לא רצינו מה שהיה עד היום… וזה בסופו של תהליך, עוד הרבה טרם הבחירות יביא… כן יביא לתור ארוך של מועמדים המוכנים להתמודד על מנהיגות הציבור בישראל
המפלגה החדשה, המפלגה העממית, באמא שלי – צוברת תאוצה. אני מבקש: יווכח כל אחד ואחת מכם, עצמו/ה כאילו שלכם הדבר, ובידכם ההצלחה. כתבו, דברו, העבירו מסרים – הכל בשמכם, למען אותה מטרה.
Nissim_Gabbay_180_05.jpg
אני משתדל לעשות ככל יכולתי ומקווה שבקרוב נתחיל להתארגן בצורה מסודרת יותר, כמו שאמרתי, עד רישום יחסית מהיר של המפלגה ברשם המפלגות.
הנה דוגמה לתכתובת שלי עם הפונים אליי:
שלום גם לך,
ראשית, למרות שהרעיון הוא שלי, מיד אוכיח לך שהוא יכול היה להיות גם שלך, כמו שרבים מאיתנו חושבים על דברים דומים מדי יום טרוף דעת במדינה הזו המנוהלת ע”י מושחתים.
ועוד הבהרה פרלמינרית.
אינני תוקף באשמת שחיתות דווקא את ממשלת הימין המושחתת הנוכחית, כי למפלגת העבודה המושחתת אין מה “להתבייש” במה שהיא עשתה לנו.
מכאן, שכיליד הארץ בן 56 אני בין אותם אלה שלא “קיבלו שכל” ומצאו מקום טוב לגור בו בחו”ל.
לידיעה כללית: 750,000 ישראלים ירדו בשנים האחרונות… ועוד היד נטויה, ובגדול!
אז מעבר לרקורד האישי שלי, שאני באמת מתגאה בו, אין לי כל נגיעה אישית בתוכנית לעשות כאן בישראל מהפכה דמוקרטית לטובת כולם.
כל הרעיון הוא שננתץ את כל השבלונות שהיו עד היום בנסיון הקמת מפלגות, יציאה למחאות, ונסיון לבנות כאן מנהיגים מלאי הבטחות.
במשך השנים האחרונות, באמצעות הרבה אפיקי תקשורת שיש לי נגיעה אליהם (ושלא תטעה, אין לי עדיין פרוטקציה, כדי להעביר מסר מיידי לעם דרך התקשורת…) ניסיתי ודי הצלחתי לשכנע את הציבור – לא ללכת לבחור!
למה?
כי כמוך כמוני כמו רבים, הגעתי למן ייאוש חסר תקווה מנסיון לשכנע את המערכת הפוליטית להשתנות ולהתחיל לדאוג לאוכלוסיה הבוחרת, ולא לעשות במנעמי השלטון כבתוך שלהם.
חוסר התקשורת המינימלי הזה עם הנבחרים, הביא לא פעם לנסיונות של גופים להקים מפלגות חדשות, עם המון תקווה (תקווה אמיתית – מוכן להודות) להביא בשורה נקייה וחדשה לבוחרים.
אבל אליה וקוץ בה.
כל המפלגות הללו נכשלו, בגלל… מריבות פנימיות. גם אלה שצלחו חלק מדרכם, התחילו להרגיש את הצלחת קרובה לאפם, ומשם הדרך היתה קצרה למיאוסם בעם.
לכן החלטתי להפוך את כל הקערה על פיה, תרתי משמע. גם לא להכנע בשיטה של לא ללכת לבחור כמחאה – שהרי זה לא מספיק חזק לכל אותם מקורבי מפלגות שיחגגו עם העוגה לעצמם וגם ללכת עם ההמון, במקום למהפכה צרפתית, במקום להפיכה כמו ברוסיה וכד’ – ללכת עם ההמון כמפלגה עממית לקלפי ושם להוכיח, כי הכח האמיתי הניתן בידי הבוחר יכול לפעמים גם לשמש אותו לתועלתו.
אז מהיכן לוקחים את המנהיגים הטובים, עם כל ההמון ילך לבחור במפלגת העם?
למרבה הפלא, התשובה בגוף השאלה.
אם עד היום ניסו לחפש דמות מרשימה להנהגת מפלגה חדשה, דמות שלא דבק בה רבב ציבורי, דמות עם רקורד – אחת משתיים קרה: או שאף אדם רציני לא היה מוכן להוציא עצמו מחייו הנוחים והרחוקים מהבוצה הפוליטית, או שהאיש היה אהוד רק על קומץ אוהדיו – וקשה היה לבוא עם חבורה קטנה המעמידה דמות “יפה” בראשם, עד לסחף ציבורי כולל.
מכאן הרעיון של כולם יחד.
אם ההנחה היא שרוב העם אינו מאמין בפוליטיקאים הנוכחיים, ואם רוב העם מיואש מכל נסיונות השינוי של המפלגות החדשות שניסו להוכיח טיבם – ולא הצליחו לשרוד, למה שלא נצהיר, כי כולנו נרתמים יחד לשינוי המצב?! כולנו ללא הבדל גישה מדינית (כי לדעתי זה הדבר היחיד שמפלג את העם – ולא בצדק, כי הפתרון הבטחוני יבוא מהר מאוד אם העם יהיה מאוחד ואז האוייב יישא ויתן עימנו ויעשה שלום בתנאים שבסוף יהיו טובים לנו) נעלה לשלטון עם מפלגה חדשה שכותרתה:
לא רצינו מה שהיה עד היום… וזה בסופו של תהליך, עוד הרבה טרם הבחירות יביא… כן יביא לתור ארוך של מועמדים המוכנים להתמודד על מנהיגות הציבור בישראל, שמוכן לשנות את שחור חייו.
מאחר ואינני נאיבי ובידיעה ברורה שגם אם נכונה כל הגישה – מודע אני לקשיים העצומים בבניית מהפכת מסר כזו לציבור. הקושי הגדול ביותר, כרגיל, הכסף.
גם כאן אני רואה בעצם הרעיון, את הפתרון לחוסר הצורך בכלל במימון.
אם הרעיון יתחיל להתגלגל מפה לאוזן, למעשה לא יהיה צורך במימון התחלתי, וכאשר נגיע לתכל’ס – אז כבר יהיו כל כך הרבה כאלה שגם הכסף למימון ההוצאות השיגרתיות של הליכה לקלפי, ממש לא יהווה את הבעייה.
מעבר לדיווח הראשוני הזה, שאנצל אותו לתשובות להרבה אחרים, אני מזמין אותך לפורום “השלטון בישראל” באתר ynet
ושם תוכל להתרשם ממאמריי הרבים, אם ע”י דפדוף בדפים, ואם ע”י לחיצה על חיפוש “נסים” בקובייה הקטנה בצד הפורום, וכל מאמריי יוצגו;
http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-870-6369,00.html
או באתר זה: הטור של נסים גבאי
Add Comment