השר ליברמן לא בממשלה, אז הוא לשעבר – יש אלוהים.

הוא אפילו לא ח”כ – אז הוא מחוץ לנבחרים – אלוהים גדול. ואני אפילו לא אדם מאמין…
Nissim_Gabbay_180_08.jpg

אחרי הודעתי הדרמטית והאמיתית שאני לא מתערב יותר
בענייני התחבורה בישראל – נושא שהיה פרוייקט חיי, אין
ספק שאחד הגורמים לכך היה השר האיום והנורא, איווט
ליברמן.

טוב, הוא היה רק הקש ששבר את גב הגמל, כי כמו שציינתי לא יכול להיות שרק 8 איש (כולל השר) יתפנו כדי לדון בעלייתו הדרסטית של גרף הקטל בדרכים.

גם לא יכול להיות ששני דוברים מתוך שלושה, יהיו – אחד בעד העלאת מהירות הנסיעה המכסימלית, והשני בעד הורדתה. כל זה נבעט באבסורדותו, כאשר למחרת מפרסמים, כי יש החלטה להעלות את מהירות הנסיעה ל-110 קמ”ש, שזה גם כן “ביג-דיל”… ונתעלם מעשרות שנים שאני עובד על זה.

avigdor_liberman_101X133_01.jpg

אז ההפסד של איווט ליברמן, כשר בטחון… מה לא? הוא לא היה שר בטחון? אה, רק דיבר על בטחון, הבנתי.

אז חסרונו של האיש הזה, ממש לא יורגש, לא כ”איש בטחון” כי בכל זאת נשאר שאול מופז, לא כשר תחבורה – כי לא עסק בזה, ובטח לא כסמן תרבותי מי יודע מה, שאפילו אם בני סכנין הכניסה קצת אופורייה למירקם העדין בין יהודים וערבים – הוא היה צריך להרוס אפילו שמחה ספונטנית זו.

לדעתו המעוותת של ליברמן, אותו רגע של פרץ שמחה גדול שתפס בכמעט כל רבדי האוכלוסייה על שסינדרלה ערבית מעורבת ביהודים ושחקנים זרים, העפילה לחבק את גביע המדינה בכדורגל, הוא רגע מתאים מבחינתו כדי להסביר את מישנת השינאה שלו לכל דבר שאינו ימין קיצוני וקיצוני ממנו.

אבל ליברמן, הוא ממש לא הבעייה היחידה.

sharon_a_100_00002.jpg

כמוהו שרים וחכי”ם שעוסקים במה שבא להם. מתרועעים עם מי שעתיד לבחור בהם, נהנים ממנעמי השלטון הקיים עם הרבה תקווה לפנסייה העתידית לכל ימי חייהם… ואם חו”ח לא יצליחו לשרוד…

ראו את “העתיד השחור שלהם”: כדוגמה, הנשיא לשעבר נבון. הוסיפו לו עוד 9,000 ש”ח, בחודש, כך שישתכר קרוב ל-50,000 ש”ח מיותרים, על חשבוננו, כשרוב העם בכלל לא זוכר אותו. לא רק לא זוכרים אותו, אלא אחרי חוצפה כזו בלשון המעטה, אין מי שמוכן לזכור אותו.

אבל גם ה”לשעברים” הרבים שלצערינו זוכים לאור מן ההפקר, אינם הסירחון היחיד. יש עוד והרבה עוד.

ראו את עמרי שרון, כעוד דוגמה. קצרה היריעה מלכתוב על האיש הנראה תמיד כמי שזכה זה עתה בלוטו: שלי, שלי… ואכן הוא זכה, בדרך מגעילה ציבורית, בדרך מבחילה אינטליגנטית, בדרך דוחה – “דמוקרטית”. אבל החוק, והמחוקק עמרי… לצידו… והכח… והכסף… וה”חברים”… ממש יופי.

אז לא.

sharon_omri_100_01.jpg

הם לא בראש אחד איתנו. הם בשלהם ופנייתם אלינו היא רק כמה חודשים לפני הבחירות. הנה או-טו-טו כנראה, שרון נופל, נאלץ ליפול, מופל, או השד יודע איזו סיטואציה פוליטית תביא לבחירות… ופתאום תראו איך שכל הלא יוצלחים הללו, קורנים מאושר מאולץ, מחייכים אליך, אפילו מדברים ומצטלמים… ואתה ואת… רק תבחרו בין נבלה לטריפה.

אין הרבה אופציות.

לא לבחור בכלל “לא דמוקרטי”. לעזוב המפלגה ולבחור באחרת “בגידה”. לחשוב על הקמת גוף חדש – אין אמונה. אז מה לעשות? אן. דן. דינו? או – מה שהיה יהיה? או…

אבל זה לא משנה, כי אחרי הבחירות יעשה ראש הממשלה הבא – מה שהוא רוצה, יעשה כל ח”כ – מה שאשתו רוצה, ויעשה כל מינוי פוליטי – מה שחברה שלו/ה רוצים.

אך – איזה יום יפה, השמש כבר זורחת…

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח