מבזקי כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

אדיר בנימיני

הפקודות של אדווארד

0
0

חוקי השלטון המקומי הבריטי נוצרו למעשה על מנת להתמודד עם תופעת המעבר הזה מהכפר אל העיר. ממש עצוב שעם החוק כזה, שנוצר בנסיבות האלה, אנחנו מנהלים עד היום את השלטון המקומי בישראל.
היה היה פעם מלך בישראל, אדווארד השמיני, קראו לו. מלבד העובדה שהיה המלך הלפני האחרון ששלט כאן (עד כה לפחות), קינג אדווארד נכנס לדפי ההיסטוריה כמלך האנגלי הראשון שויתר מיוזמתו על כתר המלוכה. הוא החליט לעשות זאת בשל רצונו למסד את יחסיו עם גרושה אמריקאית צעירה, דבר שהיה מנוגד לחוקי בית המלוכה הבריטי.

adir_binyamini_t180X1223k-n_01.jpg

אך לא בזאת עסקינן, אלא בירושה הקטנה שאדווארד, השאיר לנו כאן בישראל, לפני שהפליג עם אשתו החדשה לחייו החדשים כדוכס באיי הבהמה. כוונתי היא כמובן ל”פקודת העיריות” משנת 1937, שעל בסיסה אנחנו מנהלים עד היום את השלטון המקומי בישראל.

תקופת המנדט הבריטי הביאה לכאן את הפקודות. כשמלכים מחוקקים חוקים זה עובד ממש כמו בצבא, הם פשוט מנחיתים “פקודות”, ולא סתם חוקים רגילים. אלא שמאז קום המדינה מכוח האנרגיה והרצון ליצור רציפות משפטית, “נתקענו” עם כל מיני פקודות ישנות, שריד לאותה תקופה בה חיילים וקצינים בריטים התהלכו ברחובות נתניה. זה היה גורלנו בין היתר עם פקודת העיריות; כשהבריטים חוקקו אותה הם הביאו לכאן כמעט תרגום ישיר של חוקי הממשל המקומי בבריטניה בשנות ה-30.

עד היום, אפשר למצוא בפקודה לא מעט סעיפים ממש לא רלוונטיים, שריד לאותה תקופה. ניתן לראות למשל שהרשות המקומית יכולה להקים “בתי מרחץ ציבוריים”. ראוי לציין, בהקשר הזה, כי החוק בבריטניה נוצר על מנת להתמודד עם תופעת “העיור” שהייתה תולדה של המהפכה התעשייתית. זו הולדה גלים של הגירה של אלפי אנשים שבאו מהכפרים ברחבי אנגליה אל הערים הגדולות במטרה למצוא עבודה בתעשייה המתפתחת.

חוקי השלטון המקומי הבריטי נוצרו למעשה על מנת להתמודד עם תופעת המעבר הזה מהכפר אל העיר וקליטת אלפי התושבים החדשים. בתי המרחץ הציבוריים מטרתם הייתה לאפשר לפועלים שעבדו בתנאים מחפירים וקבלו משכורות רעב, לשמור על היגיינה וניקיון בסיסיים. ממש עצוב שעם החוק כזה, שנוצר בנסיבות האלה, אנחנו מנהלים עד היום את השלטון המקומי בישראל.

King Edward VIII_180k-n_01.jpg

אחת התוצאות הישירות לכך שכל המלינים על כך שלראש עיר אצלנו אין לו כוח לעשות את הרפורמות הגדולות שעשה בזמנו רודולף ג’וליאני בניו יורק, יכולים לבוא בטענות אך רק לפקודה.

הבריטים, לא רצו כנראה שראשי הערים שלהם, יצברו יותר מדי כוח ולכן לא הכפיפו תחת חסותם את השליטה על המשטרה, כיבוי האש ושירותי הרפואה כמו בארה”ב. כך נוצר המצב שהגב’ מרים פיירברג, שלנו בנתניה, יכולה אולי להשפיע מעט על מה שקורה ב”לניאדו” וקצת על איגוד ערים לכבאות שהיא עומדת בראשו, אך הפקודה אינה מעניקה לה סמכויות משמעותיות בתחומים הללו.

כל עוד לא תשונה הפקודה בכנסת אנו בעיריית נתניה מחויבים לפעול על פיה ללא כחל וסרק. במהלך חודש אפריל למשל החליטו פרנסי העיר שלנו לקיים את ישיבת המועצה הקרובה ב-22 לחודש, בניגוד להוראות הפקודה, כלומר; בניגוד לחוק.

בפקודה נקבע, כי ישיבות המועצה תחלנה ב-18:00. דבר הגיוני שמטרתו להבטיח שחברי המועצה ותושבי העיר המעוניינים להגיע לדיונים לא יצטרכו להפסיד שעות עבודה בשל כך. עוד נקבע, כי הישיבות יתקיימו רק בין ה-1 ל-15 בחודש, כנראה על מנת ליצור סדר קבוע שניתן לעקוב אחריו ולהסתמך עליו. יש לציין, כי רוב חברי המועצה נתנו את הסכמתם לשינוי המועד, אך מסתבר שהייתה כאן חריגה מסמכות ולהסכמה אין כל תוקף ובסיס משפטי.

למרות כל חסרונותיה של הפקודה, אני ביחד עם עוד מספר חברים מתוך המועצה, דואגים לכך שכל תו ותו יקוים בתוך עיריית נתניה. הן מבחינת סדר התנהלות ישיבות המועצה והן מבחינת אופן קבלת ההחלטות.

יש לא מעט במסדרונות העירייה וגם חברי מועצה לא מעטים שטוענים שאנו מגזימים בכך שאנחנו מקפידים יתר על המידה על קוצו של יוד. שהרי לא מדובר בעבירות חמורות חלילה, בסך הכול בעניינים פרוצדוראליים, לא מהותיים. זה כמובן לא מרפה את ידנו. כפי שיודעים היטב עמיתי היקרים מסיעת החרדיות והדתיות- “אלוהים נמצא בפרטים הקטנים” ואם לא מקפידים על הסעיפים הקטנים ו”הלא חשובים”, הדבר יכול להעיד לפעמים גם היחס לדברים היותר גדולים והמשמעותיים יותר.

דרושה חקיקת חוק חדש ומעודכן לשלטון המקומי בישראל:

הגיע הזמן שהגוף המחוקק במדינת ישראל, דהיינו; הכנסת ידאג לחקיקת חוק חדש ומעודכן עבור השלטון המקומי בישראל. יש לשים סוף להסתמכות שלנו על עקרונות מיושנים שנוצרו בתחילת המאה הקודמת בארץ זרה. חוק הבחירה הישירה משנת 1973 חיזק את מעמד ראשי הרשויות באופן מוגזם ובלתי פרופורציונאלי.

miryam_fireberg_180X270k-n_01.jpg

תוסיפו לכך שההוראות בפקודה בכל הקשור לתפקוד חברי המועצה מיושנות מאוד, ויש להן ערך מעשי קטן מאוד. בקדנציה הקודמת התקבלו במועצת העיר נתניה, החלטות כבדות משקל וחברי הקואליציה גיבו כמעט באופן אוטומטי את החלטות ראש העירייה, מבלי לדעת במקרים מסוימים על מה הם בעצם מצביעים. לא לחינם היה מי שכינה את המועצה הקודמת כ’תיאטרון הבובות של מרים’. במקום שיתנהלו דיונים אמיתיים בסוגיות המרכזיות, הופכות ישיבות המועצה במקרים רבים לבימה של השמצות ודיונים עקרים וגורמת לתסכול רב בקרב החברים.

דבר נוסף שראוי לתת עליו דגש הוא שבטרם חקיקת חוק הבחירה הישירה, היו חברי מועצת העיר הם אלו אשר בוחרים את ראש העירייה. הם גם נהנו מסמכויות נרחבות בניהול תחומי האחריות שלהם. מאז שמרבית הסמכויות עברו לראש הרשות, משמשים חברי המועצה המחזיקים תיקים בעירייה למעשה רק כיועצים של ראש העירייה. מקור הסמכות שלהם הוא האצלת סמכות מראש העירייה בלבד.

יש לדעתי מקום לשחזר את אופן התנהלות המועצה המקומית בדיוק עם פי המודל שבו מתנהל השלטון המרכזי בישראל. בממשלת ישראל, השרים ממונים כל אחד על תחום, כאשר ראש הממשלה הוא ראשון בין שווים. במצב הנוכחי אין כמעט לחברי המועצה משמעות אופרטיבית מלבד פיקוח על הנעשה ברשות, ניהול התקציב והשפעה לא מעטה בתחום התכנון והבניה. הגיע הזמן שהגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה ומקרב חברי הכנסת ישים את נפשו בכפו ויעשה את השינוי המתבקש.

_________

הכותב: אדיר בנימיני, חבר מועצת עיריית נתניה. בעל תואר שני (M.A) במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר שימש כיועץ שר הפנים לענייני תכנון ובניה, כבאות והצלה ורישוי כלי ירייה. מועמד מס’ 18 ברשימת שינוי לכנסת.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

דילוג לתוכן