המחברים מניחים שהשיעור הגבוה של הסובלים ממיגרנה בקרב הגברים שעברו טיפול הורמונאלי הוא תוצאתי לטיפול
המחברים מניחים שהשיעור הגבוה של הסובלים ממיגרנה בקרב הגברים שעברו טיפול הורמונאלי הוא תוצאתי לטיפול קרי מותנה בהורמונים הנשיים – אסטרוגן.
migrena_t180k-n_2004_01.jpg
הירחון NEUROLOGY מביא במהדורת החודש, מחקר קליני המצביע על הקשר ההורמונאלי של המיגרנה. זמן רב נחשבה המיגרנה כמחלה “נשית”. בשל שכיחותה העודפת של המיגרנה בנקבות, ניסו לקשר זאת להורמוני המין הנשיים.
אחת הדרכים לבחון את הקשר זה היא הערכת הופעת המיגרינה בגברים הנוטלים הורמוני מין נשיים או חומרים המדכאים את הפעילות ההורמונאלית הזכרית, או שניהם גם יחד.
מהקבוצות השכיחות המבצעות את שתי התופעות אנו מוצאים את הטרנס-סקסואלים. גברים אילו מנסים לשנות זהותם המינית ומראם הזכרי ע”י נטילת הורמוני מין נשיים ודיכוי ההורמונים הזכריים.
הנושא הנידון נבחן, איפוא, בקרב 50 גברים שעברו במקביל לטיפול ההורמונאלי גם ניתוח “לשינוי המין”.
כל המשתתפים קבלו שאלון שבחן אצלהם שכיחות כאבי הראש ותסמיניו הנלווים.
ב-13 מהמשתתפים (= 26%) היו כל הקריטריוניים האבחונים להגדרת מיגרנה, או מצב שהוא קרוב לודאי מיגרנוטי.
שיעור זה, דומה לשיעור המיגרנות הנמצא בנשים.
המחברים מניחים שהשיעור הגבוה של הסובלים ממיגרנה בקרב הגברים שעברו טיפול הורמונאלי הוא תוצאתי לטיפול קרי; מותנה בהורמונים הנשיים – אסטרוגן.
אחת ההנחות באשר לדרך פעולת האסטרוגן במצבים מיגרנוטיים היא פעולתו להרחבת כלי הדם דרך מנגנון החנקן החד חמצני – NO.
מנגנון זה שונה בין נשים לגברים גם בהקשר של מחלות לב, אולם במצבים של טרנס-סקסואלים, נמצא ע”י הקרדיולוגיים שמנגנון יצירת ה-NO דומה בהם לנשים, מה שמחזק את ההנחה שמנגנון דומה פועל גם בהקשר להופעת מיגרנות.
עם זאת אין החוקרים סבורים שזהו המנגנון היחיד להסבר ההבדל בין גברים לנשים.
__________
הכתבה הובאה באדיבות פורטל הבריאות הישראלי starmed
Add Comment