משהו מאוד משובש בהבנה של בניית ישובים פורחים, גם בשם הבטחון, אולי אפילו להחדרת מוטיבציה בצד השני שאלה קלפי מיקוח לעת שלום… ופתאום… קחוווווו. קחו, זה שלכם, אוייב יקר. למה? ככה!
אקדים ואומר בעמידה זקופה בהצדעה לדגל ישראל – כי אני מהמתנגדים הקשים להתנתקות היזומה ע”י אריק שרון, ראש הממשלה. אבל מיד אבשר, לכל מי שיהיה לו הכח לקרוא שורות אלה, כי כוונתי לתקוף את עמדתי בחרוף זעם. כן, בדרך זו אבהיר ביתר אמינות ותוקף את אמיתות ונכונות טיעוניי.
Nissim_Gabbay_180_07.jpg
ההתנתקות היא ללא ספק אחת התופעות הלכאורה סבירות, שהרי סוף סוף מחליטים להחזיר שטחים כבושים לאוייב שאומנם ניסה
להכחידינו, אבל אחרי כל כך הרבה שנים מי זוכר, על אחת כמה וכמה כאשר העולם השתנה, ההומניות בשיאה, האיחוד האירופאי
בהתהוותו – ואירועי ה-11 בספטמבר שינו את כללי המשחק בגלובוס.
גם הפוליטיקה לא מה שהיתה פעם. האידיאולוגיה הימנית, דתית, חזונית – “מכרה” עצמה כבר מזמן בעבור “נזיד עדשים” שלטוני – ממש ללא מחיר.
היום, כבר ניתן לבוא למרכז ה”ליכוד” ולבקש אישור הקמתה של מדינה פלשתינאית, “גרין כארד” לנטישת התיישבות מקובלת גם ע”י השמאל ואפילו הסכמה, כי אפשר בקלות לא מעוררת תהייה – לנטוש חברים קואליציוניים מאמינים, ימניים, טבעיים – ולהתחבר לחברי החזון “הנוראי” של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון ומפא”י.
אז מה בכלל הבעייה בהחלטה שכנראה 60% מהעם בעד, ו”רק” 40% נגד?!
אוסיף שמן למדורה, ואקח את הנתון הבא כנייר עבודה: 60% מחברי ה”ליכוד” יצביעו בעד ההתנתקות ו-40% נגד! איך אני?!
אז?! או, זאת השאלה.
האם כך בונים מדינה? ככה קובעים מדיניות? כך מוכרים את עתיד ילדינו, בשיטת הגרף ה”חזק” ב-20%?! רגע, רגע. תאמרו בוודאי: “האיש אינו מבין דמוקרטיה”…
באמת?!
האם המספרים היבשים עושים לכם משהו?! לי ממש לא, ותראו שאפילו מספרית אני הולך להכניס ל”בעדניקי שרון” את העז.
מי אלה ה-60%?! האם אלה כוווווולם?! או שמא אלה רק העונים למיפקד?! מה עם היתר?! אולי דעתם לא נתבקשה, כי אולי לא היה בכלל דיון ענייני – אלא רק איומי כח, איומי כסאות, איומי “תן לי ואתן לך” – ולכן העקרונות המחשבתיים העמוקים בכלל לא הגיעו לדיון?!
כי משהו מאוד משובש בהבנה של בניית ישובים פורחים, גם בשם הבטחון, אולי אפילו להחדרת מוטיבציה בצד השני שאלה קלפי מיקוח לעת שלום… ופתאום… קחוווווו. קחו, זה שלכם, אוייב יקר.
למה? ככה!
יש מין דמוקרטיה כזו במדינה, שכל מיני תככיויות מאפשרות למנהיגים לעשות במדינה כבתוך שלהם.
אל תבינו אותי לא נכון: זה לא רק שרון!!! אבל כנראה שהכל “חלף עם הרוח” – ולאו דווקא סרט ישן נושן וטוב… אבל נחזור לרגע למספרים.
האם ה-60% הכוללים את הערבים (כמובן) הם פיירים?! אני לא מדבר על דמוקרטיה, זכות שווה וכד’. אני מדבר על כך שלמרות נאמנותם של ערביי ישראל (דבר שבאמת מעלה סימן שאלה פה ושם, לפחות לגבי חלקם) – האם מוסרית זה “פייר” שהם יאמרו את דברם בנושא ש”בטח הם בעד החזרת שטחים לבני משפחותיהם הפלשתינאים”?! האאאאאאאאאא?!
לכן, אינני קונה מראש שום תוצאה של המיפקד המוזר הזה ועוד – רק בתחום הטריטוריאלי של ה”ליכוד”. הרי זה הפוך על הפוך. בסוף הם לא יוכלו “לפגוע” במנהיג שלהם, ואת העוגה הזו שיצאה מתנור שלא הודלק – נאכל כולנו. זה שהפלשתינאים שותפים למסיבה – גם כשלא הוזמנו – חבל”ז.
כי מה שלא יהיה, התיקו פחות או יותר שייצא, יוכיח קבל עם ועולם שדיון אמיתי לא היה, החלטה על עקירת אזרחים נאמנים נתקבלה ע”י גחמה של אדם אחד – ויהיה זה ראש הממשלה הכי חזק ו/או השנוי במחלוקת ש”נפל” עלינו בתקופה שכל ההתנתקות גרמה לנו ל”ארוע מוחי” עד כי נמשיך לומר לו: “אריק, אוהבים אותך”. “אריק, אתה טועה, אבל נבחר בהיתנתקות למענך”.
“אריק” (זה אומר גוף משפטי קובע במדינה): “אריק, החשדות הפליליים נגדך מאוד מסריחים, מאוד חזקים – אבל אוציא אותך זכאי בעיסקת טיעון טרום משפטית – כי אינני בטוח במאה אחוז שהשופטים יוציאו אותך אשם”!!!
אני מזמין עוד נאשמים… עוד נאשם אחד… לבוא ולקבל הצעה כזו… היי רוברט רדפורד – האם זו לא “הצעה מגונה” נוסך התככים הפוליטיים בישראל?!
__________
הכותב הוא נסים גבאי, 050-206511, gabbai@012.net.il, המשמש כמנהל פורום “השלטון בישראל” באתר ynet
Add Comment