עלינו לראות את ירידת מספר החקלאים כעובדה קיימת שלא ניתן להילחם בה. אין זה אסון אם במקום להתפרנס מחקלאות, תשמש אותה קרקע לפרנסה חלופית. אך יהיה זה אסון חברתי אם הישובים לא יוכלו להמשיך ולהתפרנס.
מינהל מקרקעי ישראל החל לאחרונה, לאכוף במרץ את נושא השימושים החורגים במושבים ובקיבוצים והשימוש בקרקע חקלאית למטרות אחרות בתחומי המסחר, המלאכה והשרותים. תופעת השימושים החורגים אכן התרחבה בשנים האחרונות וזקוקה להסדרה באופן מידי, אלא שפעולות האכיפה והריסת המבנים שמבצע מינהל מקרקעי ישראל, צריכים להיות מלווים בתכנון מחדש, שיעגן את נושא התעסוקה שאינה חקלאית בהתיישבות.
rayhman_yaron_100_02.jpg
ריבוי העסקים הקטנים במושבים ובקיבוצים נובע מכורח יותר מאשר מרצון. בשני העשורים האחרונים חלה שחיקה של מעל לשני מיליארד שקל בהכנסה השנתית הכוללת נטו מחקלאות והואץ תהליך פליטת חקלאים ממעגל היצור.
אם בשנת 1990 היו בארץ 48 אלף חקלאים הרי שהיום מספרם מגיע ל-18 אלף בלבד, והוא ממשיך לרדת מדי שנה. אלו שפסקו להיות חקלאים ונמצאים עדיין בגיל עבודה מחפשים לעצמם מקור תעסוקה חלופי. חלקם מצא אותו מחוץ לתחום הישוב וחלקם פיתח עסק קטן בסמוך למקום מגוריו – לפעמים ללא אישור חוקי, אותו לא ניתן היה לקבל.
הבעיה היא שעד היום האופציה של הפעלה בלתי חוקית של עסקים היא היחידה שעמדה בפני החבר. האפשרות של פניה לרשויות לקבלת היתר אינה מעשית אם בשל המגבלות על שימוש למטרה לא חקלאית בקרקע ואם בשל בעיות בירוקרטיות בקבלת האישורים.
האינטרס לאפשר לחברי המושבים והקיבוצים להתפרנס בתחום הישוב ולא להפוך את אותו למקום ללינת לילה אינו של חברי הישוב בלבד אלא גם של המדינה. הרעיון של עצמאות תעסוקתית עמד בבסיס הקמת ההתישבות הכפרית בישראל. אילו המתכננים היו רוצים שהקיבוצים והמושבים יתפקדו כפרברים מפת ההתישבות היתה שונה לחלוטין.
עלינו לראות את ירידת מספר החקלאים כעובדה קיימת שלא ניתן להילחם בה. אין זה אסון אם במקום להתפרנס מחקלאות, תשמש אותה קרקע לפרנסה חלופית. אך יהיה זה אסון חברתי אם הישובים לא יוכלו להמשיך ולהתפרנס.
ההצעה שאישרה מועצת מקרקעי ישראל לפני מספר חודשים להעניק לכל בעל נחלה אפשרות להשתמש ב-250-500 מ”ר לפיתוח מקור תעסוקה היא פשרה ראויה שיכולה להבטיח את קיום הישובים בעידן המודרני.
יש להצטער על כך, שאלו שאינם מסוגלים לראות את ההתישבות מתאוששת כלכלית ועומדת על רגליה פנו לבג”צ וגרמו לעיכוב יישום ההחלטה. כאן המקום לקרוא לשופטי בג”צ להעניק לדיון בנושא זה עדיפות עליונה שכן פרנסתן של עשרות אלפי משפחות תלויה בפסיקתם.
על מינהל מקרקעי ישראל לקבוע תקופת ביניים שבה ישקלו בקפידה הפעולות הכוחניות המבוצעות בתקופת הביניים נגד עסקים לא חוקיים במושבים ובקיבוצים, בהתחשב בכך שלחברי ההתישבות אין עדיין חלופה הגיונית וסבירה לפרנסה במקום מגוריהם.
_________
* הכותב ירון רייכמן, הינו מנכ”ל ברית פיקוח.
Add Comment