(קצת-רענן שקד “ידיעות אחרונות”); אתמול הם ירקו לבאר ממנה שתו וקיבלו משכורת ופנסיה לכל החיים, ופתאום אומר השר הקובע (לא רציתי לומר “הדיקטטור”): “לא יכולנו להצביע נגד הקואליציה…”.
איפה טומי? אבד: טומי לפיד. תיאור חיצוני: צב גדול עם שריון הונגרי מצחיק. תכונה עיקרית: לא זוכר איפה הניח את מצע החסה שלו, או את מה שהיה כתוב בו.
Nissim_Gabbay_180_07.jpg
מחוייבות עיקרית: לא לכם.
נראה לאחרונה: מתחבא מתחת לשולחן בהצבעה על הצעת חוק שתנועתו חרטה על דגלה.
קודם לכן: נראה מתחבא מתחת לשולחן בשעה שכספי בוחריו הועברו להתנחלויות.
הבעת פנים תמידית: זחוחה, מבושמת מעצמה.
חיסונים ותעודות: אין, וטוב שאין. בבחירות
הבאות יפרעו ממנו בוחריו, אבל עד אז, סביר שימשיך להיפרע מהם, מכספם, מתקוותיהם.
המוצא הישר מתבקש להחזיר את טומי לאולפן טלוויזיה כלשהו…
כעת אני מוסיף בכ”ז כמה מילים אישיות.
tomi_lapid_100k-n_01.jpg
מה קורה במדינה הזאת?!
טוב, אני יודע שכולם כבר מרטו את רוב שיער ראשיהם, אבל באמת: “מה קורה פה?!”.
פעם היתה לנו ש”ס. מפלגה מושחתת עד עברי פי פחת, ואפילו חכי”ם ושרים שלה צעדו לעבר בית הסוהר, וחלקם אף נכנסו לשם.
ומה עשו “הבוחרים” שלהם?!”.
ככל שהיכו בהם – כך רבו ו”הישריצו” מנדטים!
כעת באה “תנועה נגדית” שהדגל שלה היה “יושר” ו”חילוניות” ו”תרבות” ו”פתיחות” ו”נעליים…”.
אז העם שאוהב לשנוא כל דבר, טוב או רע, האמין שצריך שינוי. האמין ובחר 17 פעם “שינוי”.
ואז תופעה מוזרה.
כל ה-17 זחוחי דעת. מלגלגים על כל כתב שזז. מרימים ראשיהם כאילו “אני ואפסי עוד”, ועושים במדינה כבתוך שלהם.
אתמול הם ירקו לבאר ממנה שתו וקיבלו משכורת ופנסיה לכל החיים, ופתאום אומר השר הקובע (לא רציתי לומר “הדיקטטור”): “לא יכולנו להצביע נגד הקואליציה…”.
וזהו.
בזה תם נאומו לאומה.
בזה תמה מסכת ההסברה של האיש שלא סתם את הפה, בכל פינה טלוויזיונית או רדיופונית – כאשר הסביר, כי יש להילחם ללא פשרות בכל השחיתות בפוליטיקה. “אנחנו נשנה…” היה אומר.
אבל כעת הוא לא רק מבזה עצמו ובוחריו, אלא מבזה את המוסר הישראלי, וסותם עוד גולל על פתאים שמאמינים לפוליטיקאים.
תהא נשמתה של “שינוי” שהרגה נימים כה רגישים בנשמתינו – צרורה בצרור החיים.
* הכותב הוא נסים גבאי, 050-206511, gabbai@012.net.il, המשמש כמנהל פורום “השלטון בישראל” באתר ynet
Add Comment