… ולכן אתמול הייתי בכנס גדול של האיחוד: העבודה/עם-אחד בנתניה
הליכוד, אתמול היה בצל כבד, לאור ההתארגנות האדירה של רוב חברי מפלגת העבודה ש”שבעו” מרורים בשנים האחרונות. כי וותיקי מפלגת העבודה, וצעיריה המתארגנים, כבר מזמן לא נמצאים בקו אחד עם בכירי המפלגה שאצים רצים להם להכנס לחיקו של אריאל שרון, לקבל וולוו ומשרד… ומינויים לחברים… כי הבחירות בפתח.
Nissim_Gabbay_180_08.jpg
אז לי נמאס לשמוע ולראות את הורסי מפלגת העבודה, אלה שאינם נמצאים בתנופת השמחה של העממיות החודרת למפלגה, עם המסר החברתי/כלכלי שהפיח בה עמיר פרץ המצטרף החדש ישן.
אני כבר לא מסוגל אפילו להתקיף את חדלונם ותאוות השררה של כל העלובים הללו, שמוכנים שוב להכנס לממשלת שיתוק, עם כל ההרס הודאי למדינה. כן, למדינה ואח”כ למפלגה.
שמעון פרס – עוף החול, המרחף לו ברחבי העולם ומתחבק עם גדולי המנהיגים, שלמעשה מקווים כי “הסוכן” שלהם יעשה עבורם את העבודה ברמיסת ישראל אל מול הפלשתינאים.
כך גם רואים את פואד, סנה, רמון, וכל יתר הגברדיה חסרת הערך, אשר מקבלת תנופה רק בעיתות בחירות, עסקנות, ותככנות.
אז הגיע הזמן לשינוי בפוליטיקה הישראלית.
shimon_peras_100_001.jpg
נמאס כבר מהקיבעון שמפלגת הליכוד שרמסה כל חלקה טובה, תמשיך לחלק בין עסקניה את עוגת המדינה.
נמאס כבר משרון, שעשה הכל כדי לשרוד נגד ביבי. הוא התחיל בכסאח נגד הפלשתינאים, נשבר באמצע – בגלל חקירות המשטרה נגדו, עבר שמאלה תוך ריסוק מפלגתו, מחפש את העבודה שירקה לו בפניו יותר משלוש שנים – ו”הכל מותר בפוליטיקה”.
קדחת!!!
בתווך יש עם.
אנחנו בני אדם הנאנקים בין טרור למציאת פת לחם – ונמאס לנו.
רוצים הנהגה חדשה, בליכוד ובעבודה.
לא רוצים תנועות כמו שינוי החורטות על דגלן טוהר מידות, ומראות לנו את השחיתות במיטבה.
רוצים צעירים שיקומו ויניפו דגלים חברתיים, תרבותיים, כלכליים, ו… שפויים.
אז רגע לפני האחדות הנרקמת בין שני עלובי החיים, שרון ופרס, הגיע זמנו של העם הנדכא לומר את דברו.
Add Comment