נסים גבאי, מגיב לטור של דורון פדלון; אפילו עזיבתה של “שינוי” את הממשלה הלאומית החולשת גם על נתניה, נראית היום כעוד טעות על טעות של עצם הקמת הממשלה עם “הליכוד” בתחילה…
Nissim_Gabbay_t180k-n_09.jpg
קראתי את תהיותיך דורון פדלון ושמחתי שהצטרפת לאתר הנהדר של “כאן נעים”. כמי שהיה מנהל ועורך מקומון “מטרופולין” בנתניה, החל ממחצית שנות ה-70… ואביך, ידידי, ג’קי ז”ל, היה עורך ומנהל המקומון אותו אתה עורך כעת, אתאתגר עם תגובות קצרות לדבריך במאמרך הראשון המובא כאן וגם בעיתונך.
1. אתה מצר, כי “ילד המריבה” הוחזר להוריו הביולוגיים, ברוב של 2:1, שנלקח בחזרה מ”הורים מקסימים”, וזאת לאור העובדה, שחצי שנה, לקח בזמנו לאם הביולוגית להתחרט ממסירתו להורים המאמצים.
אז הנה לפניך דיעה שונה לחלוטין:
האמא שויתרה בזמנו על ילדה, עשתה זאת תוך טראומה אישית עמוקה, כשהיא צעירה וחסרת כוחות התגוננות כלשהם. יחד עם זאת, היא חזרה לאיתנה, נפשית וגופנית, כבר אחרי חודשיים… מה שקרה בזמנו היתה בירוקראטיה קטסטרופלית שהביאה להתמוססות ההליך עד לכאב הגדול היום.
יותר מזה. ההורים הביולוגיים, הם הבסיס האיתן הראשון במעלה שיכול לבנות את הילד. רק מצבים של התאכזרות והתעללות עלולים להביא למסירת ילד למשפחה מאמצת או אומנת. ועוד דבר חזק, בנדון: ילד קטן, העובר לחיק משפחה מאמצת בגיל כה רך, עדיין אינו מבין קשרים משפחתיים. הוא כאילו אצל בייבי סיטר. רק כאשר יגדל, יפתח רגשות להוריו, ואז גם יתהה מדוע אינו בחיק משפחתו הביולוגית – שם קשר הדם חזק מכל דבר אחר בעולם.
ילד כזה, שיווכח, כי כל עניין האימוץ היה על ויכוח בן כמה חודשים בעת היותו תינוק… עלול להישבר נפשית, אולי בצורה שאינה יכולה להשתקם לעולם. על כל הדברים האלה היית (וכל מי שמצטער על הכאב של ההורים המאמצים) לחשוב טרם הזדהית עם עובדות בירוקרטיות של יחס 1:2 של שופטים, או נחמדות הורים מאמצים.
Fadlon doron_t180k-n_01.jpg
2. אתה תוהה דורון, כיצד ראש הממשלה אריאל שרון, זה הגדול שסחף 38 מנדטים למפלגתו, צריך לשבת כמו טאטאל’ה ולהמתין שמועצת חכמים תואיל לאשר למפלגתם החרדית להכנס לקואליציה. מה לעשות שהפוליטיקה הישראלית אינה מפתיעה אותי דווקא בפלח העניין הפרוצדוראלי הזה.
הרי לא התכוונת לזלזל במפלגה החיה בתסבוכת העסקנות הפוליטית והציבורית בישראל, שתעשה פעולה הנוגדת את מהלכיה הרגילים? כמו שב”שינוי” יש “אדמו”ר חילוני” שעל פיו ישק כל דבר, ורק ההליכים קובעים שמועצת התנועה תתישב ותחליט… כך יש רחמנא ליצן, תנועה חרדית עם תלבושת שחורה (רק חולצות מוחבאות לבנות…) שמחליטה בענייניה בדרך בה היא חיה בכלל את חייה וחיי בוחריה – מה לעשות, בהחלטת גדולי התורה שלה.
האם אריאל שרון, המצביא הגדול שחצה את התעלה, חצה את המפלגה שלו וחצה את העם… יושב כמו טאטאל’ה וממתין למוצא פיהם של גדולי התורה האלה?
לא. הוא וחבריו (המושחתים בכל העניינים שכבר נמאס לדוש בהם – ושהם הזוועה האמיתית והסכנה הקיומית לעם ישראל במדינתו הקורסת) המשיכו ותכננו את המהלך הבא שהיה “מזעזע” שוב את כל הפרשנים הפוליטיים. אתה בטח חושב שאריאל שרון, ישב נחבא וספון בפינת חדר חשוך, רועד כולו, וממתין?…
יש לי בשורות בשבילך (אני צוחק, הרי לא מהיום אתה מכיר את הפוליטיקה הישראלית): לא היה שום סיכוי שבעולם שהתשובה לאריק – תהייה שלילית. לא היה שום סיכוי שמפלגה זו (וכל אחרת במקומה) היו דוחים הצעה מגונה כזו או אחרת לשבת במסדרונות הממשלה והקואליציה.
צר לי שאני שוב דוחף את האף שלי לקואליציה בנתניה, אבל אפילו כאן יזחלו בגאון אבירי “שינוי” לחיקה של זו שכבר מזמן אנו שומעים, רואים, וכמעט מריחים את דעתם עליה ועל מה שהיא מסמלת בעיניהם.
כי אפילו עזיבתה של “שינוי” את הממשלה הלאומית החולשת גם על נתניה, נראית היום כעוד טעות על טעות של עצם הקמת הממשלה עם “הליכוד” בתחילה – וכדי לסגור עניין וחשבון לא אוציא את הגועל נפש של כניסת “העבודה” דווקא עתה, אחרי כל מה שעבר ביניהם ומפלגת השלטון על כל מרכיביה האישיים והתכניים.
_________
* הכותב נסים גבאי, תושב נתניה, משמש בין היתר, גם כמנהל פורום “פרצופה של המדינה” באתר “מעריב”.
Add Comment