– המשך הכתבה מעמוד קודם –
הערת המערכת: בגלל אורכה של הכתבה – מומלץ להדפיסן ולקרוא בנחת.
בהמשך מסופר שארבעת המלאכים העליונים מיכאל, אוריאל, רפאל וגבריאל, פנו אל הקב”ה, באומרם בין היתר: “אתה ראית את אשר עשה עזזאל אשר לימד את כל החמס על הארץ ויגל מסתורי עולם אשר נעשו בשמים ואשר לדעת שאפו בני האדם…”.
הקב”ה מצווה על רפאל להשליך את עזזאל, לארץ החושך ועל גבריאל, לבער מן הארץ את כל החוטאים וצאציהם. כאן נכנס לתמונה חנוך, שנושא ונותן עם השמים בבקשה להקל בעונשם.
הקורות את חנוך בעיניו של עב”מולוג
תיאורי חנוך, הינם אוצר לכל חובב ומתעניין בנושא העב”מים מאחר ובהם יש יותר מרמז דק לאפשרות של קשר עם יצורים מן החלל החיצון; התיאורים מזכירים במידה רבה ספינת חלל ענקית אליה נלקח חנוך, ומסע לכוכב אחר…
המלאכים החוטאים מבקשים מחנוך: “ויבקשו ממני לכתוב בקשה בעדם כי ימצאו סליחה ולהעלות את בקשתם לפני אדוני השמים, כי מעתה לא יוכלו הם לדבר עימו ולא לשאת את עיניהם למרום מחרפת עוונותיהם אשר עליהם נדונו”.
כלום היו אותם מלאכים – “נפילים” חלק ממושבה מחקרית של תרבות חוץ ארצית אשר נכשלה במשימתה ובשל כך נותק הקשר בינם לבין חללית – האמנם? מדוע הם מבקשים מחנוך בן התמותה לשאת ולתת עבורם, האם היה לו קשר קודם עימם?
חנוך, כותב את בקשתם והולך ויושב על גדות מימי דן בצפון, לא הרחק מהחרמון. נופלת עליו תרדמה שבה הוא רואה מראות. האמנם, זכר את הדברים כמו מתוך חלום, או שינה היפנוטית? אולי “נחטף” דוגמת עדויות מימינו? תהא אשר תהא האמת, תוכן הדברים מזכיר בהרבה קטעים מהסרט “מיפגשים מן הסוג השלישי”.
בתחילה “נשאב” חנוך, כלפי מעלה אל עבר העננים, טכניקה אופינית הנקוטה בידי אנשי העב”מים:
“במראה עבים קראוני וערפל ביקשני ומהלך הכוכבים והמאורות הריצני ויבהילוני והרוחות במראה העיפוני ויעלוני וישאוני אל השמים.” פרק י”ד פס’ ח’
חנוך, הולך וקרב אל גוף גדל מידות הבנוי מאבני בדולח והאפוף לשונות אש. מבעד ללהבות הוא רואה שמדובר במבנה עצום, אשר בכיפתו מרצדים אין ספור אורות בקרה. הוא נכנס אל תוך המבנה ורואה מספר רב של פתחים פתוחים, שבמושגי ימינו, ניתן לראות בהם חלונות זכוכית שבעדם משתקפות הלהבות שבחוץ. הוא חש באוירה של קור וניכור, והיטב הוא מבטא את תחושתו באומרו: שאין במקום חיים במובן המקובל.
עד מהרה הוא מוצא עצמו בתוך מבנה נוסף הגדול עשרות מונים מן הקודם. כלום, החללית אשר היה נתון בה הגיעה אל תוך חללית האם הענקית? שם הוא רואה מראות דומים אך בתוספת כיסא רם… האם מדובר בשולחן הבקרה של החללית? הבה ניתן לתיאורים לדבר בעד עצמם:
“ואבוא עד אשר קרבתי אל חומה בנויה אבני בדולח, ומוסבה לשונות אש ויחל המראה להפחידני. ואבוא אל תוך לשונות האש ואקרב אל בית גדול והוא בנוי אבני בדולח וקירות הבית היו כעין מרצפת אבני בדולח ורצפתו היתה בדולח. כיפתו היתה כעין שביל הכוכבים והמאורות וביניהם היו כרובי אש ושמיהם מים. ואש לוהטת הקיפה את הקירות ופיתחיהם היו לוהטים אש. ואבוא אל הבית ההוא ויהי חם כאש וקר כקרח, כל תענוג חיים לא היה בו בתוכו, פחד כיסני ורעד אחזני.
ועוד אני מתחלחל ורועד ואפול על פני ואראה מראה. והנה בית שני גדול מזה וכל הפתחים פתוחים לפני והוא בנוי להבת אש. ונעלה היה בכל רוב הדר וכבוד וגודל עד לאין יכולת לתאר לכם את הדרו ואת גודלו. וריצפתו היתה אש, ממעל לו ברקים ומרוצת הכוכבים וכיפתו גם היא אש לוהטת”
הוא שומע קול הקורא לו לקרב אליו, אשר מזהה את הבקשה שחנוך נושא עימו עוד בטרם אמרה, ועליו למסור לבני העיר ששלחוהו:
“למה עזבתם את השמים העליונים והקדושים מעולם ותשכבו עם נשים ותיטמאו עם בנות האדם… ואתם קדושי רוח החיים חיי נצח ותיטמאו בנשים ותולידו בדם הבשר ובדם אדם חמדתם, ותעשו בשר ודם כמעשי אלה המתים והאובדים. על כן נתתי להם נשים לעבר אותן ולהוליד בנים על ידן לבל ינתק זרעם על הארץ. ואתם מקודם הייתם בני רוח חיים חיי נצח ובני אל מוות לכל דורות העולם. ועל כן לא יעדתי לכם נשים כי כבני רוח בשמים משכנם בשמים”. פרק ט”ו פס’ ג’-ז’.
בינתיים מגיעה החללית אל בסיסה:
“וישאוני ויביאוני אל מקום אחד, אשר הנמצאים שם הם כאש לוהטת ובחפצם הופיעו כאנשים. ויביאוני אל מקום סופה ואל הר אשר קצה ראשו מגיע השמימה”.
האם היו אלו יצורים מתרבות מתקדמת בעלי גוף אנרגטי קל, המסוגלים ללבוש או לפשוט צורה כרצונם?
בהמשך דנים התיאורים בנפלאות שראה במקום, שעבור בן כדור הארץ האחוז התפעלות האמון על ספרות “הרקיעים וההיכלות”, מקבלים הדברים ביטוי בהתאם למערכת המושגים שלו והוא סבור שהוא בשמים שם הוא מזהה: גן-עדן וגיהנום, אבן השתיה, שבעת הרקיעים על דירייהם, צבא המלאכים המשרתים את הקב”ה, מקור התהו ובהו, כסא הכבוד וכו’.
וכי באילו מילים, ישתמש על מנת להתייחס לחלליות היוצאות ושבות לבסיסן, כור גרעיני להפקת אנרגיה, מגדלי פיקוח ותקשורת רדיו וטלויזיה אם לא במילים כמו: נהרות אש, כוכבים, ברקים וכו’.
הבה ונתבונן במספר דוגמאות:
א. “מזה הלכתי אל מקום אחר מערבה לקצות הארץ. וארא אש בוערת הזורמת בלי הפוגות ולא עמדה במרוצתה יומם ולילה כי אם תמיד תרוץ. ואשאל לאמור מדוע לא תנוח. ויענני רעואל אחד המלאכים הקדושים אשר איתי ויאמר אלי, מרוצת האש הזאת אשר ראית היא אש המערב הדולקת אחרי כל מאורות השמים”. פרק כ”ג פסוקים א’-ד’.
כלום ראה את מרכז התדלוק של כלי הטיס השונים?
ב. הקטע הבא מרמז על תעופתם של כלי טיס במהירות הברק ועל יצירת קשר אלחוטי(?) עימם, משהו בסגנון של ביקור במגדל פיקוח או במרכז בקרה.
“ועוד ראיתי ברקים וכוכבי השמים, וארא איך יקרא לכולם בשמותיהם והם נשמעים לו. וארא איך ישקלו במאזני צדק למידת אורם ורוחב שטחיהם, ויום הופיעם ואיך מהפכתם תוציא ברק, ומהפכתם היא למספר המלאכים והם שומרים אמונתם זה לזה.” פרק מ”ג .
ג. ביקור במכרות מתכת המשמשים כחומר גלם לבנית ספינות אויר, ואף כמקורות אנרגיה לבניתם של כורים להפקת אנרגיה גרעינית אולי.
“ואחרי הימים ההם במקום אשר ראיתי את כל חזיונות הנסתרות, כי העלני בסערה ויביאני לצד מערב. שם ראו עיני את כל סתרי השמים אשר יהיו, הר ברזל והר נחושת והר כסף והר זהב והר מתכת מזוקקת והר עופרת. ואשאל את המלאך ההולך אתי לאמור מה הם הדברים אשר ראיתי בסתר. ויאמר אלי אלה הדברים אשר ראית כולם ישרתו את ממשלת משיחו לבעבור יהיה משול ותקיף על הארץ.” פרק נ”ב פס’ א-ד’.
להמשך הכתבה – לחצו כאן
Add Comment