ראש הממשלה רשאי לבנות את ממשלתו כרצונו, ומעולם לא היתה בכך שום תופעה נלוזה. יתרה מזאת. ראש הממשלה לא מיהר להעיף את כל “שרי הימין”: המפד”ל ואלה שב”ליכוד”.
Nissim_Gabbay_180_08.jpg
כל מי שמכירני לעולם לא יחשוד שאני גרופי של אריאל שרון. אבל יש לי הרבה דברים מחזקים לומר לו היום, אחרי ה”עליהום הקולקטיבי” של כמעט כל גווני הקשת הפוליטית, דוברי מימשל למיניהם, ואנשי תקשורת מרהיבי מילים.
כי מה בסה”כ עשה שרון?
ראש הממשלה, ראה, כי תוכניתו המדינית שמקבלת תמיכה ציבורית רחבה וחזקה ביותר – עלולה ליפול על חודם של כמה שרים שמעדיפים עיקשות מפלגתית, על פני ראייה רחבה של כל המערכת.
אמת. האיש שרון, עשה מהפך אדיר באידיאולוגייה שלו, אם כי יהיו רבים שלא יתפלאו כל כך, עקב עברו של האיש. אבל צרי העין ו/או חדי הראייה – לא ינתקו את מהלכו האחרון להתנתקות – מכל הארועים ה”משפחתיים” העוברים עליו ועל בניו.
אבל. משקיבל ראש הממשלה, את ההחלטה לעבור מחושך לאור, מארץ ישראל השלמה עם תוכניות הבנייה המסיבית גם בחלקים הכבושים (שאכן, ניכפו עלינו במלחמות קודש) – לעבר חזון של חיים שלווים בגבולות קטנים יותר, אבל עם אופק של צמיחה כלכלית, שיתוף בינלאומי ואולי אפילו הזדמנות די נדירה לרתום את הפלשתינאים בהמשך – לדרך חדשה.
saron_arik_t180k-n_2004_01.jpg
כל זה לא יכול להיעצר בידי כמה שרים שהדרך לא אצה להם. כל זה לא יכול להעצר ע”י מלחמות עולם תוך מפלגתיות – במפלגות לוויין.
כל זה לא יכול להיבלם בשם חופש הדמוקרטיה. כי…
כי לא הופרה כל דמוקרטיה, ובכלל לא נסתמו פיות.
ראש הממשלה, רשאי לבנות את ממשלתו כרצונו, ומעולם לא היתה בכך שום תופעה נלוזה. יתרה מזאת. ראש הממשלה, לא מיהר להעיף את כל “שרי הימין”: המפד”ל, ואלה שב”ליכוד”.
הוא לא רץ באטרף למפלגת “העבודה” וביקשם להצטרף מיידית במקום כל המורדים.
אריאל שרון, בעניין זה היה מאוד לוייאלי. הוא עשה הכל, שמיניות באוויר, גלגולי בטן… כדי לשמור על הרכבה הימני של הממשלה ואיתה להעביר את התוכנית הנתמכת כאמור ע”י רוב מוחלט בעם ובכנסת.
אבל הקטנים התעקשו ועשו קולות של פילים יורדים במורד הגבעה…
אז מה עדיף?
ללכת לנשיא? בשבילי אישית, ובשביל רבים, זה היה עדיף. אבל למדינה?…
או נניח, להפסיק ללכת בדרך ההתנתקות? אחרי כל הטרראם? אז מה נקבל? קיפאון? הרי אף אחד לא מאמין שאם נשבור את כל הרעיון ונחזור לסתם חיסולים, עוד בנייה בשטחים וכו’ – פתאום יקום עראפאת ויבקש לעשות שלום עם ישראל.
נכון? האם הכלכלה במקרה כזה – תשגשג?
אז רבותיי וגבירותיי, אוהדי שרון והמתנגדים לו, בואו נודה: לא נשברו כל כלים, לא נפרצה שום דמוקרטיה ולא התגלתה כל דיקטטורה.
שרון, בסה”כ פיטר שני שרים, העביר תוכנית עקרונית
ביחד עם שרים מתנגדים במפלגתו – וכעת אין דבר בעולם שיעצור שיגשוג המדינה שהיתה נתונה בסאגה בלתי נסבלת שנים רבות.
אין דבר שיעצור?
עם ה”הערכה” שלי לפוליטיקאים בישראל, אני עם יד על הדופק.
_________
הכותב נסים גבאי, משמש כיום מנהל קהילת “פרצופה של המדינה”, באתר החדש של “מעריב” www.nrg.co.il.
Add Comment