ההמלצה – לאילת

כותב שורות אלו שב מאילת ממליץ בחום ומוקסם; “השילוב של אין לחות, עם חוף עמוס מסעדות, בתי קפה, ביתני אוכל, בוטיקים, חנויות… נותן לך את כל העולם, חבל”ז”…
Nissim_Gabbay eilat_430k-n_09.jpg

אינני יודע אם אני מתפרץ לדלת פתוחה, או שמא יהיו רבים הנופשים בכל אתרי העולם – שיגחכו לקריאת החווייה הישראלית הבאה, אבל אני לוקח סיכון מחושב. אקדים ואומר עוד דבר: אני משוחד על אילת, כי כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדיי – ואינני רואה עצמי ללא פיסת החול והמים של העיר אילת – עוד מימים ימימה של תרמילאות, שקט ושלוות החופשות בדרום הרחוק.

אבל כל פעם, האנדרנלין מתעורר מחדש תוך כדי שהרוגע שוטף אותך כאילו וזכית בשלוות אלוה (אכן, ניגודים מדהימים…) וכל מה שיקרה לך מרגע הנגיעה בקרקע שעדיין נטולת מע”מ – הוא שטף הרגשות מדהימות ביופיין ונעימותן.

הנחיתה באילת היתה בצהרי היום, וחצי שעה אחרי שהנחנו את המזוודות במלון – כבר היינו על החוף.

מאותו רגע, תאמינו או לא, נמחק כל הדיסקט המגעיל של החיים השיגרתיים: עבודה, פוליטיקה, חדשות, שחיתויות, קואליציות, פשע, והשד יודע מה טחנו אתכם… שהרי כל זה לא היה לנו יותר בראש.

Nissim_Gabbay_180_08.jpg

מה שהרגשנו היה – שקט. מה שראינו היה – ים תכול. הרעש ששמענו היה – שכשוך הגלים שגובהם נע בין ס”מ לשניים… מאחר והפסטורליה המדהימה הזו, נפרשה ממש למול עינינו המנסות לעכל, לא עברו כמה שניות… והופ… אנחנו בתוך המים הצלולים, הקרירים… והמהממים.

אינני יודע אם כולכם מודעים למליחות של המים באילת, אבל הם הרבה יותר מלוחים ממי הים התיכון (בונוס, למי שפוסח בדרך על ים המלח), הרבה יותר נקיים, ואפילו הזפת הידוע לשימצה – פשוט אינו מוצא שם את מקומו.

טוב, אחרי שהתרגשנו וניסינו לרגש גם אתכם, המשכנו והשתכשכנו במים לסרוגין עם ליטוף השמש המשזפת – עד שהגיע הלילה. כאשר מגיע הלילה האילתי, יש לו חוקים משלו.

השילוב של אין לחות, עם חוף עמוס מסעדות, בתי קפה, ביתני אוכל, בוטיקים, חנויות… נותן לך את כל העולם החל משוק הפשפשים ועד חנויות היוקרה למיניהן. כל זאת כמובן בשילוב הקניון הנהדר שם… חבל”ז.

שלושה ימים בסה”כ, והמון חוויות.

לא אלאה אתכם בכל העניינים הנהדרים שחווינו שם (אפילו כלב זאב גדול עם מספר שתלוי עליו – הפך חלק מהמשפחה…) אבל אשאיר לכם את ההחלטה אם לרדת לשם ועדיף שכבר תחשבו על ניקוי הראש האולטימטיבי הכל כך קרוב אלינו.

את החזרה עשינו בשעות הערב המאוחרות ולהשלמת התמונה “זכינו” במטוס סילון גדול שהיה בדרכו לאירופה. מימד הטיסה חזרה הפך “בינלאומי” בגובה 22,000 רגל וכמובן שא”י היתה זוהרת באורותיה, יפה ממבט הנץ המעופף ושקטה מכל הזוהמה הרגילה שזכרנו, כי השארנו מאחור.

ארוע קטן ומשפחתי, הפך את הטיסה למיוחדת משהו, כאשר קברניט המטוס הודיע באמצע הטיסה חזרה: “אנו מברכים את נסים גבאי לרגל יום ההולדת…”.

מישהו, כנראה, החליט שכדאי להפיץ את השם הזה, גם קרוב אי שם לעננים החובקים את היקום, אבל מחיאות הכפיים של הנוסעים החזירו אותי למציאות, שכנראה עוד חופשה נעימה מגיעה לקיצה.
נעים לחזור, אבל בידיעה ברורה שבהזדמנות הראשונה – אנחנו בורחים מכל הרעש העירוני הזה… ישר דרומה, לאילת.

_________

* הכותב נסים גבאי, משמש בין היתר כמנהל פורום “פרצופה של המדינה” באתר “מעריב”.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח