תיקים באפילה

קשר עם יצורים מן החלל החיצון על פי כתבי הקודש היהודיים / פרק רביעי

0
0

– המשך הכתבה מעמוד קודם –
קשר עם יצורים מן החלל החיצון על פי כתבי הקודש היהודיים / פרק רביעי
הערת המערכת: בגלל אורכה של הכתבה – מומלץ להדפיסן ולקרוא בנחת.

כלומר, המשכן, ומאוחר יותר גם בית המקדש, נבנו בדגם מבנה קיים “למעלה”. עפ”י חז”ל וכן עפ”י ספר הזוהר, הראו לו למשה את דגם המשכן העתידי ב”מחזה” – ברוח נבואית:

“הראה לו הקב”ה הוא למשה דיוקנו של כל דבר ודבר כאותו דיוקן שהוא למעלה”, (התשבי, “פרקי זוהר”, עמ’ רי”ח).

האם ניתן להשוות הלוחות לליבה של מעין כור אטומי, כאשר את המבנה עצמו צריך היה לשוב ולבנות מחומרים שעל פני כדור הארץ עפ”י תבנית קבועה? זאת אם לוקחים בחשבון את הידע הטכנולוגי המדהים הנדרש במלאכת מעשה המשכן.

מה היתה מטרתם המיוחדת של המשכן, הלוחות וארון הברית? האם הם היוו מתקן מיוחד להפקת מזון עתיר חלבונים- המן המדברי, עפ”י מחקר מיוחד במינו של זוג החוקרים הבריטייים ג’ורג’ ססון ורודני דייל מחברי הספר “מכונת המן” משנת 1978?

אולי גנרטור להפקת אנרגיה בלתי נדליית, שמטרתו היתה לסייע למשה ויורשיו לקיים תקשורת קבועה עם היצורים הזרים?

אולי שימשו הכלים ומתקן זה מעין אתר נחיתה, או בסיס חלל זוטא שאיפשר מעבר ממימדים אחרים?

מה פירוש המילים “כאותו דיוקן שהוא למעלה”? ההיה זה בדגם של מתקן דומה בספינת החלל או בכוכב האם?

לשם מה היה צורך במלאכה המדוקדקת כל כך מבחינה מיכנית, ארכיטקטונית וטכנית?

מה גם שכתבי הקודש משתמשים רבות במילים שכינה או כבוד ה’ לגבי תפקיד המשכן או המקדש בהזהירם אותנו שאלו גילויים אלהיים בלבד, ואל לנו לחשוב כי ההוויה האלהית האינסופית זקוקה להם, אולי רק אנו בני התמותה.

יותר מכל מתמיהה מהות הקשר האישי שבין משה לקב”ה. מצד אחד נאמר “כי לא יראני האדם וחי” ומצד שני דיבר משה דיבר עם הקב”ה פנים אל פנים. כלומר, היו רגעים בהם הסיכון היה רב, ורגעים בהם הקשר היה אפשרי:

“ומשה יקח את האוהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אוהל מועד… והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האוהל ודיבר עם משה. וראה כל העם את עמוד הענן עומד פתח האוהל… ודיבר ה’ אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו”.

שמות ל”ג פס’ ז’-י”א

מצד שני מבקש משה, בהמשך הפרק, לראות את כבוד ה’ והוא מקבל את התשובה:

“לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי. ויאמר ה’ הנה מקום אתי וניצבת על הצור. והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי, והסירותי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו”.

שמות ל”ג פס’ י”ז-כ”ג

ההיו אלו אמצעי זהירות מפני סוג קרינה רדיואקטיבית מסוכנת של רכב החלל הנובעת אולי מהחלק הקדמי שלו. האם היה צורך להגן על משה בן התמותה על ידי מסננים מיוחדים? מעניין שהסכנה היתה קיימת רק כאשר היה הרכב בתנועה, כי לאחר מכן שהה משה על ההר 40 יום ולילה. ביורדו “קרן עור פניו ויראו מלגשת אליו”, כך שמשה חייב היה לשים על פניו מסווה, מה פשר הדברים?

העב”מים וחורבן הבית השני

כשנבנה בית המקדש בימי שלמה הושמו בו ארון הברית בצירוף מטה אהרון, צנצנת המן ושמן המשחה, אשר ניצבו שם רק עד תקופת המלך יאשיהו אשר גנזם במקום מסתורין.

תעלומת הארון וכלי המקדש הגנוזים שלהבה ועדיין משלהבת את דמיונם של רבים התוהים היכן הם מצוים. החוקרים שטענו שגילו את שרידי תיבת נח על הרי אררט בתורכיה, טוענים שגילו את עקבות ארון הברית בעבר הירדן. לעומת זאת נכתב בספר “מסעי ישראל” לישראל בן יוסף בנימין אשר ביקר בארץ ב-1847:

“במקום היכל קודשנו בנו עתה בית תפילה למוחמדים. ואומרים כי נמצאת שם מערה עמוקה אשר עד היום לא נודע מה בתוכה. היהודים אומרים כי שם טמון ארון הקודש, ושרידי בית המקדש. מושלי תוגרמה (תורכיה) הקדמונים חפצו לדעת מה בתוכה, אך אחרי אשר מתו כל האנשים אשר ניסו לבוא לתוכה, ניערו חוצנם מחפץ זה”.

כלום אנו עדים פה לגירסא מודרנית של “קללת הפרעונים”?

אין ספק שהרחקת כלים אלו שאולי כבר לא היה בהם צורך מבית המקדש פגמה ביחודיותו, אך למרות זאת עדיין נותרו בעצם מבנהו ובעבודת הקודש שנעשתה בו דברים תמוהים רבים.

מבלי להיכנס לפרטי הפרטים של עבודת הקודש היומיומית בבית המקדש, אציין כאירוע מיוחד את כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים אחת לשנה בלבד, ביום הכיפורים.

מסתבר שהיתה בכך סכנת חיים, ולרגליו של הכהן הגדול, היו קושרים חבל של זהב שאם חלילה יכשל וימות ניתן יהיה לגררו החוצה. בפנים הוא היה מקטיר קטורת ובשלב של התעלות הנפש הוא “שמע את קול כנפי הכרובים מזמרים ומקישים כנפיים פרושות למעלה”. לאחר שסיים “שכך קול כנפיהם ונדבקו בלחש”, כלומר נזדווגו. אם זכה ותפילתו נתקלבה, היתה קרן של אור יורדת מלמעלה וריח של אפרסמון החל מתפשט לכל עבר. אז היה חוזר ממצב של התעלות למצב הרגיל, ואז היה פותח את פיו ומתפלל את תפילתו. “לאחר שסיים זקפו הכרובים כנפיהם כמקודם והיו מזמרים. אז ידע הכהן שעת רצון היא ושעת שמחה לכל, וכל העם ידעו שנתקבלה תפילתו”.

עפ”י המסורת, לאחר חורבן בית ראשון נסתלקה נבואה מישראל. מעשי הנסים, הקשר הרציף והאמיץ כל כך, יכולת החזון המופלאה של משה, ישעיהו, יחזקאל נעלמו. האמנם נותק הקשר הישיר בין הבאים מהחלל החיצון ועם ישראל.

בכל זאת נותרו כשריד וכסימן עשרה ניסים אשר היו מתרחשים דרך קבע בבית המקדש.

מקצתם:

“לא הפילה אישה מריח בשר הקודש מעולם. לא נראה זבוב בבית המטבחיים”, (בדומה למתרחש בפירמידות, לא היו בבית המקדש תהליכי ריקבון).

“לא כיבו הגשמים אש של עצי המערכה”.

“לא ניצחה הרוח את עמוד העשן”, (עמוד העשן שיצא ממזבח העולה היה מיתמר מעלה ושום רוח לא הסיטה אותו ממסלולו).

והנה לפני חורבן הבית השני הופיעו מספר אותות מבשרי רעה, אשר עליהם מדווח יוספוס פלביוס בספרו “מלחמות היהודים” בטענו שהעם לא שם ליבו לכך ולא פירש אותם נכון.

כמספר שנים לפני החורבן נראה מעל שמי העיר כוכב שביט אשר לא מש ממקומו משך שנה תמימה. נהוג לראות בכוכבי שביט, ובמיוחד בכוכב השביט המפורסם “האלי”, סימנים מבשרי פורענות וחורבן. “האלי מופיע במחזוריות של אחת ל75-76- שנה, ורוב הופעותיו לוו במלחמות ואסונות, ואכן הוא הופיע בשנת 66 לספירה כ4- שנים לפני חורבן הבית השני.

– להמשך הכתבה – לחצו כאן –

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן