אז באה לה עוד הצעת חוק, שמנסה לבטל עיוות ארוך שנים כאורכה של גלות עם ישראל בארצו, ויאסר (אולי) תשלום חסר כל הגיון ותרבות – של תשלומי פנסיה ל”פנסיונרים” בני 40…)
Nissim_Gabbay_180_08.jpg
הצעת החוק שתועלה בכנסת בשבוע הבא, על איסור תשלומי משכורות/פנסיות כפולות, היא עוד קצה קרחון לסירחון
שמנסים להפיג באוקיאנוס השחיתות הכללית במדינת ישראל. ככל שמועלות הצעות טובות, יוזמות ראויות ונסיונות ייצוב המערכת הפרועה (בעיקר הציבורית) בישראל, כך אני מרגיש רע יותר. מבחינתי, אליה וקוץ בה?
כי המציאות ההרסנית בכל אתר, בכל תחום, בכל גילוי “מדהים” חדש – נותנת לנו בבואה כה קשה, שהאמת המסתתרת והיודעת כי השחיתות כבר התפשטה כמו סרטן ממאיר לגרורות אינסופיות – ממש לא משאירה כל סיכוי לאיזושהי תקווה, אפילו תבואנה עוד אלף הצעות חוק פרודוקטיביות ומתקנות עיוותי עבר.
הרי לא ניתן לתקן עוולות הנערמות לגבהים בלתי אנושיים – באמצעות אותה מערכת המושמצת כל יום, על כל צעד ושעל. וכי לא שולמו משכורות עתק, במשך כל השנים, לכל כך הרבה “אנשי שלומנו”, ללא כל פרופורציה?
אז היו צעקות.
היו ויכוחים.
היתה מחאה.
The Knesset_t180_01.jpg
אזזזזזזזזזז?! משהו השתנה? האם הם לא בנו לעצמם וילות פאר, להם ולכל אחד מילדיהם, ורוב זמנם בילו בטיולים בחו”ל? ואגלה לכם “סוד” קטן, שאותו אני אוסר עליכם לגלות – אפילו לא לאשה: האם נבחרי הציבור זקוקים בכלל למשכורתם?
אתם ואני יודעים שאילו “עבדו” בהתנדבות, לא היה נגרע מאומה מעושרם. הם מגובים ע”י כל המי והוא, מחוברים לכל שואי הארץ והעולם, מתעסקים עם כל בוחשי העיסקאות – ותאמינו לי שאת הרווחים שהם עושים “מהצד” – אף אחד לא יכול לאמוד בכמויות סבירות.
אם חשבתם לרגע שמדובר “רק” בסידורי ג’ובים לעת פרישה מהחיים הציבוריים, להם ולמקורביהם – כמו אחד הסיפורים בסוף שבוע זה בתקשורת… הצחקתם אותי ואותם.
אם חשבתם שצירוף האדמות “החקלאיות” הרבות לנכסי “אריק ובניו” זו המילה האחרונה וגולת הכותרת של רווחי מאמציהם הכבירים כנבחרי ציבור, גילגלתם אותנו מצחוק.
אז באה לה עוד הצעת חוק, שמנסה לבטל עיוות ארוך שנים כאורכה של גלות עם ישראל בארצו, ויאסר (אולי) תשלום חסר כל הגיון ותרבות – של תשלומי פנסיה ל”פנסיונרים” בני 40…) שמשום מה כוחם עוד במותנם לקבל משכורות עתק בנוסף לפנסיה, עבור רצונם העז “להמשיך לשרת את המולדת”.
ראשית, טרם ראינו את שימון פרס מצטער על קבלת הסכומים הנאים הללו לאורך שנים. גם את שרון, לא נראה שיקפוץ מרוב שמחה על הרעיון, כי רק “הנזק והטראומה” שהוא עלול לעבור באי אכילת שתי כבשים ליום, מביאה אותו לסף טירוף.
אבל מיודעיי וקוראי מאמריי – יודעים כבר ש”טראומות” נבחרי הציבור ממש “מזעזעות” אותי. אני לא ישן בלילות לנוכח מבטי התמהון של נבחרי הציבור ש”אינם מבינים” מדוע כולם ב”עליהום” עליהם…
אני מודה שאני “חרד” לתוצאות “הרסניות” שמא לא יבואו יותר ה”טובים ביותר” לשרת אותנו, את העדר הציבורי…
אני תומך נלהב בהצעת החוק, אבל כבר לא יודע אם להיות ציני, רציני, או הומוריסטי. את הלבטים הללו, אני משאיר לכם. למה? אינכם חלק מהעם?…
Add Comment