אז מתפלאים… נדהמים… כיצד זה התאבד עו”ד מכובד, נערץ, ישר, נחוש, רציני, אמיתי…? הייתי מתפלא לו עבריין צמרת היה מתאבד. אוהה אוהההההה כמה הייתי מתפלא. אבל אין סיכוי…
Nissim_Gabbay_t180k-n_09.jpg
כמה שהבנתי את עו”ד וינר. כל כך הבנתי אותו, עד שלא רציתי כלל וכלל לכתוב על האמת הזועקת מעומק חולשת הייאוש שגרמה להתאבדותו – שלדעתי נבעה דווקא מעוצמה אינטליגנטית גבוהה מהממוצע.
התאבדותו של דיוויד מסמלת בעיניי את חולשתה ורפיונה של החברה הישראלית.
כי בישראל, קיימת עוינות לכל דבר נורמאלי, סביר, יצרני ומצליח. אם בארה”ב, לדוגמא; תיזום, תתאמץ, תעבוד קשה… – ההמשך הוא רק הצלחה ושגשוג.
כאשר תעשה אותם מאמצים בארץ – סביר להניח שתפשוט רגל… למה? כי מיד יעוטו עליך או על עסקיך חאפרים חסרי אחריות, ידע או כוונות טובות – ויציעו מרכולת דומה, עלובה, חסרת בסיס… דבר שיביא בטווח הקצר להצלחתם דווקא – אבל בטווח הרחוק יותר… הם יפלו בהתרסקות ידועה מראש, אבל גם אתה כבר לא תישאר על הרגליים.
כי הכול כאן מתאים יותר לאחיזת עיניים – אבל ה”קוסמות” כידוע איננה בדיוק מדע מדויק, מדע החיים, מקור הפרנסה העממי המומלץ.
אבל חוט השני העובר בכל תחומי חיינו בארץ המובטחת הזו (הבטיחו אותה כנראה לגנים הלא ראויים) – מובנה בעיקר מהונאה, שקרים, פוליטיקה ירודה, אינטרסים מעוותים וחוסר מוסריות שאינה גורמת לעומד מאחורי כל זאת, לבושה ו/או חרטה כלשהי.
viner_david_t180k-n_01.jpg
אין פלא שעו”ד כוינר, שחי בתחילת חייו בארה”ב (גם אם כד”ר בתחום אקדמי אחר) והגיע לארץ מטעמים ציוניים, יהודיים ופטריוטיים – היה חסר סיכוי מינימאלי להצליח ליישם נורמות משפטיות, תרבותיות ומוסריות ראויות וסבירות – איתן יכול היה לחיות ולהצליח.
הוא היה צריך “ללמוד” להיות ישראלי…
לא מה שנהוג לחשוב בערבי זיכרון עם כל המילים המפוצצות והממלכתיות… אלא את חיי היומיום, שאין להם כל קשר עם נאומי גדולי המדינה: נשיא המדינה, ראש הממשלה, ונשיא ביהמ”ש העליון.
אתם הרי מכירים את הנאומים הכתובים האלה, נכון? את אותן מילים מפוצצות ונוקבות… את הקהל המחויט היושב לצד שולחנות מלאי כל טוב?… כשאחריהן… רואים, מתפלאים ונחרדים, כיצד ראש הממשלה “אינו יודע” שום דבר על כספי מיליונים הזורמים לבנו…
“אינו יודע” שום דבר על עמותות בלתי חוקיות שבנו לו קריירה במשרד בו הוא נמצא… ונשיא ביהמ”ש העליון שרוב זעקות הציבור בבגצי”ם לפתחו נתקלות בתשובה: “איננו רוצים להיכנס לשיקוליו של השר… המשרד הממשלתי…” כי עוד באותו ערב הם נפגשים כולם בחצרה של שרי אריסון או פנינה רוזנבלום או עודד טירה או סילבן וג’ודי שלום… מצטלמים ומחייכים למול האורות וקוקטיילים, לצד בריכת השחייה, שרק מימייה יכולים היו להחיות מאות צמאים למים וחיים באינדונזיה המוכה.
אז מתפלאים… נדהמים… כיצד זה התאבד עו”ד מכובד, נערץ, ישר, נחוש, רציני, אמיתי…?
כמה שאני לא התפלאתי.
הייתי מתפלא לו עבריין צמרת היה מתאבד. אוהה אוהההההה כמה הייתי מתפלא. אבל אין סיכוי…
למה שאדם חזק יתאבד, גם אם יכניסו אותו לכלא לאיזו תקופה?
הרי “בתוך עמו הוא חי”, לא?!…
המערכת המגעילה ממשיכה לעבוד. “עסקיו” ממשיכים לעבוד… הוראותיו ממשיכות להתבצע… ו”חופשתו” בין כותלי הכלא לא “יהרסו לו את היום”…
אבל לך וחפש כאלה שרוצים לחיות בהתאם לחוקים שנבחרינו המהוללים מחוקקים? אלה שאם יש צורך, יחוקקו מחדש חוקים שמפריעים להם. בכל תחום…
הרי לסגור לדוגמה בית בושת העובד בכסף שחור גדול, הורס מוסר, מחליא במחלותיו, ומפריע לדיירי בתים תמימים – אין חוק. אין רצון. אין כוח. אין דרך.
אבל מה קורה לעובד עפ”י כל החוקים, משקיע, מתאמץ, ו… פושט רגל? האיש שנקלע לצרות פיננסיות, קשיים הגורמים למתחים בתוך המשפחה, ייאוש וחוסר בטחון עתידי, קושי בהמשך קניית המזון הבסיסי לו ולמשפחתו…
כאן כבר יעוטו עליו אנשי ההוצאה לפועל, הבנקים יעקלו מה שנותר, הדוחו”ת ייערמו בפתח עסקו ו… סיכוייו להתאבד גדולים ומוחשיים, ואפילו חבריו יאמרו שזה היה צפוי…
אז התאבדותו הזועקת מאובדן האמון במערכת, של מי שהיה בתוכה ואמון על נורמות כאלה ואחרות – נפגע מעצם היותו זן אחר… ואת האשמה השאיר הפעם לפתחם של אלה שממש לא למדו ולא ילמדו מכך מאומה.
יהא זכרו של דיוויד וינר, ברוך.
__________
* הכותב נסים גבאי, הינו מומחה תחבורה, מרצה בכיר לנהגים ופעיל ציבור בנושא תאונות הדרכים.
Add Comment