בשנת 2004 – כ-706 אלף תושבים בירושלים המהווים 10% מכלל תושבי המדינה. 65% מתושבי ירושלים הם יהודים, 32% מוסלמים ו-2% הם נוצרים. למעלה משליש מתושבי ירושלים (35%) הם ילדים מתחת לגיל 15 – פי שניים מאחוז הילדים בגילים אלה בתל אביב-יפו. ובחיפה.
האירועים לציון 38 שנים, לאיחודה של העיר ירושלים, נפתחו היום (ראשון), אחה”צ רשמית עם תחילת “מצעד ההתיישבות העובדת” במעמד נשיא המדינה משה קצב, ראש העיר אורי לופוליאנסקי, שרים וחברי כנסת.
לפני 5 שנים חודשה מסורת הבאת הביכורים
התהלוכה יצאה מרחבת העירייה שבכיכר ספרא ונטלו בה חלק חוגגים מהמועצות האזוריות, חיילים, רקדנים, שחקני תיאטרון ועוד רבים אחרים שיצעדו עד לגן סאקר.
עוד קודם לכן, בשעת הצהריים, העניק ראש העיר בכיכר ספרא. אותות הוקרה לשוטרים וחיילים מצטיינים. בצהריים חילקו שם מיץ תפוזים חינם.
“מצעד ההתיישבות העובדת”
במשך למעלה ממאה שנות התיישבות מהווה ההתיישבות העובדת במועצות האזוריות סמל לחידוש המאבק הציוני לדמותה ולעתידה של מדינת ישראל. גם כיום, בשנת ה-56 לעצמאות מדינת ישראל, יש למרחב הכפרי של חקלאות ולהתיישבות תפקיד חיוני בשמירה על קרקעות וגבולות המדינה, שמירה על שטחים ירוקים ופתוחים.
בישראל 54 מועצות אזוריות, הפרושות על פני כ-85% משטחה של מדינת ישראל, מרמת הגולן שבצפון עד חבל איילות שבדרום. בתחומי שיפוטן מתגוררים כיום כ-700,000 תושבים בכ-1000 קיבוצים, מושבים, וישובים קהילתיים.
לפני 5 שנים חודשה מסורת הבאת הביכורים לירושלים, שהייתה נהוגה בעת העתיקה בתהלוכה ססגונית רבת משתתפים במרכז העיר בערב יום ירושלים. זו השנה החמישית שמרכז המועצות האזוריות בשיתוף עירית ירושלים ומשרד החקלאות מפיקים אירוע מרהיב זה.
ירושלים היא העיר הגדולה בישראל
ערב ה-38 שנה לאיחודה של העיר, נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי האוכלוסייה היהודית מהווה כמעט 65% מכלל תושבי העיר, האוכלוסייה המוסלמית מהווה 32% מכלל תושבי העיר, האוכלוסייה הנוצרית –2% וכ-1% הם עולים (וצאצאיהם) שהגיעו לישראל במסגרת חוק השבות, אולם אין להם סיווג דת במרשם האוכלוסין.
מצעד ההתיישבות העובדת. ארכיונעים
למעלה משליש (35%) מאוכלוסיית ירושלים הם ילדים מתחת לגיל 15, יותר מאשר אחוז הילדים בגילים אלה בכלל הארץ (28%) וכפול מאשר בעיר תל אביב-יפו ובחיפה. חלקם של בני 65 ומעלה מכלל תושבי ירושלים (8%) נמוך מהממוצע הארצי (10%), וכחצי מחלקם של הקשישים בתל-אביב-יפו ובחיפה.
חלקם של הילדים באוכלוסייה הערבית בירושלים גבוה – 42% ואחוז בני 65 ומעלה קטן – 3% ואילו חלקם של הילדים באוכלוסייה היהודית הוא 32% וחלקם של בני 65 ומעלה – 11%.
בירושלים כ-177 אלף משקי בית – 9% מכלל משקי הבית בישראל. משק בית ירושלמי, מונה בממוצע כמעט ארבע נפשות (3.8, לעומת 3.4 בממוצע הארצי) והוא גדול ממשקי הבית בערים הגדולות האחרות במדינה: ראשון לציון (3.2 נפשות בממוצע), חיפה (2.6) ותל אביב-יפו (2.3).
גידול האוכלוסייה בעיר:
במהלך שנת 2004 גדלה אוכלוסיית ירושלים בכ-13 אלף תושבים, 1.9% יותר תושבים מאשר ב-2003. אחוז גידול זה גבוה מהממוצע הארצי (1.7%) וגבוה מזה שנרשם בחיפה (0.0%) ובעיר ראשון לציון (1.3%). בשנת 2004 בפעם הראשונה מזה שנים אחוז הגידול בירושלים היה נמוך מאשר בתל אביב-יפו (2.1%).
מקורות גידול האוכלוסייה העיקריים בירושלים הם;
ריבוי טבעי (מספר לידות פחות מספר פטירות) גבוה ומצד שני מאזן הגירה פנימית שלילי (מספר תושבים הנכנסים לעיר נמוך ממספר התושבים היוצאים ממנה להתגורר ביישובים אחרים). כמו כן, מתווספים לאוכלוסיית העיר גם עולים חדשים אשר מגיעים לירושלים כאל מקום השתקעות ראשון.
ריבוי טבעי ופריון;
במהלך שנת 2004 נולדו לתושבי העיר כ-19,600 תינוקות המהווים 13% מכלל התינוקות שנולדו בישראל במהלך שנה זו.
ראש הממשלה; “להילחם בעזיבה של צעירים ונטישת עסקים…”
בירושלים, גם ריכוז גבוה של אוכלוסייה יהודית-חרדית ואוכלוסייה ערבית בעלות דפוסי פריון גבוה. על פי נתוני 2003, שיעור הפריון הכולל (מספר לידות ממוצע לאישה לאורך חייה) של הנשים בירושלים עומד על כמעט 4 ילדים לאישה (3.96). שיעור זה גבוה מהשיעור הארצי (2.95) והוא כפול מזה של נשים בשלוש הערים הגדולות האחרות במדינה: תל אביב-יפו (1.97), חיפה (1.79) וראשון לציון (2.02).
<!–5-6-05_01.htm–>
Add Comment