חג סוכות שמח

מבזקים חדשות ‘כאן ישראל’

101 הזעקת עזרה מדא

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

טקס חילופי שרים

הטקס בהשתתפות השר הנכנס ח"כ עודד פורר, השר היוצא ח"כ אלון שוסטר, שר האוצר ח"כ אביגדור ליברמן ומנכ"ל המשרד ד"ר נחום איצקוביץ'.

פורום כאן נעים

המדריך לבחירת המלון המושלם

הקיץ כבר כאן, ואיתו גם כל הפירות המתוקים! אז כיצד נבחר את המלון המדוגם ביותר? מדריך שירות ההדרכה והמקצוע, נביל עומרי, עונה על כל השאלות!

מפעל הפיס

שומר הראש וויטני יוסטון

וויטני יוסטון הייתה זמרת פופ, רית'ם אנד בלוז, גוספל וסול, כותבת ומלחינת שירים, ושחקנית קולנוע אמריקאית. אחת הזמרות המצליחות והמפורסמות של סוף שנות ה-80 ושנות ה-90.

טיפים לאחסון פירות וירקות

כמה פעמים כבר עשינו את אותה הטעות וקנינו ירקות ופירות בכמויות שיכולות להספיק גם לעוד שנה, אבל אז - באסה! נאלצנו לזרוק אותם. *לא עוד* משרד החקלאות פה כדי לעזור ולהאריך עוד יותר את חיי המדף שלהם! צפו בסדרה הקטעים וכנסו עכשיו:

101 הזעקת עזרה מדא

פסיכולוגיה

מחקר: אהבה אימהית – לצאצאים אמיצים יותר

0
0

שהמחקר מחזק את ההערכה לגבי חשיבותה של אימהות תומכת: “חוויות מגיל מוקדם עשויות להשפיע על ההתנהגות לכל החיים.
מחקר: אהבה אימהית - לצאצאים אמיצים יותר
mother_child_180k-n_01.jpg

תוצאותיו של מחקר חדש עשויות לשמח אמהות שמרבות להרעיף אהבה על ילדיהן. חוקרים באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול מצאו, שגורי חולדות שנהנו מביטויי אהבה רבים מצד אימותיהם, עברו שינויים פיזיולוגיים שגרמו להם להיות פחות רגישים למצבי לחץ. מאידך, גורי חולדות שסבלו מחוסר מגע אמהי התאפיינו בפעילות גנטית, שגרמה לנטייה להפגין חרדה מוגברת במצבי לחץ. המחקר מתפרסם בגיליון חודש אוגוסט של כתב העת Nature Neuroscience ועליו דיווחה אמש תחנת הרדיו של גלי צה”ל.

קבוצת החוקרים בראשות הנוירולוג מייקל מיניי, בחנה את ההבדלים בין שני סוגי הגורים בהקשר של פעילותו של ההרומון גלוקוקורטיקואיד, המופרש במצבי לחץ. בעבר נמצא שחולדות שגודלו בתנאים של מגע אימהי אינטנסיבי נוטות לייצר באזור ההיפוקמפוס שבמוחם יותר קולטנים שמגיבים עם הורמון הגליקוקורטיקואיד.

כמות נמוכה של קולטנים מסוג זה, נמצא במוחן של חולדות שלא פונקו על ידי אמותיהן. החוקרים, מצאו שככל שכמות הקולטנים גבוהה יותר, פוחתת נטיית החולדות להגיב בחרדה למצבי לחץ.

במחקר הנוכחי נמצא מקור ההבדל בין החולדות המפונקות לחברותיהן המפוחדות: ביום הראשון לאחר הלידה נוצרים במוחם של חולדות משני הסוגים חלבונים שמונעים את יצירת קולטני הגלוקוקורטיקואיד.

בשבוע השני, לחיי החולדות פוחת ריכוז חלבונים אלו רק בקרב הגורים שזוכים למגע אימהי. בנוסף, פתיחת אריזת הגנום בתאיהן של החולדות המפונקות מאפשרת יצירה מוגברת של הקולטנים. החוקרים מצאו ששני השינויים הללו – שאינם מתרחשים בגורי חולדות שלא זוכים לפינוק אימהי – משפיעים על החולדות במהלך כל ימי חייהן.

עדיין לא ברור מה תוקפם של ממצאי המחקר לגבי בני אדם, אך הנוירולוג רוברט ספולסקי, טוען שהמחקר מחזק את ההערכה לגבי חשיבותה של אימהות תומכת: “חוויות מגיל מוקדם עשויות להשפיע על ההתנהגות לכל החיים. המחקר הנוכחי חושף את הבסיס הגנטי באופן חסר תקדים”.

מתוך: Science News; תרגום: גל רז. תחנת גל”צ.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

דילוג לתוכן