אנחנו צריכים בפעם הראשונה בחיינו במדינה הנבנית הזו, להתנהג כמו בני אדם אמיתיים, ולא לתת לאיש המתעתע הזה אפילו שמץ של סיכוי לומר את רצונותיו האישיים.
Nissim_Gabbay_180_08.jpg
אהוד ברק, הביא לי את הג’אננה, יחד עם הודעתו, כי הוא חוזר לנסות לכבוש את מפלגת “העבודה”, את ראשות הממשלה, ואת כל סדר אורחות חיינו. מאחר ובמדינה דמוקרטית אנו חיים עם זכויות קונסטיטוציוניות לכל אזרח הכוללות בחירות חופשיות – אינני יכול למנוע מהאיש לרצות לחזור לפוליטיקה, אבל יש לי את כל הזכויות שיש לו – כדי לעשות כל מה שביכולתי על מנת לקרוע את מסכת השקר שעל פניו, ולשכנע כמה שיותר תמימים לא להתחיל אפילו לחשוב על האיש כפוטנציאל אלקטוראלי ומנהיגותי בעתיד.
בנימה אישית – ידעתי.
ידעתי שהאיש “תואם ביבי” יביא אסון על מפלגת “העבודה” ועל המדינה. בזמנו, כאשר הציג מועמדותו השחצנית להיות מנהיג מפלגת “העבודה” – נכתב עליו בביטאון “הדף הירוק” של התנועה הקיבוצית, כי תור של אלפי חברי מפלגה המבקשים להיפגש עימו משתרך ללא מענה.
מאחר וראיתי את דרכו הקלוקלת בהמון התבטאויות, מעשים, והתנהגויות – פרשתי בצורה רשמית ממפלגת “העבודה” בה הייתי בין היתר גם חבר ועידה. מחאתי המאוד חריגה הביעה שאט נפש מהאיש, עם כאב רב שאין רבים הרואים עין בעין את מה שאני חשבתי לנכון לעשות.
לימים, מזל שאינני היסטוריון הנדרש לשכתב את ההיסטוריה, עלה האיש… והועף כמו טיל לכל הרוחות. כמובן, שאת הנזק שעשה, ניתן למדוד בכל מיני מדדים, איש איש כפי יכולתו והבנתו. כעת, לאחר שעשה היטב לביתו, לא לפני ש”מצא אהבה חדשה” והשאיר את אשתו המסורה לו עשרות שנים, המומה (דבר שאף אחד לא מבין) – הוא חוזר גם אלינו.
מי בכלל צריך אותך?!
Barak Ehud_t180k-n_01.jpg
איזו תופעה נלוזה ברא האלוהים – שדווקא אנחנו צריכים “לאכול” אותה?! מהיכן יש לאיש את החוצפה (תירגע – יש לו) לעשות ככל העולה על רוחו, למלא את הבנקים בשם המדינה שהקיאה אותו, ולחזור להתארגנות ציבורית החובקת את כל מי שנושם וחי במדינה הזו?! האם לנו אין את הכבוד העצמי שלנו?!
חבר’ה תתפכחו!
כאשר חושבים, אומרים וכותבים תילי תילים של דברים על “מה צריך להיות” – מתכוונים בדיוק לצורך הבסיסי הזה לא ליפול בבור שכורים לנו בדרכנו. אנחנו צריכים בפעם הראשונה בחיינו במדינה הנבנית הזו, להתנהג כמו בני אדם אמיתיים, ולא לתת לאיש המתעתע הזה אפילו שמץ של סיכוי לומר את רצונותיו האישיים.
מה אנחנו? כבשים מטומטמות?!
אז הינה, אני שומע כבר אי אילו קוראים שאומרים: “למה אתה אומר – אנחנו, דבר בשמך”.
O.K אני מסכים. כל מה שנכתב עד כאן ובהמשך, נכתב אך ורק בשמי. אבל מה אתם?!
עיזים?
לכם אסור לחשוב? (סליחה, הכוונה רק למקורביו, אוהדיו, תמימי דרכו… של אהוד ברק).
אה, הבנתי…
פוליטיקה…
אה, “יופי”, לא אצליח לשכנע אתכם שמה שקורה כאן זה אסון אקולוגי ענק.
בטח, למה שאצליח. הרי בפעם הקודמת שברור היה, כי מה שהיה הוא שיהיה – אישית – שילמתי ועזבתי את מפלגתי, ציבורית – ההוא נבחר, הרס מה שהרס, הועף… וכעת כשאני הצודק – יש כאלה שמגחכים.
חבר’ה, לא נורא. גם אם לא אשכנע את אלו שכמהים לחזרתו של האיש, וגם אם אאלץ לעזוב שוב את המפלגה (היי שונאיי אם יש – רציתי גם להתמודד על מקום בכנסת הבאה…) וגם אם יקרה האסון ויבחר האיש (כי “דווקא” הוא שם המשחק המוביל בישראל) עדיין לא נורא.
תמיד יישאר משהו מהמדינה העלובה והקרועה הזו, כך שבעוד דור או שניים, יהיו מתמודדים עם יושרה, רקורד, פנימיות של אמת, תעוזה ופטריוטיות חסרת מקורבים אינטרסנטים… או שלא…
_________
* הכותב נסים גבאי, משמש בין היתר כמנהל פורום “פרצופה של המדינה” באתר “מעריב”.
Add Comment