מדענים ישראלים במכמורת פיתחו שיטה להזריק לגוף תרופות באמצעות שושנת ים
בחווה ימית מיוחדת במכמורת מגדלים בימים אלה, יצורים צבעוניים ויפהפיים בשם שושנות ים. קרוב משפחה זה של המדוזה והאלמוג לא מיועד להיאכל במסעדות יוקרה כפרי-ים, אלא לשמש מקור זמין וחדשני למזרקים זעירים (ננו-מזרקים) בתעשיית התרופות העולמית על כך דיווח העתונאי לענייני מדע אלכס דורון, בעיתון מעריב.
shoshanatyam_180_001.jpg
שושנת הים, אחת מ-15 אלף המינים של מערכת הנבוביים, קיימת בטבע לא פחות מ-700 מיליון שנה. על-מנת לצוד היא משתמשת בזרועות חוטיות וחלולות, שמכילות המוני תאים צורבים מיקרוסקופיים (על סנטימטר רבוע נכנסים מיליון תאים).
מדענים ישראלים מחברת הביוטכנולוגיה ננוסייט פיתחו שיטה לרוקן את הארס מהתאים ולהכניס במקומו חומר כמו אינסולין או תרופות לטיפול בפסוריאזיס.
אחרי החדרת התרופה, אפשר למרוח את התאים על העור בתוך משחה או ג’ל. גירוי קל שלהם באמצעים ביוכימיים, תוך ניצול הפרשי הלחץ האוסמוטי, יביא ל”ירי” ממוקד של התרופה מהתא לשכבת העור.
היתרון המרכזי בשימוש בשיטה הוא שהחומר יתחיל להשפיע תוך פחות מחמש דקות – מהר יותר מכל תכשיר אחר. התרופה, אינה צריכה לעבור דרך מערכת העיכול כמו בגלולות, או לחדור לדם כמו בזריקה רגילה, כך שגם יש פחות תופעות לוואי בלתי רצויות.
ד”ר תמר לוטן, הביולוגית שעמדה בראש צוות הפיתוח בננוסייט (בו השתתפו: ד”ר עמית לוטן וד”ר שמעון אקהויז), אומרת שכבר נערכו ניסויים מוצלחים של מנגנון התאים על בני האדם (ללא חומר תרופתי). “בשנה הבאה נתחיל בניסוי קליני ראשון בבני אדם עם חומר הרדמה בניתוח להסרת גידול או נגע עור”, היא אומרת.
השותפה של ננוסייט בפרויקט היא חברת שיאון מרין, שמפעילה את החווה במכמורת ומתמחה בטיפוח אורגניזמים ימיים (כמו: אצות, קיפודי ים וסרטנים) לתעשיית התרופות והמזון.
המנכ”ל, בני שרפשטיין, אומר שתעשיית התרופות נוטה לעבור להשתמש בתרופות ביולוגיות, וכי פוטנציאל השוק העולמי של החידוש הזה עומד על 10 מיליארד דולר, בשנה החל מ-2007.
מובא באדיבות אתר הידען בעריכת אבי בליזובסקי.
Add Comment