את הלולב עם ההדסים והערבות ומברכים על “נטילת לולב”, ביד שמאל אוחזים את האתרוג ומברכים “שהחיינו”.

4. מצוות בית השואבה זכר לשמחה שהיתה בבית המקדש. זוהי מצווה האומרת שיש לשמוח בחג. בימי בית שני, היו עורכים בלילות חג-האסיף חגיגות גדולות, שהיו מכונות “שמחת בית השואבה”. במרכזה של החגיגה עמד טכס “נסוך המים” כתפילה לה’ להורדת גשמים (גשמי ברכה). רמז לקשר בין השנים מוצאים בפסוק “ושאבתם מים בששון” (ישעיהו פרק יב, פסוק ג). החגיגה נערכה בכל ערב מערבי חול המועד. המשנה השאירה לנו תיאור מדויק של החגיגה: “כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו.” מכאן באה האימרה “שמחת בית השואבה”.

5. חביטת ערבות – בסיום תפילת השחרית נהוג לחבות בקרקע חמש ערבות אגודות יחד. מכאן בא הכינוי: “ערבה חבוטה” – משל אדם זקן ותשוש, שאבד ערכו.

6. הושענא רבה – ביום השביעי של חג הסוכות מברכים יותר מכל יום בפיוטי תפילות שמקורם במילים הושענא. על פי המסורת ביום השביעי הוא סוף חתימת דינו של האדם, כלומר יום גזר הדין. חכמי דת אומרים כי במסורת היהודית נחשב בדרך כלל יום הכיפורים כתאריך גמר דין האדם, כנראה, משום היותו יום כפרה, ואולם, קבעו חכמים, כי לעתים הדין מפוצל, ראשיתו בראש השנה, וחתימתו בחג הסוכות ביום הושענא רבה. מכאן, כל התקופה שבין ראש השנה ליום האחרון של החג היא תקופה שאפשר עדיין להשפיע על כך, שגזר הדין של האדם יהיה לטובה.

שמיני עצרת – זהו היום השמיני שלאחר שבעת ימי החג. בארץ ישראל הוא גם יום שמחת תורה, ובגלויות – שמחת תורה ביום שלאחריו. “ביום השמיני עצרת תהיה לכם” (במדבר כ”ט, ל”ה).

שמחת תורה- החל מן המאה העשירית הנהיגו חג מיוחד – “שמחת תורה” – לכבוד סיום הקריאה של כל חמשת חומשי- התורה, הנמשכת כל השנה. בו ביום בו קוראים את הפרשה האחרונה של התורה, מתחילים שוב לקרוא בפרשה הראשונה.

ולפני סיום… חג הסוכות הוא חג דתי עוד מתקופת בית המקדש והוא אחד משלושת הרגלים המופיעים בתורה. ויקרא כ”ג, לד-לה-לו: “בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה (מנין החודשים בתורה מתחיל בחודש ניסן) חג הסכות שבעת ימים לה’. ביום הראשון מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו. שבעת ימים תקריבו אשה לה’, ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם, והקרבתם אשה לה’, עצרת היא, כל מלאכת עבודה לא תעשו”.

קישורים נוספים:

לחג הסוכות ועוד…

מהותה של הסוכה

הכתבה הובאה באדיבות אתר “זולו” – לאתר “זולו”.

euor_430_01.jpg




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן