בני האדם הגיעו לאמריקה ככל הנראה 30 אלף שנה לפני המועד שסברו קודם # בני האדם הראשונים שבאו לאמריקה השאירו את טביעות רגליהם בחול שהתקשה
בני אדם הגיעו לאמריקה כ-30 אלף שנים מוקדם יותר מאשר סברו עד כה. כך עולה מממצאים חדשים. צוות מדענים הגיע למסקנה השנויה במחלוקת הזו באמצעות תיארוך טביעות רגליים אנושיות שנשמרו באפר וולקני, במחצבה במקסיקו. המדענים אומרים כי האמריקנים הראשונים הגיעו בדרך הים ולא ברגל.
ד”ר פוט, מומחה בארכיאולוגיה; “זה יהיה מרשים וחשוב אם אכן זה יוכח ואולם בדרך כלל אתרים קדמוניים אלה אינם נשמרים היטב”
ההערכה המסורתית היא שהמתיישבים הראשונים על היבשת הגיעו לפני כ-11 אלף שנים באמצעות חצית גשר אדמה בין סיביר לאלסקה. פרטים על הממצאים פורסמו בועידת המדע הקיצית של האגודה המלכותית הבריטית.
אגם קדום
ד”ר סילביה גונזלס מאוניברסיטת ג’ון מור בעיר ליברפול ועמיתיה גילו את טביעות הרגליים במחצבה הנמצאת במרחק 130 קילומטרים דרומית מזרחית למקסיקו סיטי ב-2003 אך הם ביצעו את התיארוך רק השנה.
טביעות הרגלים נשמרו כעקבות מאובנים באפר הוולקני שהיה אז חופו של אגם וולקני עתיק. הם כוסו במהירה באפר נוסף ובמשקעי האגם וכאשר גובה המים עלה, הם הפכו קשים כבטון. “זו עומדת להיות פצצת זמן ארכיאולוגית” אמרה גונזלס.
הצוות השתמש בכמה שיטות כדי לתארך את מגוון החומרים מהאתר ליד פואבלה, מקסיקו, במטרה להבטיח את דיוק התאריכים.
“יש לנו תיארוך של חומרים משכבה מתחת לשכבת טביעות הרגליים, משכבת טביעות הרגליים עצמה ומשכבה מעלי. הכל מסתדר ונראה הגיוני.” אמרה ד”ר גונזלס.
החוקרים השתמשו בתיארוך פחמן רדיואקטיבי כדי לתארך את הצדפים ואת עצמות בעלי החיים ברצף השכבות, וכן הם תיארכו שיני ממותות בטכניקה הקרויה electron spin resonance. המרבצים עצמם תוארכו בידי פליטה מואצת של אור (optically stimulated luminescence).
“כמה מהמרבצים היו משולבים בתוך האפר ונאפו. הם נראים כמו שברים קטנים של לבנים, ואותם תארכנו כבני 38 אלף שנים” אמרה גונזלס.
חציית האדמה
לפי ההנחה המסורתית, בני האדם הגיעו מסיביר לאלסקה ברגל בחצותם גשר יבשה שקישר את שתי מסות היבשה בסוף תקופת הקרח (בין 10 ל-12.5 אלף שנה לפני תקופתנו). במרכז התיאורייה, הקרויה מודל קלוביס הם נקודות קלוביס – אתרים שבהם נמצאו כלים שהמתיישבים השתמשו בהם כדי לצוד חיות גדולות כמו ממותות ומסטודונים.
זה יהיה מרשים וחשוב אם אכן זה יוכח”. צילום; בי.בי.סי
“קיומם של טביעות רגליים בני 40 אלף שנה במקסיקו משמעותו שמודל הקלוביס של ההתפשטות האנושית איננו יכול עוד להתקבל כעדות הראשונה לנוכחות אנושית ביבשת אמריקה” אומר דייויד הווארד, אף הוא מאוניברסיטת ג’ון מור בעיר ליברפול ושותף במחקר.
ד”ר מייקל פוט (Faught), מומחה בארכיאולוגיה של האמריקנים הראשונים אמר, כי הוא מחכה עם השיפוט של הממצאים עד שאלה יפורסמו. “זה יהיה מרשים וחשוב אם אכן זה יוכח ואולם בדרך כלל אתרים קדמוניים אלה אינם נשמרים היטב” אמר. ואולם הוא הוסיף: “יש יותר ויותר עדויות לכך שאלסקה לא היתה המקום היחיד שדרכו הגיעו בני אדם ליבשת.”
ד”ר גונזלס תומכת בתיאוריה של ההתיישבות הימית, שלפיה הגיעו בני האדם בסירות לחוף המערבי וחיבקו את קו החוף מצפון לדרום. ואולם מקום מוצאם של המתיישבים הללו עדיין בגדר מסתורין, אמרה. כמה הציעו, כי בני האדם הראשונים שהגיעו לאמריקה, יכלו להגיע מדרום מזרח אסיה או אפילו מאוסטרליה.
מחקרים גנטיים של אוכלוסיות ילידי אמריקה בני זמננו תומכות בתיאורייה המקובלת לפיה הגיעו מצפון מזרח אסיה, דרך מיצר היבשה של ברינג בסוף תקופת הקרח האחרונה. ד”ר גונזלס מעלה השערה לפיה המתיישבים הראשונים נכחדו ולכן לא השאירו מורשת גנטית בימינו. היא סבורה שציידים אלה היו ניידים במיוחד, חיו בקבוצות קטנות, אולי הדבר הזה מסביר מדוע לא השאירו עדויות רבות לנוכחותם.
ד”ר גונזלס ומומחה ה-DNA מאוניברסיטת אדלהייד באוסטרליה, אלן קופר, ביצעו בדיקה גנטית של ה-DNA משלוש שיניים טוחנות של האישה מפניון (3), שלד חלקי בן 13 אלף שנה ממקסיקו. ניתוח הממצאים עדיין לא הסתיים.
* לידיעת המקור בבי.בי.סי
* הכותב הוא העיתונאי והעורך אבי בליזובסקי מאתר הידען, ממנו מובאת ידיעה זו.
Add Comment